在英国委任统治期间，以色列议会成立于1920年4月，后期现代时期作为在以色列生活的犹太人的第一个正式机构。以色列议会很快成为以色列官方的立法机构，具有超越首席拉比和社区委员会的权威。
以色列议会成立于1920年4月，在英国委任统治，作为犹太人生活在以色列的后期现代时期的第一个正式机构。以色列议会很快成为以色列的官方机构的立法，还拿着权威的首席拉比和社区委员会。
以色列独立宣言后，议会被打乱，众议院成立并取而代之，但仍在同一个符号名下。
今天，以色列议会充当以色列议会和以色列众议院两者，属于以色列的各方代表的聚集地，并在此举行四年一度民主选举
以色列议会的建设始于1958年，结束于1966年，今天它作为以色列议会的主要枢纽，位于政府大楼中的吉瓦拉姆。
以色列议会由建筑师约Yosef Klarwein进行了仔细的计划设计，建筑设计着将国家联合在一起并有象征的意义。这些包括在园区入口的由英国议会捐赠的国会灯台;大会堂;夏加尔休息室，通过Mark Chagall的艺术讲述着犹太人的故事，及其他。
בעיני רוחו את הפרלמנט שלו – זאת לא נדע. הרצל לא דייק בתיאורו את הבניין ושץ וקאופמן טעו במיקומו , ובכל זאת, בתור בעלי חזון ראויים השלושה שיהיו מוזכרים בפתח מאמר שעניינו תכנונו ובנייתו של משכן הכנסת בירושלים. הצורך לבנות משכן קבע לכנסת, 1955-1949 כבר באפריל 1949 , כשהחלו בתכנון ראשוני של קריית 5 הציע האדריכל , הממשלה בגבעת שיח’ -באדר גבעת אריה שרון , שעמד בראש אגף התכנון , 6 שמשכן הכנסת הקבוע ימוקם ברמה הצפונית של הגבעה, יהד עם ‘בית הכינוסים’ (בנייני האומה).
עשרים וחמש שנים מאוחר יותר ניתן הסבר אידאולוגי לקשר הזה : ‘הכוונה הסמלית הייתה ליצור קשר הדוק בין הכנסת שהיא הפרלמנט של העם היושב בישראל עם בנייני האומה, המהווה מקום מפגש של קונגרסים וועידות ציוניות של היהדות בתפוצות’ .
בנובמבר 1949 דיווח מיכאל שטנר, יושב ראש הוועדה לפיתוח שטח בנייני הממשלה שמאוחר יותר הפכה לוועדת הקריה , למזכיר הממשלה, זאב שרף, שיושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק וחברי מזכירות הכנסת סיירו עם חברי הוועדה בשטח המיועד לקריה, ושהוסכם על מיקומה זה של הכנסת. בתכנית של האדריכלים מוניו וינרויב ואל מנספלד, שב 25- באפריל 1950 זכו בפרם הראשון בתחרות לתכנון הקריה, הכנסת אמנם מוקמה במרחק של כ 200- מ’ מבנייני האומה, אך כחלק תודתי לאדריכל ולמתעד ההיסטוריה הארכיטקטונית של ירושלים, דוד קרויאנקר, על שהפנה את תשומת לבי לקטעים מאת הרצל ושץ.
האדריכל היינץ ראו הוא שהכין את התכנית הכוללת הראשונה לירושלים, שבה נקבע שהעיר תיבנה כפרסה סביב ליקפיטול’ במערב העיר, קרוב לכביש המוביל אל השפלה, ראו : ט’ מרגלית, ‘בונים לאום’ , הארץ , 23 באפריל 1999 . בחירת האתר הזה לבניית קריית הממשלה נבעה מכמה טעמים וביניהם: העובדה שהשטח היה ריק, כמעט לחלוטין , מבנייה קודמת, המבנה הטופוגרפי הנוח והריחוק היחסי מקו הגבול עם ירדן.
אגף התכנון היה גוף תכנון ממלכתי שבתחילת דרכו השתייך למשרד העבודה והבינוי , לאחר מכן עבר למשרד ראש הממשלה, ולבסוף, בשנת 1951 , למשרד הפנים. ראו : א’ אלחנני , המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה 20- , תל -אביב 1998 , עמ’ 255 , הערה 50 . שרון פרש את משנתו של האגף בספרו תכנון פיסי.
מקריית הממשלה, בצד הצפוני -מערבי של מה שנקרא רהבה ייצוגית, יחד עם משכן הנשיא ומשרד ראש הממשלה )שתי רחבות ייצוגיות היו בקריה, והדרומית מביניהן נועדה למצעדים( . אולם עד מהרה הוכנסה תכנית זו למגרה, ועל מפה של הקריה הנושאת את התאריך 6 בספטמבר 1950 מופיעה הכנסת כבר במקום אחר : באמצע קריית הממשלה, בצד הדרומי -מזרחי של כיכר מרכזית יחידה, שסביבה עומדים גם משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד האוצר. 11 במפה זו בית הנשיא נמצא על גבעה נפרדת, בחלקה הדרומי -מזרחי של הקריה – הגבעה שעליה נבנתה בסופו של דבר הכנסת עצמה. במשך ארבע וחצי השנים הבאות נדונה תכנית זו בוועדת הקריה.
ב 1 – בפברואר 1952 הודיע שלמה ארזי , מנהל לשכת הקריה, לאפרים עברון , מזכירו האישי של ראש הממשלה דוד בן -גוריון , ש’לגבי הגוש המרכזי , הכולל את בניין הכנסת, משרדי ראש הממשלה, החוץ והאוצר , מתכוונים לערוך בסוף שנה זו תחרות לתכנון השטח והבניינים, באופן שאפשר יהיה להתחיל בשנת 1954 במלאכת הבנייה.
באמצע 1952 עדיין דובר על כך שכל הבניינים האלה ייבנו בכיכר מרכזית, ובכמה מישיבות ועדת הקריה דנו בשאלה אם תחילה יתכננו רק את הכיכר ואת בניין הכנסת או שיתכננו את כל הבניינים בו – זמנית, והבעיה העיקרית הייתה תקציבית, ‘אני חושב’ , אמר יושב ראש הוועדה שסנר בישיבת הוועדה ב 13 – במאי 1952 , ‘שאם גם נחליט לתכנן את הכנסת בלבד הרי יהיה צורך לתת ליתר הבניינים לא רק קווי גובה אלא גם קוטורה (הכוונה כפי הנראה לקונטורה), ואם כבר יש צורך לחשב את הקוטורה וקווי הגובה כדאי כבר לתכנן את כל השטח במלואו , אם הדבר לא ייקח זמן רב מדי ‘.
מזכיר הכנסת משה רוזטי הוסיף ש’אין ספק שאין אנו יכולים לגשת לכל העניין הזה בלי לתכנן את הכיכר כולה עד הסוף , כך שתהיה הרמוניה בין הבניינים ולא לגרום לכך שכל בניין ייבנה במרוצת השנים בצורה ארכיטקטונית שונה’. ארזי פירש את דבריו של מזכיר הכנסת: ‘מר רוזטי בדבריו בודאי נתכוון לעיר קרדיף ]בבריטניה[ , בה תוכננה כיכר מרכזית באמצע העיר ואף נבנו סביבה בתקופות שונות ועל-ידי גופים שונים בניינים, שכל אחד מהם לכשעצמו יפה מאד אך אינם משתלבים כיאות אלו באלו’.
15 שם. אילו החליטו קברניטי המדינה לחכות להשלמת החוקה לפני שיחלו לתכנן את משכן הכנסת, לא הייתה
הכנסת נבנית עד עצם היום הזה. בכל זאת יש לציין ש’חוק יסוד: הכנסת’ , שבבוא היום יהווה חלק מהזקתה של
ישראל , כמו שאר חוקי היסוד, הוא חוק היסוד הראשון שחוקקה הכנסת, ב 12- בפברואר 1958 , כשש שנים לאחר
קיום הישיבה הנדונה
משכן הכנסת בגבעת רם: תכנון ובני
ב 2 – ביוני 1952 , זמן קצר לאחר שהתקיימה ישיבה זו , כתב שפרינצק מכתב נרגש לראש הממשלה
בן -גוריון. ‘רצוני לבקשך להעלות את העניין של שיכון נאות לכנסת באחת מישיבות הממשלה
המוקדשות לדיון בתקציב הפיתוח’ , כתב, ‘על-מנת שהממשלה תיתן דעתה על הצורך להקציב כספים
למטרה זו . מאז מארס 1950 שוכנת הכנסת בבניין “בית פרומין” ]ברחוב המלך ג’ ורג'[ , שהופקע
בשבילה לתקופה קצרה ושאינו מתאים משום בחינה לצרכיה. הכנסת שוכנה בבית זה תוך הנחה,
שישמש לה משכן ארעי ולא יארכו הימים ותוכל לעבור לבניין מתאים יותר’ .
שפרינצק סיפר עוד לבן -גוריון שבאוגוסט 1950 נחתם חוזה עם ‘החברה הכלכלית לפיתוח ירושלים’
לשכירת בניין בית העם בעיר לתקופה של כשלוש שנים ‘עד שייבנה ביתה הקבוע בקריה’ , אך בסופו
של דבר הגיעו הממונים על עבודת הכנסת למסקנה ‘שבניין “בית-העם” לא יפתור את בעיית שיכון
הכנסת ולא יספק את צרכיה’. 16 ספק אם בזמן כתיבת המכתב לבן -גוריון תיאר לעצמו שפרינצק
שהכנסת תמשיך לשבת בבית פרומין עוד ארבע-עשרה שנה; הוא בוודאי לא תיאר לעצמו את דרך
החתחתים שייאלצו מתכנני בניין הכנסת ובוניו לעבור עד שייחנך המשכן החדש על הגבעה
. הדרומית-מזרחית שבפאתי קריית הממשלה ב 30- באוגוסט 1966
בפברואר 1955 קיבלה הממשלה סוף סוף ההלטה אופרטיווית על בניית ‘בניין עצמאי לכנסת’ , 17 אך
קדמו לכך שתי תכניות נוספות לשיכונה הארעי : האחת באחד הבניינים )בניין מס’ 3 ( שתוכננו
לקריית הממשלה 18 והאחרת בבנייני האומה. 9ן הרעיון לשכן את הכנסת בבנייני האומה )שרק השלד
שלהם עמד באותה תקופה( נדחה בחוות דעת שהגישו האדריכלים דב כרמי , קלרויין וי’ פינקרפלד,
למזכיר הממשלה שרף ב 12 – בדצמבר 1953 . בין היתר הם טענו שלא רצוי ‘לשכן את הכנסת בתוך
בניין ציבורי , אשר לו מטרות משלו , כגון : כינוסים, קונצרטים, תערוכות, ירידים וכו”. 20 הרעיון
נדחה סופית בתחילת 1955 , לאחר שנודע שהסוכנות היהודית, הבעלים של בנייני האומה, מסרבת
להעמיד אותם לרשותה של הכנסת. 21
הרעיון לבנות את הכנסת בתוך הקריה, בכיכר מרכזית, נפל בסופו של דבר לאחר שהוסכם שגם אם
הכנסת תהיה חלק מהקריה היא תמוקם בשוליה. ב 29- במרס 1955 , בישיבה השנייה של ועדת
הפרוגרמה – הוועדה שהוקמה בכדי להכין את המפרט למשכן הכנסת לקראת התחרות לתכנונה –
הביעו נציגי הכנסת את אי -שביעות רצונם מהמיקום שנקבע לבניין בקריה. רוזטי טען שנדרשת
הפרדה של בנייני הכנסת מיתר הבניינים שיוקמו בקריה, על מנת לסמל גם באופן גאוגרפי את
הפרדת הרשויות, המחוקקת והמבצעת. קצין הכנסת סגן אלוף משה יונה חצור הוסיף שגם שיקולים
מעשיים של סדרי תנועה, הגישה של הציבור הרחב אל הבניין ושעות העבודה של הכנסת הנמשכות
16 מכתב מי’ שפרינצק לד’ בן – גוריון , 2 ביוני 1952 , א “כ , שם.
. 17 מסמך ‘קוים לניסוח הודעתו של יו “ר הכנסת בענין הקמת בנין לכנסת’ , ללא תאריך, א”כ , תיק 2181 , מכל 9
. 18 מזכיר לשכת הקריה, צ ‘ ונסיק, אל מזכיר הכנסת, מ ‘ רוזטי , 13 ביולי 1952 , א”כ , תיק 218 , מכל 9
19 מכתב מי’ בלקין )קצין הכנסת( למ’ זגגי )משרד האוצר( , 10 ביוני 1953 , א”כ , שם.
. 20 מכתב מי’ פינקרפלד, ד’ כרמי , וי ‘ קלרויין למזכיר הממשלה ז’ שרף, 12 בדצמבר 1953 , א “כ , תיק 2181 , מכל 9
21 יושב ראש הכנסת שפרינצק הודיע על כך בישיבה שהתקיימה בלשכתו ב 15 – בפברואר 1955 , ראו : א “כ , תיק
, 218 , מכל 9
–
חדרה 136 שילה הטיס רולף
מאוחר אל תוך הלילה, מחייבים להקימה בשטח שניתן לפקח עליו באופן בלתי תלוי , ומלבד זאת
הזכיר כי הוראות חוק חסינות בנייני הכנסת תשי “ב 1952- מעניקות מעמד מיוחד לבנייני הכנסת
ולשטח המכונה רחבת הכנסת. לסיכום החליטה הוועדה לבקש שיימצא ‘לכנסת שטח אחר מתאים
בתוך שטחי הקריה או גובל עימהם’. 22
לאחר סיור של שפרינצק וסגניו בשטה הקריה בתחילת יוני ההליטה נשיאות הכנסת כי המקום
המתאים להקמת בניין הכנסת בשטה הקריה הוא הגבעה אשר בתכנית קודמת נועדה לבית נשיא
המדינה. לאחר ששטנר הודיע לשפרינצק שוועדת הקריה אישרה ב 14- ביוני 1955 את הקצאת השטח
הדרוש לצורכי הכנסת בחלק הדרומי -מזרחי של שטח הקריה, הודיע יושב ראש הכנסת במליאה את
דבר ההחלטה. 23 בהודעה לעיתונות ציין שפרינצק שעל השטח המיועד היה בסוף ימי הבית השני
יישוב יהודי אשר תושביו עסקו בעיקר בסיתות אבנים לבניין העיר ירושלים, שאחרי חורבן העיר
שהה במקום מתנה של הלגיון הרומי העשירי , שבתקופה הנוצרית היה בו מושב זקנים נוצרי , ושיש
בו בית-בד מתקופת החורבן. הוא הוסיף שבקרבת השטח נמצאים מערות וקברים מתקופת
הסנהדרין. 24
בשלב זה הגיעה הכנת הפרוגרמה למשכן הכנסת לסיומה. בהכנת הפרוגרמה אמנם השתתפה
נציגות מהנהלת הכנסת, וגם יושב ראש הכנסת שותף בתהליך , אך מעולם לא התקיים דיון בנושא
במליאת הכנסת או באחת מוועדותיה. 25 הפרוגרמה הייתה למעשה רשימה של שטחים, מתקנים
וחדרים שחייבים להיכלל במשכן . מבחינה זו הפרוגרמה הייתה פשוטה ובהירה, אך לא נאמר בה
דבר על מהותה וצורתה של הפעילות בתוך הבניין או על סגנון ארכיטקטוני מועדף. 26 לימים טען
22 פרוטוקול הישיבה השנייה של ועדת הפרוגרמה, 29 במרץ 1955 , שם.
. 23 דברי הכנסת, יח, עמ’ 30 , 2183 ביוני 1955
. 24 הודעה לעיתונות, ללא תאריך, א “כ , תיק 2181 , מכל 9
25 למעשה חברי הכנסת נמנעו כמעט מכל מעורבות בתכנון הבניין בכל השלבים. לעומת זאת התקיים ויכוח על
הנושא אם ראוי לכנות את בניין הכנסת משכן. בישיבה הראשונה שהתקיימה בבניין החדש למחרת חנוכתו , ושבה
נדון בקריאה ראשונה ‘חוק יסוד : הממשלה’ , טען חבר הכנסת מנחם בגין : ‘אל לנו להשתמש בשם “משכן ” . יש
, שמות בתולדות ישראל שמוטב להשאירם, בייחוד קדושתם או בקדושת ייחודם’ )דברי הכנסת, מו , עמ’ 2505
31 באוגוסט 1966 ( . והוסיף חבר הכנסת שלמה לורנץ ) ‘אגודת ישראל’ ( : ‘ בשם היהדות החרדית לדבר ה ‘ הנני חייב
להעיר על השם “משכן הכנסת” שמכנים בו את הבניין החדש… לדעתנו , יש בכך סילוף ערכים מקודשים ויומרנות
שאינה יודעת סייג. המשכן נקרא היה על שם השכינה שהייתה שרויה בו תדיר. כאשר מניפים את דגל החילוניות
ונועלים את שערי הבית הזה בפני מרות השכינה, אין זכות מוסרית להדביק את השם “משכן” מלשון שכינה,
שהוא מושג נשגב מבינת אנוש’ )שם, עמ’ 25 – 18 (. אחד מהברי הכנסת החילונים שהתייחס להערה היה ישראל
ישעיהו : ‘לא מובנת לי ההסתייגות של כמה מחברי הכנסת מהמלה “משכן ” . אני רוצה לומר במיוחד לאותם חברים
דתיים… שלהם כל מלה ומלה בתורה היא מקודשת. אם נלך בדרך זו , לא נדבר עברית בכלל. פרט לשם ה’ , כל
שאר המילים בעברית נתונות לשימוש. שאם לא כן – לאן נגיע? גם המילה “אוהל” תהא פסולה. נאמר : “מה
טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל” במשמע ישיבות, בתי מדרש וכדומה. ואף -על -פי -כן יש אוהלים ויש
משכנות. האם לא נוכל להשתמש במילים הללו… וגם לא במילה “משכנתה” ? ‘ )שם, עמ’ 25 – 23 ( . השם משכן
התקבל והשתגר בלשון.
26 ההוכחה הברורה ביותר לכך שלא היה אפשר להבין מהפרוגרמה איזה סוג של בניין רצו המזמינים היא חוסר
האחידות הקיצוני בחזות הבניין כפי שהוצג בתכניות השונות שהוגשו לתחרות, שרובן תאמו את דרישות
הפרוגרמה. התמונות היחידות שמצאתי שבהן ניתן לראות חלק מהתכניות מופיעות בעיתון העולם הזה , 7
באוגוסט 1957
משכך הכנסת בגבעת רם : תכנון ובנייה
האדריכל רם כרמי שהפרוגרמה לא הייתה ברורה, ומשום כך אדריכלים רבים ההליטו שלא לגשת
לתחרות. 27 ואילו האדריכל היינץ ראו טען שהפרוגרמה הייתה אידאלית עבור פרלמנט זעיר
בורגני. 28
התחרות ותוצאותיה, אמצע 1956 עד אמצע 1958
ב 25 – ביולי 1956 הכריזה נשיאות הכנסת בשיתוף עם ‘אגודת האינג ‘ ינרים והארכיטקטים בישראל’
על תחרות פומבית בין אדריכלי המדינה לתכנון משכן קבע לכנסת. מכיוון שבשלב זה עדיין לא
היה מקור למימון הבנייה, ומאחר שבקרב ציבור האדריכלים רווחה הדעה שהתחרות היא תחרות
סרק, נמנעו רוב האדריכלים הידועים בארץ מלהגיש תכניות לתחרות. רק תשעה ימים לפני פרסום
תוצאות התחרות נודע שהברון ג ‘יימס דה רוטשילד, שנפטר זמן קצר לפני כן , ציווה לכנסת
בצוואתו סכום של 1 .25 מיליון לירות סטרלינג 6 – מיליון לירות ישראליות לפי שער החליפין
דאז – לבניית המשכן . 29
תוצאות התחרות פורסמו ב 24- ביולי 1957 ; הבר השופטים הודיע שהוחלט פה אחד על הענקת
הפרס הראשון לאדריכל יוסף קלרויין . 0 ‘ השופטים – שעמם נמנו בין היתר האדריכלים אוריאל
שילר, ג’ ניה אורבוך, דוד אנטול ברוצקוס, נחום זלקינד, מקס לב וחנן פבל – 31 נימקו את
ההלטתם בכך שהבניין של קלרויין ‘מבטא יפה ומשרת את ייעודו המיוחד על- ידי העמדתו על רמה
בעלת ממדים לא מוגזמים… ועל- ידי הופעה אצילה של גוף הבניין מכל הצדדים… השימוש ברמזים
קלאסיים בקומפוזיציה הארכיטקטונית מעניק לבניין את הסגולה לעודד יראת כבוד לכל המתקרב
27 בריאיון עם המחברת ב 14 – ביוני 1998 אמר רם כרמי : ‘מישהו כתב פרוגרמה של הבניין ואי אפשר היה להבין
איך הבניין פועל דרך הפרוגרמה. בתחרות אתה יושב לא עם קליינט אלא עם דף נייר. הנייר הזה לא אמר כלום’ .
The lerusalem Post , 7 September, 1957 28 א. Rau, ‘ 0א Hurry “נווטה 0ז
29 הרקע לתרומה הנדיבה היה החלטתו של רוטשילד, ערב פטירתו , להפסיק את עבודת פיק”א )החברה להתיישבות
יהודית בארץ – ישראל( , להעביר את כל קרקעותיה למדינת ישראל ולהמשיך ולתרום למדינה )דברי הכנסת, כב,
עמ’ 22 , 2475 ביולי ; 195 ( . תרומה שנייה, בסך 1 , 170 , 000 ל”י , העבירה אלמנתו , דורותי דה רוטשילד, בפברואר
1962 )שם, לג , עמ’ 12 , 1211 בפברואר 1962 ( . תרומה שלישית, בסך 3 מיליון ל” י , העבירה דורותי דה רוטשילד
באוקטובר 1964 )שם, מא, עמ’ 26 , 125 באוקטובר 1964 ( . לקראת סיום בניית המשכן תרמה תרומה רביעית,
. שנועד לרכישת יצירות אמנות, ראו להלן , עמ’ 00
30 יוסף קלרויין )תוטעת”זא , 1971 – 1893 ( נולד בפולין , למד אדריכלות ואמנות בגרמניה, ושם גם החל בעבודתו
המקצועית. הוא סיים את לימודיו במוסד לטכנולוגיה במינכן , אך לא היה בעל תואר רשמי באדריכלות. למד בכיתת
אמן של הפרופסור פולציג בברלין , ובהמבורג עבד עם הפרופסור פריץ הוגר. עלה ארצה מגרמניה בשנת 1933 והחל
את עבודתו בארץ בחיפה. בזמן מלחמת העולם השנייה עבר לירושלים ועבד במחלקת העבודות הציבוריות של
ממשלת המנדט. בין היתר בנה בחיפה את ‘בית הקרנות’ ותכנן את החלק החיצוני של בתי הממגורות ‘דגון’. בשנת
4נ . Dean, ‘Fighting Architect’ , The lerusalem Post : 1959 נבחר לחבר באקדמיה הצרפתית לארכיטקטורה. ראו
8 April 1960
31 ועדת התחרויות המרכזית של ‘אגודת האינג’ינרים והארכיטקטים בישראל’ הציעה למנותם לשופטים לאחר שרוב
האדריכלים שהוצעו במקור – יוחנן רטנר, אל מנספלד, אריה שרון , אברהם יסקי , ריכרד קאופמן ואוריאל שילר
– העדיפו שלא לשבת בחבר השופטים, כדי לשמור לעצמם את האופציה לגשת לתחרות בעצמם. ראו : מכתבי
אגודת האינג’ ינרים והארכיטקטים בישראל , ועדת ההתחרויות המרכזית, למר ש’ ארזי , 18 באוגוסט 1955 , ולסגן
. אלוף י’ חצור, 24 באוקטובר 1955 , א “כ , תיק 2181 , מכל 9
קתדרה 138 שילה הטיס רולף
,,
– – –
11 ,4 נ 12 ,ש עש., 1 /,וש , ן
של דגם משכן
תכניות מעשה ידי
קלרויין )למעלה(
והמודל )משמאל(
אליו’. 32 השופטים החליטו גם לא להעניק פרס שני , מכיוון שלא מצאו תכנית שהייתה ראויה
בעיניהם לפרס זה.
ערב חנוכת בניין הכנסת באוגוסט 1966 תיאר יהודה האזרחי את התכנית המקורית של קלרויין
במילים הבאות:
על-פי תכנית וו, היה הבנייך צריך להיבנות בצורת תבנית מלבנית אחת… מוקפת אכסדרות עמודים
בקדמתה; והעמודים גבוהים יותר מצד דרום, במורד ההר , ונמוכים יותר בצד צפון , במעלהו. תבנית זו
ניכרת בכללה בפשטותה, אולם האורנמנטליות שלה מתומצתת בחזותם של העמודים. לפיה, היו הקירות
של הכנסת צריכים להיות בנויים ‘בעומק’ , מחופים בתבליט-תקרה וכרכוב, שרויים בשל כך בצל, כמעט
נסתרים, ואילו העמודים מזדקרים במלוא גובהם, גלויים לעין , והם הם חזיתו של הבניין. %%
מאפיין נוסף של התכנית היה הצבת אולם המליאה במרכז הבניין , כשמשני צדיו חצרות פנימיות –
שבנה קרל פרידריך שינקל בברלין ,(Ntes Museum) ‘ מערך בסיסי שהזכיר לרבים את ה’מוזאון הישן
בשנות העשרים של המאה התשע-עשרה )ראו להלן( .
. 32 החלטת חבר השופטים, 24 ביולי 1957 , א”כ , תיק 2183 א 2 , מכל 3
. 35 י’ האזרחי , ‘ארבעים עמודי הכנסת’ , מעריב, 26 באוגוסט 1966
הכנסת בגבעת רם : תכנון ובנייה
מיד לאחר שנודעו תוצאות התחרות לבניין הכנסת פרסם אורי אבנרי ב’העולם הזה’ כתבה שכותרתה
‘השערורייה בבניין הכנסת’ , ובה טען שבתוצאות התחרות יש ‘חשדות של פרוטקציה, חששות של
שיפוט לקוי , הדים של מיקח-וממכר וביטוי שלטון -כת ממאיר’. קלרויין עצמו הוצג כאיש ממסד
שהממסד הפץ .ביקרו . אבנרי הביא את כל הטיעונים כנגד בהירת התכנית של קלרויין שהועלו ק 4 ‘ יק
שילה הטיס רולף
בישיבה של הוועד הארצי של ‘איגוד הארכיטקטים’ , ובהם : שהבניין המתוכנן אינו מודרני , שאינו
בניין ישראלי , שאחידות צורתו משעממת, שהוא נאו -קלסי ) ראו להלן ( ושאינו מתמזג בסביבתו. 34
בסיומה של אותה ישיבה התקבלה החלטה חסרת תקדים לפעול למנוע את הקמת בניין הכנסת לפי
התכנית שזכתה בפרס הראשון .
אולם ההלטה זו בוטלה לבסוף. לאחר סערת רוחות ודיונים ממושכים הגיעו הוועד הארצי של ‘איגוד
הארכיטקטים’ והוועד המרכזי של ‘אגודת האינג ‘ ינרים והארכיטקטים’ להסכמה שהייתה הגזמה
בתגובה הראשונית, וב 10- בספטמבר 1957 נשלח מכתב לנשיאות הכנסת שבו הודיע הוועד המרכזי
שדרישת הוועד הארצי בטלה. בין היתר נאמר במכתב:
2 . האגודה, על כל מוסדותיה, לרבות איגוד הארכיטקטים, מאוחדת בדעתה כי התחרות והשיפוט לבניין
משכן הכנסת התנהלו לפי כל כללי הנוהג המשתמעים מתקנון ההתחרויות של האגודה ועל טוהרת האתיקה
המקצועית. 3. הוועד המרכזי מציין שעל-פי התקנות הכלליות של ההתחרויות ובהתאם לתנאי ההתחרות
לבניין משכן הכנסת, הרי עם סיום השיפוט ופרסום תוצאות ההתחרות תמה פעולת חבר השופטים, ומכאן
ואילך ר
~
דדים הישירים להתקשרות לרוקמת הבניין הם המזמין ומקבל הפרס הראשון. עם זאת נותן הוועד
המרכזי את דעתו במיוחד על החלטת השופטים למנות ועדת בניין , והוועד המרכזי יציע לנשיאות הכנסת,
בהתחשב עם ערכו המיוחד של בניין משכן הכנסת, להרחיב את הוועדה לחמישה חברים ולמסור להם
סמכויות רהבות ביותר. 4. יחד עם זה, אין הוועד המרכזי יכול להתעלם מעובדת התסיסה העמוקה
שהתעוררה בקרב ציבור שאדריכלים נגד ביצוע התכנית שזיכתה את מחברה בפרס ראשון. הוועד המרכזי
קובע שעל-פי תקנות ההתחרויות אין מקום לרביזיה של החלטות חבר השופטים. אף -על-פי כן – בשים
לב לרום ערכו של הבניין – רואה הוועד המרכזי חובה לעצמו להביא לתשומת לב נשיאות הכנסת את
עובדת התסיסה ולהמליץ לפניה שהוועדה המורחבת כנ “ל תיתן תחילה את דעתה ללימוד התכנית
והביקורת עליה לשם קביעת עמדתה של הוועדה לתביעות הרביזיה. 35
אף-על-פי ש’אגודת האינג’ינרים והארכיטקטים’ חזרה בה מדרישותיה המקוריות, פנה יושב ראש
: הכנסת שפרינצק במכתב לשגריר ישראל בארצות-הברית אבא אבן ב 12- בנובמבר 1957
תבר השופטים, שנתמנה כולו על-פי הצעת אגודת האינג ‘ינרים והארכיטקטים, הגיע פה אחד ]ההדגשה
כאן ולהלן במקור[ למסקנה, אשר על-פיה ניתן הפרס הראשון לאדריכל קלרויין ובהתאם לחוזה והתקנות
הקיימות, חייבים אנו לבנות את בניין הכנסת על- ידי קלרויין ולפי תכניתו הוא. צריך לציין , שבציבור
שוררת סימפטיה לתכנית זו , הפרס הראשון. לעומת החלטת חבר השופטים… והסימפטיה לתכנית בציבור,
קמה סערה קטלנית נגד התכנית בקרב ה’אדריכלים שבישראל. אפשר להגיד שהציבור בן מאות אדריכלים
שבשרץ, שולל גם כן כמעט ‘פה אחד’ את תכניתו של קלרויין. זה בא לביטוי בצורות שונות, בכתב ובעל-
פה – מי בצורה לא נאה וגסה ומי בצורה נימוסית אבל שלילית מוחלטת, מנומקת בהוכחות אובייקטיביות
לגבי מהותו של הבניין , הראוי להיות הבניין הלאומי – זוהי כנסת ישראל. כמובן שאפשר גם לחשוד לגבי
מקורות ההתנגדות של אדריכלי ישראל לתכניתו של קלרויין , אולם העובדה היא שההתנגדות היא טוטלית
וחריפה מאד. הננו , אפוא, במצב של מבוכה רבה. 4י
. 34 העולם הזה , 7 באוגוסט 1957
1 באוקטובר 1957 ( , שמור באצ “מ, ( 35 ביוליטין אגודת האינג’ינרים והארכיטקטים בישראל, הוועד המרכזי , 57
.1455/ 9
. 36 מכתב מי ‘ שפרינצק לא’ אבן , 12 בנובמבר 1957 , א”כ , תיק 2183 ג , מכל 3
משכן הכנסת בגבעת רם: תכפן ובנייה 141 קתדרה
שפרינצק ביקש מאבן סיוע במציאת מועמדים לחבר מצומצם של מומחים באדריכלות שיפסוק בין
שופטי התחרות ובין ההתנגדות הטוטלית של האדריכלים. ואמנם בסופו של דבר הוקמה ועדת מומחים,
שכללה את האדריכלים מקס אברמוביץ’ מניו -יורק וסר הוורד מורלי רוברטסון מלונדון ואת הפרופסור
לארכאולוגיה ולאמנות של המזרח הקרוב לאו אריה מאיר מירושלים. באפריל 1958 פסקה הוועדה:
רעיונו של הזוכה בפרס מר קלרויין , שהציע בניין המצטיין בפשטות רבה ובאחידות הדמות, המכונן באתר
נישא האומר כולו תנועה והשוכן בתוך נוף של הבניינים קיימים בעלי סילהואטות ]צלליות[ שונות – ראוי
מאוד להתקבל. הוא יכול להביא לידי פתרון מצוין ועז -ביטוי בהדגשת הניגוד לרקע ולהיות בעל מעמד
שגיב וטומן בחובו את האפשרות להיות לנקודתה הבולטת של הסביבה
הגלמה ששלח גד
אשר מהלסינקי
) )ראו הערה 38
ע’שש:,
(א שנתיים מבוזבזות: תכניות וקנוניות, אמצע 1958 עד אמצע 1960 יי
לפי הצעתם של המומחים נשלח קלרויין לחו “ל ‘לשם הסתכלות בבניינים דומים’. 38 ולאחר חזרתו
ממסע באירופה בתחילת נובמבר 1958 דיווח לוועדת הביצוע, שהוקמה ביוני 1958 בכדי ללוות
בצורה פעילה את כל שלבי תכנון ובניית משכן הכנסת, 39 ש’הדבר היחידי שהיה כדאי לראות
באירופה הוא בניין אונסק” ו בפאריס. 40 הבניין הזה מהווה בשבילנו דוגמה איך אפשר לבנות פרלמנט
בצורה שהוא נבנה שם, מבלי כל מותרות, אין שם בנמצא שיש, הכל פשוט, טבעי ויפה’. 41
37 פרוטוקול ישיבת הסיכום של הוועדה המיוחדת לבדיקת תכנית בנין הכנסת, 13 באפריל 1958 , שם.
38 קלרויין נשלח ל’ביקור פרלמנטים’ באירופה כבר באמצע 1952 , כשהחלו לשקול לבנות את בניין הכנסת בקריית
הממשלה. האדריכל הראשי של מע”צ , גד אשר , ביקר אף הוא בפרלמנטים בשוודיה ובפינלנד והתרשם
. מהפרלמנט בהלסינקי אשר גלויה ממנה שלח לרוזטי ב 26 – באוגוסט 1952 , ראו : א”כ , תיק 218 , מכל 9
. 39 פרוטוקול 1 של ועדת הביצוע, 23 ביוני 1958 , א” כ , תיק 2182 , מכל 26
40 בנייתו של בניין אונסק” ו , בתכנונם של האדריכלים מרסל ברוייר, פייר לואיג’י נרווי וברנרד צרפוס , הייתה אז
בשלבי סיום.
. 41 פרוטוקול 8 של ועדת הביצוע, 10 בנובמבר 1958 , א”כ , תיק 2182 , מכל 26
ץתדרה 142 שילה הטיס רולף
בינתיים הונחה ב 14- באוקטובר 1958 אבן הפינה למשכן הכנסת בנוכחות אלמנתו של ג’יימס דה –
רוטשילד דורותי,
טענתו של אבנרי שקלרויין היה איש ממסד הייתה חסרת שהר מיסודה – הוא הועסק אמנם כיועץ
לפרויקט בניית קריית הממשלה בירושלים )ראו לעיל( ואף השתתף בתכנון הקריה, אך למעשה היה
זאב בודד והרבה להשתתף בתחרויות מתוך אמונה שרק בדרך זו יוכל זר כמותו לפלס לעצמו דרך
באדריכלות הישראלית. 42 איש הממסד המובהק שהיה מעורב בתכנון הכנסת בשנים הראשונות הוא
המהנדס שלמה גור , מאבות הרעיון ההתיישבותי -הביטחוני של ‘חומה ומגדל’ ומנהל הפרויקטים לבניית
קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם והמרכז הרפואי ‘הדסה’ בעין -כרם בירושלים. גור , שהיה חבר
בוועדת הביצוע של הכנסת עד אמצע 1960 ודמות דומיננטית בה, אמר בריאיון לעיתונאי אלי אייל
ש’העיקרון הוא להתחיל לבנות בלי תכניות. צריך רק שיהיה מישהו בעל כוח החלטה שייטול על עצמו
את האחריות ויניע את הגלגלים’. אייל ציין שמה שמניע את גור הוא הרצון לעמוד בלוחות זמנים,
וששיטות עבודתו מעוררות ‘התפעלות בקרב קבלנים ודחייה מהולה בפחד בקרב אדריכלים’. 43
נראה שמטרתו העיקרית של גור הייתה לבנות את המשכן תוך ביטול למעשה של תכניתו המקורית
של קלרויין , למרות דעתם החיובית של המומחים. כשקלרויין חזר מסיורו באירופה נכונה לו הפתעה
לא נעימה. בזמן היעדרותו החל האדריכל צבי כהן , שגור הביאו לפרויקט, לערוך שינויים מרחיקי
לכת בתכנית המקורית, וזאת ללא התייעצות מוקדמת עם קלרייין . במכתב ליושב ראש הכנסת קדיש
לוז מ 11 – בפברואר 1960 שבו תיאר בדיעבד את השתלשלות העניינים התלונן קלרויין שבניגוד
לדעתו הוחלט ‘להעביר את הזית הכניסה הראשית לבניין מצד צפון לצד דרום ובמקום לבנות כיכר
בצד הצפוני לבנות טרסה נתמכת קירות מצד דרום, אשר מבחינה ארכיטקטונית תהווה למעשה בניין
שני ומתחרה עם בניין הכנסת עצמה’. הוא הוסיף שבזמן ששהה באירופה הוארכה חזית הבניין
המתוכנן מ 86- ל 120- מ’ , החלו לבצע חפירות לפי הממדים המוארכים, השתמשו בעפר שהוצא
ממקומו כדי לשנות את שיפוע הגבעה שעליה אמור היה הבניין להיבנות, וההלו לבצע חפירות כדי
לסלול כביש גישה מכיוון כביש רופין בדרום, במקום מכיוון צפון כמתוכנן. 44
יוחנן רטנר , שתכנן את בניין הסוכנות היהודית בירושלים והיה ראש הפקולטה לאדריכלות בטכניון
, בתקופה האמורה וצורף כחבר לוועדת הביצוע כיועץ, הסביר באחת מישיבות הוועדה, במאי 1959
את השתלשלות העניינים מנקודת ראותו : ‘קיים פה מצב פסיכולוגי קשה. הגורם למצב פסיכולוגי
זה…
~הו קלרויין … מצד אחד קלרויין קיבל את הפרס הראשון , מהצד השני נגד תכניתו התקוממו
רוב האדריכלים בארץ. מאילו סיבות אין זה חשוב. לסלק אותו , פרוש הדבר היה להתחיל בתחרות
believe, are the 10 42 בין ניירותיו של קלרויין נמצא פתק שבו רשם באנגלית את ההערה הבאה: 8 ז
~
:
only
~
‘Competitions, 1 wayl
01 ק , 0 litical “favours'” .
remain independent reputation and , 8 “ץ “ת
~
talented a~hitect 10 leam 0ן eaffi 8 commissions
I
אצ” מ , 455/3 ג.
‘ 1 allways [sic. ] : 43 א’ אייל, ‘שיטות הבניה של שלמה גור’ , הארץ , 4 במרם 1960 . על אנשים כמו גור אמר קלרויין
shifi
:
8 professional and 10 the authority
,
deplore the: 10 minimize the importance ofthe architect ;as
tendency
here
אנ “מ , 455/3 ג. and responsibility for construction 10 8 “building manager'”
. 44 מכתב מי’ קלרויין לק’ לוז, 11 בפברואר 1960 , א “כ , תיק 2182 ב, מכל 26
משכן הכנסת בגבעת רם: תכנון ובנייה , 143 קתדרה
חדשה – דבר בו לא רצה איש… התחלנו , לכן , לחפש פשרות’ . אחת הדרכים לצאת מהמבוך , הסביר
רטנר , ‘הייתה שליחת קלרויין לחו “ל. הדרך השנייה הייתה
שעוד לפני נסיעתו הסכים מר קלרויין
להקמתו של משרד שבראשו יעמוד ]האדריכל התל -אביבי
שמעון[ פובזנר… קלרויין לא היה מסוגל
לעשות בניין טוב מהתכנית שלו… לכן פובזנר היה אהד
מהמדיומס ]המתווכים[ שיכול היה לעשות
מהקונספציה של קלרויין דבר מה יותר מתקבל על הדעת’ . 45
במרס 1959 הגישו קלרויין ופובזנר שתי הצעות שונות
לוועדת ההקמה. רוברטסון ואברמוביץ’ ,
שנתבקשו להוות דעה על התכניות, טענו שתכניתו של פובזנר
, שנעשה בה שימוש רב בזכוכית,
קלילה מדי וזו של קלרויין כבדה מדי , ושיש לשלב בין השתיים
. 46 ב 22 – ביוני 1959 קיבלה ; ,; ” י 41
בחזית ומאחור צומצם מעשרים לארבעה-עשר. למרות
הסתייגויותיו של קלרויין , הבניין הועבר צפונה והכניסה נשארה מצד
.0177 49
בעניין שינוי מקומו של הבניין נתקלה ועדת הביצוע בהתנגדות
מצד ועדת הקריה. במכתב ליושב
ראש הכנסת נחום ניר התלונן שטנר ב 6- באוגוסט 1959
שבניגוד לסיכומים מה 22 – בדצמבר 1958
ועדת הביצוע איננה מתאמת את תכניותיה עם ועדת הקריה ונציגי
עיריית ירושלים. ‘בניין הכנסת
איננו מוקם כבניין בודד במקום בלתי מפותח, אלא שתכנונו
צריך להשתלב בתכנון הכללי’ , כתב,
‘אין זאת אומרת שברצוננו לטפל בשאלות
אדריכליות כל שהן , אלא רק בתכנית הבינוי’. 50
על כיוון הכניסה לבניין התנהל ויכוה ענייני בוועדת הביצוע. הטיעונים המרכזיים בעד כניסה מכיוון
45 פרוטוקול 29 של ועדת הביצוע, 13 במאי 1959 , א” כ , תיק 2182
, מכל 26 . יש לציין שרטנר לא היה משקיף
ניטרלי אלא אחד ממייצגי המודרניזם הבלחי מתפשר באדריכלות
הישראלית, שראה בעבודתו של קלרויין רגרסיה
וביזיון לאתוס הלאומי המתהווה. את התכנית המקורית של קלרויין כינה
באמת מישיבות ועדת הביצוע ‘קופסא
מוכנסת לתוך מעטפה שקופה של עמודים’ )פרוטוקול 19 של ועדת הביצוע
24 בפברואר 1959 , שם( . ,
46 פרוטוקול 25 של ועדת הביצוע, 17 באפריל 1959 ופרוטוקול 26
של ועדת הביצוע, 6 במאי 1959 , שם.
2 בריאיון עם המחברת ב 5 – ביולי 1998 טען ש’ פובזנר שלמרות
: ההבדל בגישה בין השניים ) ‘אני הייתי יותר מודרני מנו’ ( וההבדל בגיל )פובזנר היה צעיר בהרבה( הוא וקלרויין הצליחו
למצוא שפה משותפת במישור האישי ,
‘הצלחתי לשכנע אותו שאני לא הולך נגדו ‘ . י
48 עד מהרה עזבו את רעיון האולם העגול ועברו לאולם בצורת
טרפציה. לדברי קלרויין רעיון הטרפציה היה של
האדריכלים הצעירים במשרד , וביניהם זאב רבינא. ראו : פרוטוקול 37 של ועדת
הביצוע, 4 בנובמבר 1959 , א “כ ,
. תיק 2182 , מכל 26
49 פרוטוקול 33 של ועדת הביצוע, 22 ביוני 1959 , שם.
50 מכתב מאת ש’ שטנר לנ’ ניר , 6 באוגוסט 1959 , אמ” י , תיק 1719
. א , מכל ג 8/ 13544
~
תדרה 144 ‘ שילה הטיס רולף
צפון היו אי – יכולתו של הנכנס לבניין לראות את הנוף הנשקף מכיוון גבו , היתרון
לתוך בכניסה הישר
הבניין – ללא מדרגות רבות ותלולות שהצריכה הכניסה מכיוון דרום, האפשרות לבנות
כללית כניסה
וכניסה לחברי הכנסת בשני מפלסים שונים וקביעת הכנסת כחלק אינטגרלי של קריית
הממשלה, הנמצאת ממערב לגבעה שעליה הוחלט לבנות את משכן הכנסת. הטיעונים המרכזיים
כניסה מכיוון בעד
דרום – הכיוון שרוב חברי ועדת הביצוע העדיפו – היו הנוף המרהיב הנשקף מכיוון
זה , המונומנטליות של חזית הבניין כפי שתיראה בעיני הנכנס למשכן, בגלל הבדלי
רופין הגובה בין כביש
לכניסה, וקביעת הכנסת כיחידה בפני עצמה, מופרדת מקריית הממשלה. 51
אולם צה”ל התנגד לכניסה מדרום. במכתב שקיבל יושב ראש הכנסת מראש אגף
אברהם המבצעים במטכ “ל
טמיר ב 16- בפברואר 1960 נאמר שהכניסה מצד זה תהיה מסוכנת מכיוון ש’המקום אשר
לבניין משכן נבחר
הכנסת נצפה ממספר עמדות ירי שמעבר לגבול הירדני , בטווחים שבין 4,000 – 3 , 500
מטר, עובדה המאפשרת, להלכה, פתיחה באש שטוחת מסלול – אם במקלעים בינוניים
טנקים ) או בתותחי
כינון ישיר( בסיכויי פגיעה סבירים’. 52 החשש היה בעיקר מפגיעה בעת קיום טקסים
ברחבה
שלפני הכניסה. המטכ”ל אמנם לא ניסה לכפות את דעתו ובשיחה עם יושב ראש הכנסת לוז אמר
הרמטכ “ל חיים למקוב שהכניסה יכולה להישאר מצד דרום בתנאי שתהיה מוסתרת, 53 אך
הייתה למעשה לא
לוועדת הביצוע בררה אלא לשוב ולשנות את כיוונה ולקבוע אותו בצד צפון.
המודל של
האדריכלים כרמי,
1960
בערך באותו הזמן הוחלט להזמין את האדריכל דב כרמי , חתן פרס ישראל לאדריכלות
, לשמש לשנת 1957
יועץ לוועדת הביצוע. כרמי היה ידוע כאדם נוח לבריות וחברי הוועדה קיוו שהוא
במקום שרטנר יצליח
נכשל – להוציא את הרוח הרעה מהפרויקט ואת הפרויקט מהמבוי הסתום שאליו
נקלע. יתרונו הגדול של כרמי על כל מועמד לתפקיד היה שהוא היה מקובל גם על
קלרויין ,
שחשדנותו כלפי כל שאר המומחים רק הלכה וגברה עם הזמן.
כרמי הכין יחד עם בנו רם תכנית חדשה, שלא רק החזירה את כניסת המשכן לצד צפון , אלא הזיזה
את הבניין שוב מעט דרומה, הפכה אותו ממלבני לריבועי והקטינה את היקפו ,
והעבירה חלק
51 הוויכוח התנהל במשך כמה ישיבות של ועדת הביצוע, אך הדיון המרכזי בנושא התקיים ב 10- במרס
פרוטוקול 21 של ועדת הביצוע, א”כ , תיק 2182 , מכל 1959 .26 , ראו :
. 52 מכתב מא’ טמיר לק’ לוז, 16 בפברואר 1960 , א”כ , תיק 2181 , מכל 5
. 53 פרוטוקול 53 של ועדת הביצוע, 29 בפברואר 1960 , א”כ , תיק 2182 , מכל 26
משכן הכנסת בגבעת רם: תכנון ובנייה 145 קתדרה
מהמשרדים למבנה טרסות בשיפולים הדרומיים של הגבעה שעליה מוקם המשכן. ההיגיון בתכנון הזה
היה שגם אם יתעורר צורך להרחיב את הבניין ולהוסיף לו חדרים ומשרדים, יישאר המבנה המרכזי
ללא שינוי והתוספות ייבנו מסביב לבניין הקיים. 54 ואמנם האגף החדש אשר בנייתו הסתיימה בשנת
1991 נראה רק בצילומי אוויר – מי שמסתכל על הבניין מגובה הקרקע כמעט ואינו מבחין באגף
זה, מסיבה זו גם נבנה הבניין המרכזי בעיקר מבטון ואבן , והטרסות בעיקר מזכוכית ומתכת. 55
בתחילת מרס 1960 התברר שכניסת דב ורם כרמי לפרויקט הפכה את המשך פעילותו של פובזנר לבלתי
אפשרית, וכעבור מספר חודשים הוא עזב סופית, מבלי שהחל אפילו לעבוד על תכניות עבודה. 56
במקביל עשו גור ורטנר ניסיון אחרון למנוע את קבלת התכנית החדשה של כרמי ולגרום להכרזה
על תחרות חדשה. ב 21 – באפריל 1960 כתב רטנר לגור על תכניתו של כרמי :
ברור בהחלט שאין כל דמיון בינה לבין תכניתו המקורית של ק’ , או ‘התכנית המוסכמת’ מיום 26 .6 .59
]התכנית של פובזנר וקלרויין[ .. . אחרי שקלרויין הסכים לתכנית לא שלו הוא עשה בנה, לאמתו של דבר ,
כמה פעולות: א( ביטל את התכנית אשר זכתה בתחרות; ב , ר!דיק את הביקורת אשר הוטלה עליה ע” י
חבריו למקצוע; ג ( הרס את היסוד לכל תביעותיו הנרגשות ולכל התהליך המסובך אשר לפיו התנהגה ועדת
הביצוע במגמה לשמור על זכויותיו ועל שמו כארכיטקט הבניין , לעתים במחיר של עיכובים, של קשיים
רבים ושל הוצאות כספיות; ד( ניסה למסור, מסיבות לא לגמרי ברורות, ותחת תירוץ לגלי שקוף , את
תכנון הבניין לארכיטקט אחר. 57
באותו יום כתב גור מכתב לחברי ועדת הביצוע ובו תהה כיצד על ועדת הביצוע לנהוג בתכניתו של
כרמי , מבלי להזכיר תהרות חדשה, 58 אך המזימה לא עלתה יפה. בישיבה שקיימה הוועדה על התכנית
החדשה במאי 1960 הובעה שביעות רצון כללית ממנה, והיא אושרה. 59 בעקבות זאת התפטר רטנר
מן הוועדה וזמן קצר לאחר מכן התפטר גם גור.
. 54 ריאיון המחברת עם רם כרמי , 14 ביוני 1998
. 55 ראו להלן , עמ’ 165
56 חבר הכנסת נחום לוין דיווח לוועדת הביצוע על שיחה שהייתה לו עם פובזנר , שבה הודה האדריכל התל -אביבי
שהוא מוצא את עצמו באותו מצב שבו היה קלרויין כשנה וחצי קודם לכן : ששינו את תכניתו מהקצה אל הקצה
. מבלי להתייעץ אתו . ראו : פרוטוקול 51 של ועדת הביצוע, 24 במאי 1960 , אמ” י , חטיבה 60 , מכל 317 , תיק 6
57 מכתב י’ רטנר לש’ גור, 21 באפריל 1960 , א”כ , תיק 3181 , מכל 25
58 מכתב ש’ גור לחברי ועדת הביצוע, 21 באפריל 1960 , שם.
. 59 פרוטוקול 50 של ועדת הביצוע, 8 במאי 1960 , אמ” י , חטיבה 60 , מכל 317 , תיק 6
ץתדרה 146 שילה הטיס רולף
רטנר וגור אמנם צדקו כשטענו שהתכנית של דב ורם כרמי שונה בתכלית מהתכנית המקורית של
קלרויין, לימים סיפר רם כרמי שהוא ואביו לא התייחסו לא לתכנית של קלרויין ולא לתכנית של
פובזנר כשהכינו את ההצעה שלהם, אם כי הוא עצמו התייעץ עם האדריכל זאב רבינא, שעבד עם
פובזנר. ‘האמת היא שרחמנו על קלרויין. חתכנו לו את הבניין… אז אמרתי לאבא שלי , שלמרות
שאנחנו עשינו את התכנית, אם אנחנו רוצים ליצור אווירה טובה כך שהתכנית תעבור בצורה החלקה
ביותר , נוותר על השם שלנו – נשאיר את זה על השם של קלרויין ‘. 60 ייתכן שאילו העניין היה מגיע
לערכאות הייתה הכנסת מחויבת לקיים תחרות חדשה, אך הדבר לא נעשה.
שש שנות תכנון ובנייה, אמצע 1960 עד אמצע 1966
לקראת סוף 1960 הציע דב כרמי לוועדת הביצוע שחזית הבניין תיבנה מבטון גלוי )חשוף( בשילוב
עם אבן ירושלמית אדמדמה ) ‘מיזי יהודי'( , בכדי שהבניין יעמוד בדרישות הוקי העזר העירוניים של
ירושלים. 61 המהנדס עמנואל פרידמן , שהחליף את גור כמרכז הוועדה, ביקר בכמה אתרים בחו “ל,
לרבות בניין אונסק” ו בפריז , שכה הרשים את קלרויין שנתיים קודם לכן , בכדי ללמוד על השימוש
בבטון גלוי. שנה לאחר מכן נערכו ביקורים נוספים בחו “ל – בעיקר בלונדון – לאותה מטרה. 62
באשר לאבן הירושלמית האדמדמה, מכיוון שאבן כזאת מצויה בכמויות גדולות רק באזור חברון ,
שבאותה תקופה היה תחת שלטון ירדני , תוכנן להביא אבן דומה ממחצבה בפאסוטה שבגליל. אולם
בינואר 1962 , כשההלו בחפירת היסודות לבניין, נמצאה במקום אבן אדמדמה בכמות מספקת, ושר
האוצר לוי אשכול ונגיד בנק ישראל דוד הורוביץ אישרו תקציב חריג של 170,000 ל” י )סכום אדיר
באותם ימים( לכרייתה וסיתותה.’ 6
במועד לא ידוע בין אמצע 1960 לאמצע 1962 הוחלט לבטל את החצר הפנימית במשכן . אולם
המליאה אמנם לא מוקם עכשיו בדיוק במרכז הבניין )מכיוון שבצדו המערבי נמצא הטרקלין ; ראו
להלן( , אך ניתן לו שוב מקום הרבה יותר מרכזי.
גלגולי עיצובם של העמודים הסובבים את הבניין הם פרשה בפני עצמה. בתכניתו המקורית תכנן קלרויין
שבעים עמודים – עשרים מלפנים, עשרים מאחור וחמישה-עשר בכל צד. הוא ביקש להציב עמודים
מרובעים, מצופים אבן או פסיפס, שתפקידם בעיקר אסתטי – הם תוכננו לעמוד במרחק גדול למדי
מהבניין עצמו )בשלב מסוים דיבר קלרויין על מרחק של 7 מ’ 64 ( ולשאת פרגולה שתצל על המשכן. 65
. 60 ריאיון המחברת עם רש כרמי , 14 ביוני 1998
. תיק 6 rsll 61 פרוטוקול 55 של ועדת הביצוע, 3 בנובמבר 1960 , אמ” י , חטיבה 60 , מכל
62 ע’ פרידמן , ‘העתק לזכרון’ , 30 במאי 1962 , פרוטוקול 63 של ועדת הביצוע, 17 בדצמבר 1961 , שם.
. 63 מכתב ע’ פרידמן לק’ לוז, 1 ביולי 1962 , א”כ , תיק 3180 כרך ב, מכל 25
. 64 פרוטוקול 19 של ועדת הביצוע, 24 בפברואר 1959 , א”כ , תיק 2182 , מכל 26
65 מערך העמודים וצורתם מזכירים מאוד את המאוזולאום לזכרו של כמאל מצטפא אתאתורכ , מייסד הרפובליקה
ן.[ . Vale, Architecture, Power and : התורכית ונשיאה הראשון , שנבנה באנקרה לאחר פטירתו בשנת 1938 . ראו
National Identity, New Haven ש London 1992 , 102 – 103 . קק
משכן הכנסת בגבעת רם: תכנון ובציה 147 קתדרה
בכמה ישיבות של ועדת הביצוע במהלך פברואר 1959 נדונו בין היתר העמודים:
גובהם, המרחק
ביניהם וצורתם. בשלב זה דיברו על מרחק של 8 – 7 מ’ בין בסיסי העמודים )בסופו של דבר
נקבע מרחק
של כ 4.5 – מ'( , והתנהל ויכוה ערני אם העמודים יהיו מרובעים )כפי שהציע קלרויין
( , עגולים )כפי
שהציע פובזנר( או מלבניים )כפי שהציע רטנר(. 66 במרס 1959 , כשקלרויין ופובזנר עבדו על הגרסה
המשותפת של הבניין , הסביר פובזנר את ההיגיון שבהצבת העמודים, או כפי שהוא כינה
אותם
ה ן קול ,ונדה: ‘מבחינת תכליתיות ה ו קולונדה מסביב נותנת רק דבר אחד – הצללה ,יי: ,נ” :,: ן,וון,ש “גוי: ,
88″” 81 ,” ש 1
–
4ק” , (
~
הין ! ,יםן
להפחית את מספרם ללא -ן
ל
“( ,
~ 4 “
, ך— .’, ,
‘1 [ ” ‘ ,
‘ש
” יותר משבעה בכל צד ) -י’ ,” 111 :יו”שנעינ 111, 4
11 מ : , ‘, : ‘ ) יהד ,,
) לטענתו ‘העין אינה
קולטת יותר משבעה עמודים’ ( , אך אביו סירב לכך משום שהתחייב שהעמודים יישארו.
69 בעקבות המאחולאום על
ן שמו של אתאתורפ
הוויכוח ביניהם פרש רם מהפרויקט ונסע לסיירה-ליאונה לתכנן שם את בניין הפרלמנט.
דב כרמי נפטר לפתע מהתקף לב במאי 1962 , אך עדיין נשאר בצוות התכנון נציג
של משפחת
כרמי – האדריכל הבריטי ויליאם )ביל( גיליט,
70 חבר של רם לספסל הלימודים. אולם כעבור זמן
התפטר גם גיליט על רקע שינויים שקלרויין התעקש להכניס לתכניות לאחר פטירתו
של דב –
. 66 פרוטוקול 18 של ועדת הביצוע, 16 בפברואר 19 – 9 , א”כ , תיק 2182 , מכל 26
67 פרוטוקול 21 של ועדת הביצוע, 10 במרס 1959 , ופרוטוקול 24 של ועדת הביצוע, 17 במרס
1959 , שם.
. 68 ריאיון המהברת עם רם כרמי , 14 ביוני 1998
69 בריאיון עם חן שליטא תיאר רם כרמי את השתלשלות העניינים במילים אלו : ‘כשהגענו לרגע
שהיה צריך לעצב
את ההזית, קלרויין התעקש שיהיו עמודים מסביב לבניין , למרות שהם לא מבטאים לדעתי כלום
ממה שקורה
בתוך הבניין. אני לא הייתי מוכן וצרחתי , ואבי עמד באמצע ואמר לי , ” רמי , אתה חייב לוותר” . אז הסכמתי
שזה
יהיה כמו בניין הפרלמנט של שנדיגאר בהודו ]שבנה לה קורבוזיה, שכרמי מכנהו ‘האלוהים שלי ‘
[ , שיש חמישה
עמודים ויותר קירות. אז אבי ביקש ממני לחכוך בדעתי. אמרתי , שבעה עמודים , זה המאקסימום, כי זה מה
שהעין
של הבן -אדם מסוגלת לקלוט ועדיין להבהין במספר. ואז אבא שלי אמר לי , “אתה חמור” . נעלבתי
, סגרתי את
.) הדלת והתפטרתי ‘ )כל העיר , 5 בדצמבר 1997
70 למרות מאמצי לאתר את גיליט בארצות-הברית, ששם השתקע לדברי רם כרמי לאמר שעזב את
הארץ , לא
מצאתיו. אם יש מי שיודע את מקום הימצאו , אשמח לקבל את המידע.
קתדרה 148 שילה הטיס רולף
בין היתר בצורת העמודים. בנובמבר 1962 הציע קלרויין שהעמודים יצופו בקרמיקה ויקושטו , 71
אך לאחר שהזר מביקור בצרפת הביא עמו את תכנית העמודים שלבסוף התקבלה – עמודים
מלבניים מבטון גלוי . 72 את המטמורפוזה שעברו העמודים תיאר לימים יהודה האזרחי במילים
הבאות: ‘במקום עמודי -אבן מסיביים , המיועדים להיות מוקמים בקדמת הבניין , והם -הם מעצבים
בגודלם ובהדרם את דמותו , החליטו המתכננים לעטר את האגף בכרכוב בטון רחב חשוף, בולט
קדימה, ולהקים מתחתיו עמודי -בטון דקים, שתפקידם כביכול כפול, גם קישוטי גם פונקציונלי ,
והם בנויים בעמקי הכרכוב, סמוך לקירות, “קשורים” אליהם בגדמי -קורה, לתמיכתן של התקרות
הפנימיות’. 73
נוסף על השינוי בצורת העמודים הכניס קלרויין שינויים גם בתקרת המליאה וביטל את הגלריות
שתוכננו בטרקלין. 74 בעקבות השינויים האלו שלחו שלושה מהאדריכלים הידועים בארץ באותה עת
– אריה שרון , אברהם יסקי ואל מנספלד – מכתב מחאה לוועדת הביצוע, 75 ובמאי 1963 נפגשו
יושב ראש ‘אגודת האינג ‘ינרים והארכיטקטים’ שמואל מסטצ’קין , מנספלד ויסקי עם יושב ראש
הכנסת לוז )שהיה גם יושב ראש ועדת הביצוע( בעניין. אך ועדת הביצוע, ששבעה ממלחמות
האדריכלים, החליטה להתעלם מפנייתם. בניסיון אחרון לעצור את קלרויין פנה אליו יסקי ב 5 –
באוגוסט 1963 במכתב בעל נימה מאיימת שבו דרש ממנו במפגיע לפרסם את תכניות משכן הכנסת
עם השינויים שהכניס לאחר פטירתו של דב כרמי. ‘אם לא תיענה לבקשתנו תוך שבועיים מתאריך
משלוח מכתב זה’ , הוסיף, ‘לא תהיה ברירה בידינו אלא להודיע לצבור הרחב, שתכניות משכן הכנסת
הפכו למסמך סודי וההדגשה במקור[ ואין איגוד הארכיטקטים – המייצג את הצבור המקצועי – יודע
דבר על מצב התכניות של משכן הכנסת’. במכתב תשובתו דחה קלרויין את כל הטענות והתביעות. 76
עיצוב פנים הבניין
כבר באמצע 1959 דובר על הזמנתה של האדריכלית דורה גד לסייע בעיצוב פנים משכן הכנסת,
ובנובמבר 1962 יצרו אתה קשר ראשוני. אך למעשה היא החלה בעבודתה, יחד עם שותפה אריה נוי ,
רק בדצמבר 1963 . כניסתה של גד הייתה מלווה בבעיות שונות, לרבות העובדה שהיא לא אהבה את
הבניין שקלרויין תכנן. 77 נוסף על כך שררה בקרב חברי ועדת הביצוע אמביוולנטיות לגבי תפקידו
של אדריכל פנים – מקצוע שהיה הדש בישראל בשנות השישים – ומספר פעמים מצאה גד את עצמה
מסבירה לחברי הוועדה את מהות תפקידה. הבעיה העיקרית שראתה לפניה גד בכנסת הייתה ‘כיצד
. 71 פרוטוקול 69 של ועדת הביצוע, 27 בנובמבר 1962 , אמ” י , חטיבה 60 , מכל 317 , תיק 6
72 פרוטוקול 70 של ועדת הביצוע, 7 בינואר 1963 , שם.
.) 73 האזרחי )לעיל, הערה 53
. 74 פרוטוקול 66 של ועדת הביצוע, 12 באוגוסט 1962 , אמ” י , חטיבה 60 , מכל 317 , תיק 6
75 פרוטוקול 68 של ועדת הביצוע, 28 באוקטובר 1962 , שם.
. 76 מכתב א’ יסקי לי’ קלרויין, 5 באוגוסט 1963 , א”כ , תיק 3180 ב’ ותיק 3181 , מכל 25
77 בריאיון עם המחברת שהתקיים ב 18- ביוני 1998 אמרה גד : ‘היו לי מריבות רבות עם קלרויין , מכיוון שלדעתי
הוא באמת לא היה אדריכל טוב. מה שהוא תכנן היה מיושן וקלסיציסט’ .
משכן הכנסת בגבעת רם: תכנון ובכייה
להקנות למבנה קשיח זה ולחלליו הגדולים והמונומנטליים ממד אנושי , נעימות מסוימת ופשטות
וצניעות ישראליות, ועם זאת, לשמור על מכובדותו ועל אופיו הייצוגי’. 78 היא החליטה לפתור את
הבעיה בכך שיהיו בו קישוטים מעטים, רצפות ומשטחי קיר בלתי מעוטרים ומגוון צבעים מוגבל.
המליאה
למרות התנגדותו הראשונית של קלרויין הוחלט שגד תשותף בעיצוב אולם המליאה, לאחר
שהתעוררו בעיות שונות בתכנונו . שתי הבעיות העיקריות נגעו לתקרת האולם ולקיר שבחזיתו,
מאתורי במת היושב ראש. באשר לתקרה, קלרויין תכנן אותה כקמרון )מעין חבית התוכה( מבטון
גלוי עם שש-עשרה טרפציות )חלונות עליונים( , וביקש להסתפק בתאורה טבעית בלבד. מתנגדיו
טענו שהתקרה גבוהה מדי ויוצרת אווירה של ניכור באולם, שהיא תבטל את האפקט של הקיר בחזית
האולם, שהתאורה לא תיפול באופן שווה על האולם, וממילא לאחר רדת החשכה יהיה צורך בתאורה
מלאכותית, ושהגובה ייצור בעיות אקוסטיות. 79 הפתרון שהציעו המקטרגים היה להנמיך את התקרה
או לחלופין להרכיב תקרה תלויה )או תקרת ביניים( . קלרויין התנגד בתוקף לפתרונות אלו , בעוד
גד עמדה על הוספת תקרת ביניים והציעה תקרה בצורת עיגולים.
. 8ן ר ‘ שחורי , דורה גד : הנוכחות הישראלית באדריכלות פנים , תל-אביב 1997 , עמ’ 99
79 בריאיון עם המחברת התלוננה גד שהפרופורציות של האולם גרועות מאוד. ‘האולם הוא ממילא קטן , והגובה הזה
]של התקרה[ עוד יותר גימד אותו . אך הכול היה גמור, ולא נשארה לי שום בררה אחרת אלא לעבוד עם מה שיש’.
~
חדרה 150 שילה הטיס רולף
בין המומחים שהובאו לחוות את דעתם בעניין זה היו שתמכו בקלרויין והיו שתמכו בגד, 80 אולם
ועדת הביצוע הושפעה במיוחד מהערותיו של האדריכל ההיפני שמואל רוזוב: ‘היות ובאולם מליאת
הכנסת דרושה אווירה שקטה ושקולה, התקרה הקיימת, בהיותה מבנה יוצא מן הכלל ודינאמי , המושך
את העין , עלולה להיות גורם מפריע ליצירת אווירה שקטה באולם, ולכן יש לחפש דרך ל”השקיט”
את התקרה, לעשותה פחות מורגשת. דבר זה אפשר לעשות על-ידי תליית תקרה מתחת לגג
הקיים’, 81 גם אדריכל הפנים רפי בלומנפלד, שהובא לפי בקשתו של קלרויין לסייע בתכנון המליאה
לאחר שנתגלעו חילוקי דעות בינו לבין גד, תמך ברעיון התקרה התלויה.
הבימה במליאה
והקיר שעיצב
וגי קרוון
80 האדריכל אוסקר נימייר, מתכנן העיר ברזילייה, שביקר בארץ והוזמן על ידי ועדת הביצוע לחוות את דעתו , אמר
ששתי ההצעות, זו של קלרויין וזו של גד , מתקבלות על הדעת, אם כי הן נובעות מגישות שונות. אולם הוא
הוסיף שההכרעה נתונה בדרך כלל בידי אדריכל הבניין , כלומר קלרויין. ראו : פרוטוקול 84 של ועדת הביצוע,
. 15 ביוני 1964 , א “כ , תיק 3188 , מכל 5
. 81 מכתב ש’ רוזוב לק’ לוז, 26 באפריל 1964 , א”כ , תיק 3181 , מכל 5
משכן הכנסת בגבעת רם: תכנון ובציה 151 קתדרה
את התקרה התלויה תכנן לבסוף הפסל דני קרוון , שבנה גם את הקיר בחזית האולם )ראו להלן( .
תחילה הציע קרוון להתקין מתחת לקמרון ‘מבנה רשתי ממתכת, אשר האור שיעבור דרכו יהיה
בצורת אוהלים בקווים אנכיים, המסמלים את המדבר, ובקווים האופקיים המזכירים מגן דוד’. 82 אך
הצעתו זו נדחתה והוחלט להתקין תקרה תלויה שהורכבה משתים -עשרה קורות עץ )שזכו לכינוי
‘גיליוטינות'( צבועות בלבן , שמשקל כל אחת מהן 200 ק”ג. קלרויין , שתיאר את התקרה כ’גועל
נפש’ , טען שהתקרה מהווה ‘סכנת נפשות’ , שכן הקורות עלולות ליפול. 83 גם חברי ועדת הכנסת,
שביקרו באולם המליאה לאחר שנתלו ה’גיליוטינות’ היו מזועזעים ודרשו שיורדו. 84 אך התקרה
נשארה, וכיום אין כמעט מי ששם לב לקיומה. אשר לתאורה, רוב החלונות שבקמרון נצבעו בשחור
ומעל רצפת זכוכית אטומה שמתהת לקמרון הותקנו זרקורים המכוונים כלפי מטה.
את הקיר בהזית האולם, מאחורי בימת יושב הראש, הציע קלרויין תחילה לצפות בעץ ולקשטו
במנורה מנחושת מבריקה עם סמלי השבטים ובתמונתו של הרצל בצורת תבליט. 85 מאוחר יותר הציע
קלרויין שהקיר יצופה בשיש ועליו תבליט של הרצל עשוי כסף, ברונזה או נחושת, ושהקיר יחולק
על ידי פס מאונך. אך ועדת הביצוע ההליטה, על בסים הצעתה של גד, על עיצוב שונה לחלוטין.
גד פנתה לקרוון שיעצב את הקיר , והוא תכנן קיר מאבן אשר נושאו הקשר בין ירושלים של מעלה,
המסמלת את הרוחניות, לירושלים של מטה, הגשמית. הקיר , שנבנה מאבן גיר גלילית מדיר -אלאסאד
בצבע אוכרה בהיר , אורכו 3 מ’ וגובהו 7.5 מ’ , והוא בנוי מאבנים בגודל 1 % 2 מ’ ובעובי של כ – 20-
30 ס”מ. האבנים סותתו בידי סתתי בניין ירושלמים בהנחיית האמן , שלמד להכיר את סגנונו האישי
של כל אחד מהסתתים וכיוון אותם בהתאם; כל אבן עוצבה בנפרד ועומדת בפני עצמה. העבודה על
הקיר, שבוצעה מחוץ לבניין תחת סככה, נמשכה שמונה חודשים. קרוון ביקש לעצב יצירת אמנות
חזותית בעלת משמעות צורנית שתהיה נעימה לעין ולא מסובכת, כיאות לקיר האמור להוות רקע
ליושבים על בימת הכנסת ולנואמים. 86
בשל דרישת ראשי הכנסת שדיוקן של הרצל ייתלה על הקיר, תכנן קרוון בתחילה לחקוק את דמותו
באבן. אך תכנית זו לא יצאה לפועל והדיוקן המוצב בצדו השמאלי של הקיר צרוב בלוח אבץ כהה.
בדיוני ועדת הביצוע עלתה ההצעה לעטר את הקיר בפסוקים מהתנ”ך, למרות התנגדותו של
קלרויין, 87 אך בסופו של דבר הצליה קרוון לשכנע את הוועדה לוותר על הרעיון מסיבות אסתטיות.
כמו כן נדחה הרעיון לבנות לנשיא המדינה מושב במעין מרפסת בתוך הקיר. לבקשתו של קרוון
הוחלט שהנשיא ןשב במקום פחות בולט – בצד הימני של יציע האורחים. קרוון טען שאם הנשיא ישב
בקיר הוא ייראה כמו ‘איזה שעון קוקו ‘ , ושכל פעם שיגרד את אפו או יירדם כל העולם יראה זאת. 88
82 פרוטוקול 92 של ועדת הביצוע, 16 באוגוסט 1965 , א”כ , שם.
. 83 קלרויין אל ועדת הביצוע, 27 ביולי 1966 , א”כ , שם ; ת’ אבידר ‘תקרת המריבה’ , מעריב, 31 באוגוסט 1966
84 פרוטוקול 100 של ועדת הביצוע, 18 ביולי 1966 , א” כ , שם.
85 פרוטוקול 81 של ועדת הביצוע, 23 במרס 1964 , שם.
. 86 ריאיון המחברת עם קרוון , 28 במאי 1998
87 לדעתו של קלרויין האותיות היו משוות לקיר דימוי של בית קברות. ראו : פרוטוקול 74 של ועדת הביצוע, 17
. ביולי 1963 , אמ”י , חטיבה 60 , מכל 317 , תיק 6
. 88 ריאיון המחברת עם קרוון , 28 במאי 1998
ילה הטיס רולף
כבר בפרוגרמה נאמר שבאולם יהיו שני יציעים: התחתון יציע לאורחים חשובים ולתקשורת, ומעליו
יציע לציבור הרחב. בתחילה חשבו לחבר את היציע התחתון לאולם שלמטה באמצעות גרם מדרגות,
אך רעיון זה ירד עד מהרה מהפרק. 89 האדריכל זאב רבינא, שהיה מעורב בתכנון המליאה בשלביו
המוקדמים, הסביר שהזווית שבה נבנה היציע התחתון ביחס לאולם נותנת ליושבים בו את התחושה
שהם קרובים לנבחרים היושבים למטה, בעוד חברי הכנסת מרגישים מופרדים מהיושבים ביציע. 90
קבלת פנים שערך
מנחם בגין לנשיא
ארה”ב ג’ימי קרטר
באולם שאגאל
)י”ג באדר תשליט,
) 12 במרס 1979
מטעמי ביטחון הוחלט להפריד את היציע העליון מהאולם באמצעות זכוכית משוריינת, וזאת לאחר
שב 29- באוקטובר 1957 הטיל אדם מעורער בנפשו רימון לתוך אולם המליאה במשכן הכנסת בבניין
פרומין וגרם לפציעתם של ראש הממשלה בן -גוריון ומספר שרים. בדיעבד היו שהתלוננו שהזכוכית
הופכת את היציע העליון למעין אקווריום. 91
בעיה נוספת בתכנון אולם המליאה הייתה מושבי חברי הכנסת. בתחילה, עוד לפני הצטרפותה של גד
לצוות התכנון , דובר על כך שיהיו בו 200 מושבים, בכדי לאפשר גידול במספר חברי הכנסת אם תשתנה
שיטת הבחירות. בדצמבר 1964 הציגו גד ושותפה נוי הצעה שכללה 123 מקומות ישיבה, עם אפשרות
להגדיל את המספר ל 146- . בסופו של דבר הוחלט על 116 מושבים לחברי כנסת, מלבד המושבים סביב
שולחן הממשלה. נבחנו האפשרויות להציב במליאה ספסלים, כיסאות הניתנים להזזה וכיסאות
המחוברים לרצפה. גד בחרה באפשרות של כיסאות המחוברים לרצפה בגלל השיפוע של רצפת האולם. 92
המושבים מסודרים בצורת מנורה בעלת עשרה קנים, כששולחן הממשלה, הבנוי בצורת פרסה, יוצר את
89 פרוטוקול 78 של ועדת הביצוע, 4 בפברואר 1964 , אמ” י , שם.
. 90 ריאיון המחברת עם רבינא, 2 ביולי 1998
. 91 י ‘ שופמן , ‘פרלמנט או אקווריום? ‘ , היום, 30 באוגוסט 1966
. 92 פרוטוקול 87 של ועדת הביצוע, 15 בדצמבר 1964 , א”כ , תיק 5188 , מכל 5
משכן הכנסת בגבעת רם : תכנון
ובנייה ‘ 153 קתדרה
) לן!, .)ןן
] לל ,;ן,
שתדוה 1 154 שילה הטיס רולף
משכן הכנסת בגבעת רם: תכנון ובנייה , 155 קתדרה
תכוסה בשטיה מקיר לקיר אלא תרוצף באבן מלוטשת. שאגאל הציע לקבוע ברצפה שנים-עשר
פסיפסים א -סימטריים, שבהם יוצגו מוטיבים מסורתיים
המופיעים בפסיפסים בבתי כנסת עתיקים
בארץ, מהמאה החמישית והשישית לספירה. קלרויין אמר כי
הרצפה הזאת דומה ל’מגרש גולף’ . 00 י
בדצמבר 1965 ההליט שאגאל להוסיף גם פסיפס לקיר
המייצג את הפסוקים מתהלים: ‘על נהרות
בבל שם ישבנו גם בכינו … אם אשכהך ירושלים תשבה ימיני
‘ )קלז , א , ו( . לביצוע הפסיפסים שלת
שאגאל לירושלים את יוצרי הפסיפסים האהובים עליו
44 ( , וזאת לאחר טיקליו ” מפריז , הזוג מלנו ) 0חפ 1
הכנס” ‘
ע; 2.יו ימיקנ” שאין נ.שראל אומנ.ם 1.כיי’ס יבבן אח העגובה לשנ’
עית יצתה יי “יק י”‘”‘
את הנוף ]בטרקלין [ כדי שלא יפריעו לגובלנים שלו
, התנגדתי ‘ . 102 ‘צ’ייםן מיכ”י עמד
: 10 פרוטוקול 85 של ועדת הביצוע, 16 בנובמבר 1964 , א “כ
, תיק 3188 , מכל 5 . לדעתה של גד הפסיפסים היו
. 102 ראו לעיל , הערה 99
ץתדרה 156 שילה הטיס
רולי
לשער פלומבו חדך הממשלה
יעזם( מיכאל עמר (
חדר הממשלה, שגד עיצבה אותו ללא שום התערבות מבחוץ, נמצא בקומה השנייה
של המשכן
ומתקיימות בו בעת הצורך ישיבות ממשלה ופגישות עם קבוצות של אורחים חשובים. החדר הזה
אחד החללים הוא
היפים בכנסת, למרות ממדיו הקטנים. את רוב שטחו של החדר תופס שולחן ישיבות
עגול העשוי מעץ טיק כבד ועליו , מול כל מושב, לוח עור שחור לכתיבה. מעל לשולחן יש
ביניים לבנה תקרת
מדורגת פנימה, עגולה אף היא, ועליה מורכבים אביזרי התאורה, והרצפה מכוסה שטיח
כחול. קירות החדר מצופים בעץ אלון בהיר, ועל הקיר הפונה לכניסה לחדר ציור שמן גדול
של הצייר
ראובן רובין. 103
. 103 שחורי )לעיל, הערה 77 ( , עמ’ 101
משכן הכגסת בגבעת רם: תכנון ובנייה , 157 ץתדר”
קדורת הוועדות
חדרי הוועדות הקבועות ממוקמים בקומה הראשונה
, במבנה הטרסות בשיפוליו הדרומיים של הבניין .
כדי לרכך מעט את הנוקשות ישרת הזווית של
החללים הפנימיים ההליט רם כרמי שקירות תשעת
חדרי הוועדות הפונים לכיוון המסדרון יבלטו לכיוון
המסדרון. 104 לאחר שנדהתה הצעה להפריד את
מקומות הישיבה בהדרי הוועדות מהחלונות באמצעות מהיצה
105 הוצבו החלונות בקצה כל חדר גם ,
כן בזווית אלכסונית כך שאף אחד מהיושבים סביב שולחן
הוועדה לא ייראה לאחרים כצללית.
התוצאה של התכנון הזה לדברי רבינא, שהשתתף בתכנון ההדרים
, שהם דמויי תפוח אדמה. 106 קירות
הדרי הוועדות נבנו בצדם הפונה למסדרון מלבנים
אדומות שרופות, ומבפנים צופו בעץ אלון )בסך
הכול נעשה בחדרי הוועדות שימוש בשלושה דגמי עץ
בגוונים שונים( . בכל הדר שולחן ישיבות
מלבני גדול מעץ טיק כבד. קירות המסדרון שמול קירות
הלבנים האדומות היו מבטון גלוי , וכיום
הם צבועים באפור. 107
בקומת הוועדות הוקם גם חדר תפילה, שלימים הוכרז כבית
כנסת, והוא עוצב בידי האדריכל דוד
! קאסוטו . 08
חדרים לחברי הכנסת
כיום קשה להעלות על הדעת משכן לכנסת ללא חדר אישי
לכל חבר כנסת, אך לפני ארבעים שנים
הדבר נראה מיותר , או לפחות מותרות. בישיבה עם נציגי
משרד האוצר אמר אחד מחברי ועדת
הביצוע, תבר הכנסת ישראל גורי , שכשראה ‘בתחילה פרוגרמה עם
הדרים עבור שישים אחוז מחברי
הכנסת, טענתי כי זה טוב מאד ונוה מאד ואינני מתנגד אף
לאהד. אך ]מכיוון שהיה צורך לצמצם
את ממדי הבניין[ צמצמנו את זה ואולי אפשר לצמצם עוד
במשהו ‘ , 109 כשנושא החדרים לחברי כנסת
עלה שוב לדיון בוועדת הביצוע ביוני 1960 ונאמר שמתוכננים
שלושים חדרים לשימושם של חברי
כנסת )שניים בכל חדר( , נוסף על שישה חדרי מפגשים, טען
יצחק עילם, שהיה באותם ימים מנהל
‘כור’ ותבר בוועדה, ש’זו שרפת כסף… זה מופרז . לא
ייתכן דבר כזה! ‘ . 110 אך במהלך השנים התברר
שנעשתה טעות בעניין זה, ובשנת 1982 החלו לתכנן אגף חדש
לבניין כדי לפטור את מצוקת
החדרים.י 1ן
: 10 פרוטוקול ישיבה בהשתתפות רבינא וסגני מזכיר הכנסת, ק’ ארן וא’
. צידון, 28 באוגוסט 1959 . א”כ, תיק 2181 , מכל 9
: 10 לפי תכנית, שהוחל בגיבושה במהלך הכנסת הארבע-עשרה, יעברו
הוועדות בעתיד למבנה חדש ומרווח, שיוקם
לאורך הרהבה בכניסה למשכן הכנסת בצד מגרש ההניה של הה” כים ועובדי
הכנסת, והדרי הוועדות הקיימים
108 לוז הוא שהתעלקן שייבנה רק ‘חדר תפילה’. חבר הכנסת יעקב חזן ממפ”
. ם טען ש’זה לא יהיה חדר סתם’ אלא ‘צריכים ” ממ “ג, , 1 .י”‘הל ” “יו” “== ” 4ןי” ה, “”י’ “ו’ ” ,
110 פרוטוקול 52 של ועדת הביצוע, 21 ביוני 1960 , אמ” י , חטיבה 60
. , מכל 317 , תיק 6
111 בניית האגף החדש, שתכנן ארנסט ערמון , האדריכל הראשי של מע”צ
. , הושלמה בשנת 1991
ץתדרה 158 שילה הטיס רולף
אמנות
כבר בסוף 1958 העיר פובזנר, בשובו מסיור פרלמנטים באירופה, כי בביקור
בבניין הפרלמנט
האזורי בהרלם שבהולנד, שבנייתו נסתיימה בשנת 1956 / 7 , למד על ‘קשיי הארכיטקטורה
באמנות בשימוש
‘ . אף על פי שתכנונו הכללי של הבניין בהיר מאוד, אמר, הגזימו בשילוב עבודות
רבות ומגוונות, אמנות
ו ‘התוצאה היא כי הדקורציה נעשתה על חשבון הארכיטקטורה הפשוטה’. 112
אך רק כעבור כשש שנים החלו לעסוק באופן ענייני בשילוב עבודות אמנות במשכן
הכנסת, ובשתי
‘גולות הכותרת’ – השטיחים והפסיפסים של שאגאל בטרקלין , והקיר של קרוון באולם
בוועדת המליאה.
הביצוע דובר על הקמת ועדה לאמנות, בהשתתפות מומחים, 113 אך לבסוף גד היא שהחליטה
פחות או יותר על דעת עצמה אילו עבודות להזמין וממי , 114 והבעיה המרכזית הייתה
שעמד התקציב הזעום
לרשותה. 115 גד העלתה את מצוקתה בפני יושב ראש הכנסת לוז, ובמכתב ששלחה אליו ב 2-
בספטמבר 1965 טענה:
שלא כבתהילת המאה , חוזרים בתקופתנו אנו להשקפה שה.ארכיטקטורה אינה שלמה אם לא
שתי האומנויות האחרות – פיסול וציור. משולבים בה
הישקפה זו שלטה ברוב התקופות בהן הקימו בניינים טובים
כברנסנס, בבארוק , בגותיקה ואף בתקופות הבניין המפוארות בארץ בזמן בניית בית במקדש ,
ההלניסטית, בתקופה הרומית וכו ‘ . בניין הכנסת בתקופה
– דוחשוב ביותר במדינתנו – מתבקשת מאליה
של דברי אמנות בחללי הבניין השונים ובמיוהד לאור העובדה שעבודת התכנון בוצעה די,שלמה
שדברי אמנות יעשירו את המקום בראש במחשבה תחילה
וראשונה ברוח ויוסיפו לו צבע ועניין . ברוב הארצות מקציבים
לפחות 2 % מתקציב הבניין לאמנות… שיעור זה הנו המינימלי הדרוש שתשלים את בניין הכנסת. 116
גד פנתה בעניין התקציב גם ישירות לראש הממשלה דאז אשכול, והוא הפנה אותה
הברון לאלמנתו של
רוטשילד. ואמנם דורותי דה -רוטשילד תרמה סכום נוסף בעבור יצירות אמנות, ורובו שימש
למימון עיצוב הקיר של קרוון. 117
גד היא שפנתה לפסל דוד פלומבו שיעצב וייצור את השערים למתחם הכנסת.
שלושת השערים
שפלמבו יצר עשויים מברזל ומוקדשים לזכר השואה. אורכם של השערים 17 מ’ וגובהם כ –
שבכת 3 מ’.
השערים מורכבת מצורות מופשטות בעלות קצב צורני דרמטי ביותר. לא הכול אהבו את
השערים. קלרויין עצמו התלונן עליהם: ‘לא נעים לדבר על זה עכשיו. אולי הוא ]פלומבו[
יפה מאד, עשה שער
אבל אני לא מבין את הסימבוליקה שלו. לקחתי לשם את האדריכל הראשי של ניו
דאלהי.
. 112 פרוטוקול 11 של ועדת הביצוע, 1 בדצמבר 1958 , א ” כ , תיק 2182 , מכל 26
113 הוצע שבוועדה יהיו חברים מיכאל אבי – יונה, מומחה לארכאולוגיה ארץ -ישראלית, פריץ שיף, מנהל
ומומחה להיסטוריה של האמנות, גד וקלרויין. ראו : פרוטוקול מוזאון חיפה
3188 , מכל 72 .5 של ועדת הביצוע, 26 במרס 1963 , א”כ , תיק
114 היו שהתנגדו לעצמאותה של גד , שהיתה לה העדפה לאמנים צעירים, בעניין זה. אגודת הציירים
שלחה ליושב ראש הכנסת מחאה בכתב על שהאמנים נבחרו ללא והפסלים למשל
באוקטובר 1966 . מכרז. מ’ טל, ‘האמנות בבניין הכנסת, היום, 7
115 יש לציין שאת מחיר הגובלנים של שאגאל שילמה ממשלת צרפת.
. 116 מכתב ד’ גד לק’ לוז, 2 בספטמבר 1965 , א”כ , תיק 3181 , מכל 5
. 117 ריאיון המחברת עם גד, 18 ביוני 1998
מת בגבעת רם: תכנון ובנייה 159 קתדרה
כשראה את השער אמר : “מה, את זה עשית? זה מזכיר את
אושוויץ” ‘ . 118 אך היו גם שחשבו אחרת.
מבקרת האמנות מרים טל כתבה עליהם :
שער הכניסה של פלומבו , מברזל , דומה אמנם בסגנונו לשער ‘
אוהל יזכור’ ביד – ושם , יצירה מזעזעת
ונפלאה, אך גם שונה ממנו … הצורות האצילות מיאונכות או אופקיות
, מחודדות במתינות, בנויות על הרוב
על זוויות ישרות אך לא נוקשות. צורות אלו מעוררות
אסוציאציות גם עם צמחיה ישראלית – הברוש
למשל – וגם עם נשק קדמוני וגם מודרני . בדרך פשוטה
ומשכנעת גם כאן רעיון הקוממיות ללשון
צודות מופשטות איתנות, שמבעדן נראה בניין הכנסת והרחבה
שלפניו . ” 1י
פלומבו ביקש ליצור גם את דלתות הכניסה הראשית לבניין עצמו
, אך גד ההליטה למסור את העבודה
לידיו של הפסל שרגא וייל, 120 וזה עיצב שלוש דלתות
עשויות עץ המצופות לוחות נחושת רבים
שעובדו בצריבה בחומצה: הלוחות מעוטרים בצורות גרפיות
הלקוחות מאוצר הסמלים היהודיים של
התקופה העתיקה. לפני מותו הספיק פלומבו להקים גם אנדרטת
זיכרון לנופלים במלחמת העצמאות
וזו הפכה לאחר מכן לגל -עד לזכר כל חללי צה”ל. האנדרטה מייצגת את הסנה הבוער באש ולא
אוכל, והיא עשויה מגרוטאות ברזל המחוברות זו לזו בהלחמה
ועומדת על אבני בזלת כבדות. 121
גד הזמינה חמש עבודות אמנות נוספות. מן הפסל בוקי
שוורץ הזמינה תבליט המתאר את החושן של
הכוהן הגדול. התבליט, שגובהו 3 .60 מ’ ורוחבו 3 .10 מ’ , יצוק
מברונזה ומשובצים בו גושי זכוכית,
והוא מעטר את הקיר לאורך המדרגות המובילות מהקומה
השנייה לשלישית. גם האמן דן בן -שמואל
יצר למשכן תבליט שמידותיו 3 . 10 % 3 .60 מ’ ; התבליט מורכב
מצורות מרובעות וקובייתיות העשויות
נהושת. לפי הסברו של האמן השילוב העקיב של צורות
מרובעות בהרכבים מסובכים ומגוונים
השומרים בכל זאת על החוקיות של צורת היסוד , הוא ביטוי פיסולי
מופשט לעושר הדעות והרעיונות
הפוליטיים והחברתיים המיוצגים בכנסת כשהם כפופים לחוקי היסוד
של הדמוקרטיה, אולם אפשר
לראות בתבליט גם מעין תבנית או דגם של עיר מודרנית
שבנייניה ורחובותיה הצרים נפגשים
בזוויות ישרות ויוצרים מבוך. תבליט זה מוצב מעל המעליות
הדרומיות בקומה הרביעית. 122
ציור פרי מכחולו של הצייר ראובן רובין הוזמן בעבור חדר
ישיבות הממשלה בקומה השנייה של
המשכן . הציור מתאר נוף הררי בגליל ומידותיו 2.00 % 3 .30 מ’
, והאמן תרם אותו למשכן . תמונה של
האמן משה קסטל שכותרתה ‘שיר תהילה לירושלים’ הוזמנה
בעבור האכסדרה שלפני חדר הממשלה
בקומה השנייה. מידות התמונה 2 .00 % 7 .00 מ’ והיא עשויה
מבזלת טחונה שנאספה בסביבות כורזין ,
ושהכינו ממנה עיסה הדבוקה ללוחות של עץ. לדברי קסטל ‘
הקומפוזיציה היא כעין סלע-ענק אדום
בצורת פירמידה העומדת על בסיס של אבן עתיקה ועל הסלע
מצויירות בתבליט דמויות מימי התנ”ך ,
.) 118 קשת, )לעיל, הערה 99
119 טל )לעיל, הערה 113 ( . י
120 פרוטוקול 93 של ועדת הביצוע, 27 בדצמבר 1965 , א”כ , תיק
. 3188 , מכל 5
: 1 ראו חומר הדרכה על יצירות אמנות במשכן הכנסת שהכינו א’
פוסק ומ’ צ’ יזי ‘ק באוקטובר 1971 , א”כ , מכל 4
)מכלים כלליים( . י י י
122 קלרויין כינה את התבליט ‘האורנמנט הזה של זיזים בולטים משונים
של אני -לא-יודע-איזה-אמן מעל המעליות’
)קשת ]לעיל, הערה 98 ן( .
~
תדרה 160 ן שילה הטיס רולף
כעין עלייה לרגל לירושלים ולבית המקדש… מלמעלה מצויירות בתבליט אותיות
כמגילה עבריות עתיקות
המסמלת את הגבורה וחיי הנצח של ירושלים עיר דוד’. 123 חווה קאופמן יצרה קיר
שמידותיו % 2 .85 קרמיקה
21 .00 מ’ , והוא עשוי מאריחי קרמיקה שיוצרו בטכניקה מיוחדת המאפשרת גיוון
בצבעיהם ובשקיפותם. האמניח בחרה בצבעים רכים, והמכלול מופשט
שתוכננו אך ודקורטיווי. שתי עבודות
לבסוף לא בוצעו הן שטיח קיר מאת האמן מרדכי ארדון ופסיפס מאת האמן נחום
גוטמן. 124 גד רצתה גם עבודה באמייל של האמנית ורה רונן לקומת הוועדות,
אך הדבר לא
נתאפשר. 125
יש לציין שדורותי דה רוטשילד, שתרמה את הכסף בעבור חלקן הגדול של
יצירות האמנות, לא
התערבה בענייני עיצוב, למעט במה שקשור לפינה לזכר בעלה ואביו , הברון
רוטשילד. 126 אדמונד דה
ביקורת
מיקים הבניין. לא כל הביקורות שהושמעו על משכן הכנסת, ושממשיכות
לבניין להישמע, 127 קשורות
עצמו, היו שביקרו את עצם הקונצפציה של קריית ממשלה שבמסגרתה )או נכון יותר
נבנתה הכנסת, בשוליה(
והיו שביקרו את מיקומו של המשכן בתוך הקריה.
בסימפוזיון בנושא ‘הבנייה המונומנטלית במאה הנוכחית’ , שהתקיים מטעם כתב-העת
‘תוי ‘ זמן קצר לאדריכלות
לאחר שנחנך המשכן , עסקו המשתתפים בין היתר בשאלות אלו . 128 עורך
אלחנני , היה מאלו ‘תוי ‘ , אבא
שהעלו ספקות לגבי שיטת הקריות:
נדמה לי שמבחינה אורבאנית זה פתרון לקוי עקרונית, השיטה של ‘קריות’ אינה נראית
לא ‘קריית ממשלה’ , ‘קריית לי טובה או רצויה.
אוניברסיטה’ , ‘קריית מוזיאוגים’ וכו ‘. זהו קונצפט קטלני ממש מבחינה
אורבאנית וסוציאלית כאחת. רצוי יותר שלכל אזור תהיה ה ‘שבת’ שלו. זה שמסמיכים את
לשניה ואת כולן מצרפים ל ‘שכונת קריות הקריות אחת
מפוארת’ – נראה לי כמשגה בבחינת ‘בכיה לדורות’. מה
שיוצרים הוא אי של יופי בתוך ים של חולין , ועל ידי כך גוזלים מן העיר את האתנחתות
– ניתן להשיג על ידי יחודו של הבניין שלה. דיסטנס
הציבורי , ולפעמים יש להזדקק גם למרחק פיזי. אך מרחק זה חייב
להיות שקול ונבחן בזהירות, כדי ליצור דיסטנס מבלי לגרום לניתוק. 129
. 123 י’ עשני , ‘שיר הבזלת אשר למשה קסטל’ , דבר , 28 באוגוסט 1966
124 פרוטוקול 96 של ועדת הביצוע, 29 במרס 1966 , ופרוטוקול 98 של ועדת הביצוע, 27
3188 , מכל 5 . ביוני 1966 , א” כ , תיק
. 125 ריאיון המחברת עם גד, 18 ביוני 1998
126 שם.
127 הרבה מהביקורת נשמעת מאנשים שלא טרחו לבדוק את הנושא בצורה מעמיקה, וביקורתם, גם אם
רצופה ריס -אינפורמציה. ראו למשל: ע, קולקר, ‘רגע של חסד היא צודקת,
25 , 7 )אפריל 1999 ( , בעיקר הקטע – האדריכלות הישראלית, חלום ושברו ‘ , מפנה, כרך
. 128 ראו ‘מאדריכלות פתוחה ועירונית לאדריכלות מבצרית מתנשאת ומסוגרת’ , עמ’ 61
. לעיל, הערה 95
129 ביקורת דומה הושמעה גם על קריית הממשל שבנה האדריכל לה קורבוזיה בבירת הפונג
ושנחנכה בשנת 1951 . למרות הרושם העצום של הבניינים, ‘ב שבהודו , שנדיגאר,
‘המהווים סמלים פיסוליים אפקטיוויים לסדר האזרחי’ ,
משכן הכנסת בגבעת רם : תכנון ובנייה 1611 קתדרה
בחוברת שהוציא אגף תכנון ערים במחלקת מהנדס העיר
שבעיריית ירושלים בשנת 1974 הובאו כל
הטיעונים של אלה שצידדו בריכוז משרדי הממשלה
והשלטון במקום אחד ושל אלה שהתנגדו לכך,
המצדדים טענו שהקמת המדינה ומעמדה של ירושלים
כבירה מצדיקים הקמת מרכז שלטוני ארצי
בעיר אשר יסמל את ריבונות המדינה. הם סברו כי
ניתן להפריד בצורה ברורה ומוחלטת בין העיר
העתיקה, שהיא מרכז היסטורי ודתי , לבין קריית הממשלה
, המסמלת תקופה חדשה של ריבונות העם
היהודי . נטען גם שהרחקת הקריה ממרכז העיר
תאפשר בנייה לגובה ובנייה בשלבים. המתנגדים טענו
שאין זה רצוי מבחינת התדמית השלטונית ליצור
קומפלקס אחד ענק שבו מרוכזים אלפי פקידים
ממשלתיים, שהקמת משרדי ממשלה במרכז העיר תפתור
בעיה )שהייתה קיימת בשנים הראשונות
לאחר קום המדינה( של מהסור בביקוש לקומות
הגבוהות בבניינים שבו , ושהגעתם ועזיבתם של
הפקידים את הקריה בשעות קבועות יגרמו לבעיות תנועה
והניה רציניות. מעניין שאפילו המתנגדים
לא התנגדו למיקומו של משכן הכנסת, ואף הסכימו
ש’יש לרכז בקריה.., את אותם משרדי ממשלה
שהקשר ביניהם ובין הכנסת הדוק ביותר’ . 0 ‘ ! ן
באותו עניין כתב דוד קרויאנקר: ‘תכנון הקריה כפי
שבוצע אופייני לתכנון ה”קריות” הטיפוסי של
שנות ה 40- ותחילת שנות ה 50- , שמתבסס על רעיון
במתכונת (neighborhood units ) יחידות שכנות
שפותחה בעריה החדשות של אנגליה. רעיון תכנוני זה
, שאינו מתאים לתנאים האקלימיים בארץ ,
מבוסס על קומפוזיציה חופשית של בניינים נפרדים
, שביניהם משתרעים שטחי פארקים גדולים
ודרכים’.! ‘ 1
באשר למיקומו של המשכן בקריה טען האדריכל דוד
רזניק בסימפוזיון ‘תוי ‘ :
נדמה לי שחסר יתם נכון בהעמדת בניין הכנסת
בקומפלקס הכללי של בנייני הצבור והממשל. במיקום של
בניין הכנסת בא לידי ביטוי בולט חוסר תכנון כללי של
,- כל הקומפלקס. …נכון שהבניין עומד באחד ם היפים שיש בירושלים ההדשה. אבל זה לא מספיק. ומכאן הביקורת שלי על
הבניין . הפער שנוצר
בינו לבין הבניינים האחרים. כאן לא מרגישים במידה
מספקת את ההיררכיה, וזהו לינקי חמור.
האדריכל נחום זולוטוב הוסיף:
בבניין הכנסת ניסו ללכת בדרך של מונומנטליות אבל רואים
שעם כל צעד בכוון זה צעדו גם שני צעדים
לאחור. ניסו לשלבו עם בנייני דוקריה – אבל הרחיקוהו מפחד
של הבלעות בניין קטן בין בנייני משרדים
גדולים. נעשה ניסיון למונומנטליות ע” קביעת הבניין
בראש הגבעה, אבל מיד נרתעו ו’פרטו ‘ אותו
לטרסות קטנות ושקופות. יצרו כיכר כניסה גדולה, ללא שום
מסגרת, אשר ממנו חודרים לבניין דרך שלוש
דלתות קטנות ובאים אל חלל נמוך ולא מוגדר.
-9, ‘ריי”
שין
~
שנםג:”:: :, י:”ייו(‘,:ן’ב:::ן%נ”
. וייל )לעיל, הערה 65 ( , עמ’ 114 – 105
. 130 עיריית ירושלים ,לעיל, הערה 8( , עמ’ 12 – 11
. 131 קרויאנקר )לעיל, הערה 10 ( , עמ’ 98 – 97
קתדרה 1 162 שילה הטיס רילף
מזכיר הכנסת, משה רוזטי, שכבר בתחילת הדרך תמך בהפרדת משכן
המשיך הכנסת משאר בנייני הקריה,
לתמוך בגישה זאת:
יכולות להיות שתי דעות. אחת – הפרלמנט צריך להיות בתוך בנייני
בעד הפרדה. מוכרחים לראות הממשלה , או הפרדה גמורה. אני
בכנסת פונקציה נפרדת. כי ברגע שמסווגים אותה כפונקציה ממשלתית
מעוותים את החוקה. הכנסת חייבת לעמוד מעל כל בנייני הממשלה. מיקומו
אולי במקרה, את הרעיון הדמוקרטי שהבניין הטופוגרפי של הבניין מבטא,
עד שולט על כל בנייני הממשלה. וזה נכון מבחינה פרלמנטרית.
עתה, בבית פרומין , רוב האנשים שהיו באים היו עוברי אורח או
למקום החדש, הרחוק משכונות הולכי בטל. חששנו שכאשר נבוא
מגורים בירושלים, נמצא מבודדים ממבקרים ומנותקים מקהל. והנה
הפתעה נעימה. בכל ערב באים רבים לשמוע דיונים בכנסת. ההתעניינות גדולה
להגיע במיוחד – בכל זאת באים. מאד למרות שהקהל חייב
עובדה זו מאפשרת לבחון אם המיקום נכשל או לא !
התשפיעו שלושת נווו-קלסיציזם והסגנון הבין-לאומי
:::ן::ינים אחת הביקורות הקשות
ביותר שהוטחו בתכנית המקורית של קלרויין ובמשכן הכנסת כפי
קיי שנבנה
“‘ו
? בסופו של דבר היא שאיננו ישראלי. כלל לא
ברור מהו ‘בניין ישראלי ‘ ומי מוסמך לקבוע זאת.
אך גם אילו ניתן היה להגיע להגדרה של ישראליות ולקבוע על בסיסה
שמשכן הכנסת איננו כזה,
ראוי להביא בחשבון בהקשר זה את טענתו של לורנס וייל בספרו על
כי אף על האדריכלות של ערי בירה
פי , שפרלמנטים אמורים לייצג בסגנונם את הזהות הלאומית, בדרך כלל אין
לדבריו מי שקובע הם הדבר כך ;
המנהיגים, ומה שנבנה מייצג את טעמם האישי ואת שאיפותיהם. 132 במקרה
של ישראל לא המנהיגים הם אלו שהשפיעו על צורת הבניין , אלא
מלחמות האדריכלים והפשרות
. 152 וייל )לעיל, הערה 65 ( , עמ’ 48
משכן הכנסת בגבעת רם : תכנון ובנייה , 163 קתדרה
שאפשרו הפסקות אש ושביתות נשק במלחמות אלו . הפשרות, כדאי לציין , הושגו בדרך כלל
בתיווכם של אדריכלים זרים ופקידים. התהליך שבסופו
נבנה משכן הכנסת כפי שנבנה היה ללא
ספק ישראלי מאוד.
ובכל זאת היה מי שהגן על הישראליות של הבניין . שר
הפנים ישראל בר – יהודה אמר עם פרסום
תוצאות התחרות: ‘צורת הבניין היא ישראלית, כי יש לו
גג שטוח. כמו כן , צורת העמוד איננה
יוונית, אלא מקורית. זוהי פשטות גדולה ומונומנטלית
. אלה שני דברים הדרושים לבניין
הכנסת’ . 133
אם מקבלים את הטענה שמשכן הכנסת איננו בניין ישראלי
נשאלת השאלה מהו . יש הטוענים שהוא
נאו -קלסיציסטי . השופטים בתחרות למשכן הכנסת, שהיו
כאמור כולם פקידים ואדריכלים ישראלים,
דווקא הוקסמו מ’הרמזים הקלסיים’ של המודל של קלרויין . לעומתם רבים מהמקטרגים ביקרו אותו
בשל כך. כפי שצוין לעיל המערך הבסיסי של הבניין שהציע
קלרויין – בעיקר שתי החצרות הניצבות
משני צדי אולם מרכזי והעמודים הרבים בחזית
הבניין המלבני – הזכיר לרבים את המוזאון שבנה
האדריכל הגרמני שינקל בברלין בשנות העשרים של המאה
התשע-עשרה. 134
133 פרוטוקול ישיבת סיכום תוצאות התחרות הפומבית לתכנון
;, משכן הכנסת בירושלים, 24 ביולי 1957 , א”כ , תיק ן,)ן,),,
J . ,~
Zukowsky
(
ed
).,Ka
erdlrFichrSicl
–
inkel:
rTahmeaDo
(
Architecture
–
תדרה 1 164 שילה הטיס רולף
בין המבקרים היו שטענו שבנייני עמודים זרים לירושלים, למרות שלפי תאור
המשכן בתורה, ששימש
בסיס לתכנון בית המקדש בירושלים, מדובר במבנה בעל עמודים רבים, 135
ובתקופת בית שני נבנו
בירושלים בנייני עמודים רבים – לרבות הבית השני – בהשפעה קלסית מובהקת. 136
הציע קלרויין עצמו
בפברואר 1959 שהעמודים יהיו במתכונת העמודים בבית ראשון , ואחד מחברי ועדת
הכנסת ביקש הביצוע של
בעקבות זאת ‘שתכונות בית המקדש יועלו בכתב’ לעיונה של הוועדה. 137
מבקרים אחרים התריסו שאל לה לכנסת להיראות, ולו במרומז , כמקדש יווני. 138 האדריכל
טען היינץ ראו
בהתייחסו לעמודים הכבדים שהציע קלרויין שהבניין פשיסטי ומייצג את הטעם של
ריש’. 139 היו הינובו –
אפילו שטענו שמכיוון שהאדריכל הנאצי אלברט שפר נחשב לממשיכו של שינקל
בסגנון הנאו -קלסי , עלול הבניין של קלרויין להיחשב חלילה בניין נאצי. 140
בסופו של דבר הבניין המקורי שתכנן קלרויין שונה כאמור ללא הכר, ולאחר שנסתיימה
המשכן כבר בנייתו של
לא דיבר איש על דמיון למוזאון של שינקל אלא על הדמיון העצום )בחיצוניות,
בטכניקת לא
הבנייה או בחומרים( לשגרירות ארצות הברית באתונה ) 1961 ( שתכנן אבי הבאוהאוס,
ולסר גרופיוס. 141 גם את השגרירות באתונה, שבשום פנים ואופן אין לשייכה
לאסכולת הבאוהאום,
ביקרו בשל הרמזים הנאו -קלסיים שבה. להגנתו יכול היה גרופיוס לטעון שהוא פעל על
שקיבל ממחלקת פי הנחיות
המדינה האמריקנית כשהחל בתכנון הבניין , בשנת 1956 : הוא התבקש להשתמש
במוטיבים מהאדריכלות היוונית מבלי להעתיקה. 142 אך העמודים הופיעו לא רק בשגרירות
אלא במספר באתונה
שגרירויות נוספות שארצות-הברית בנתה בארצות שונות באותה תקופה, שרובן
מזכירות במשהו את משכן הכנסת ) למשל השגרירות באקרה שבגאנה, שבנו
הארי וייז ושותפים,
135 שמות בז, ט – סו.
5תש( : The Holy Temple oflerusalem, lerusalem 1997 : 136 ראו
Ch. Richman, The House of “א וזג
Prayer
(or 2 , 137 פרוטוקול 16 של ועדת הביצוע
בפברואר 1959 , א”כ , תיק 2182 , מכל 26 . קלרויין הרבה לומר במהלך השנים
שבתכנון המשכן שאב השראה מבית המקדש.
138 אחת הטענות המוזרות ביותר לגבי בניין הכנסת – הן כפי שתוכנן על ידי קלרויין ב 1957- והן
של דבר – היא שהוא נראה כמו האפרתנון באתונה, ומקדשים כפי שנבנה בסופו
האפרתנון והמקדשים היווניים יוונים אחרים. מבחינת הפרופורציות שלהם
האחרים הרבה יותר גבוהים ביחס לאורכם ולרוחבם ונראים יותר כקופסאות נעליים.
בעיקר כשמדובר בתכנית המקורית של קלרויין, מבחינת הפרופורציות, נראה דמיון הרבה יותר גדול
בדיר אלבח’רי במצרים שנבנה על ידי הפרעונית חאת-שפ -מות ) דווקא למקדש
1320 – 1580 לפנה”ס( מהשושלת השמונה-עשרה ששלטה במצרים בשנים
– 139 כלומר, מבנה בעל עמודים רבים שגובהו נמוך ביחם לאורך החזיתות שלו.
. ראו לעיל, הערה 28
140 שחורי )לעיל, הערה 78 ( , עמ’ 95 . על הנושא הזה אמר קלרויין עצמו לאחר שנסתיימה בניית המשכן :
שהוא ניאו -קלאסי ופשיסטי. אבל זה לא נכון. מצחיק. הבניין האחרון ‘כולם אמרו
הייתה כנסיה אוונגלית. אבל כבר לא שעשיתי בברלין היה בשנת 1933 . זאת
המוזאיקה הוא זר הייתי בפתיחה, כי גרינג היה שם. אז השמיצו אותי הגרמנים שבגלל
.) ] מבחינה גזעית. ופה אומרים לי על הכנסת שהיא פשיסטית’ )קשת ]לעיל, הערה 98
141 ראו : מ’ לוין, ‘אדריכלות מודרנית מונומנטאלית – בין ירושלים לבירות העולם’ , א’ אחימאיר ומ
אדריכלות מונומנטאלית בירושלים, ירושלים תשמ”ד, עמ’ 50 ‘ לוין )עורכיפ( ,
גרופיוס היה רק בשלבי תכנון 52 – . מעניין שכבר בשנת 1957 , כשהבניין של
ראשוניים ביותר, טען האדריכל הירושלמי יעקב בן -אור קלטר שבניין כזה מוצדק
אולי באתונה אך לא בשום מקום אחר , ראו :
ן . Benor-Kalter, ‘Plan 51 ט 4נ Reflect Needs’ , The lerusalem 05 ע ” 1957
7 September
Diplomacy: Heyday of , : 142 ראו
the
United States Embassy-Building Program , [ .]. Loeffler , ‘The Architecture 0 -278
lournal 0,the Societv ofArchitectural Historians , 49 (September 1990( , 251 . קק
” 1954- 1960
משכן הכנסת בגבעת רב : תכנון ובנייה , 165 קתדרה
השגרירות בבגדאד, שבנה יוסף לויס סרט, והשגרירות בניו
‘ ( T1DO -דלהי , שבנה אדוארד דורל
המשותף לכל הבניינים האלה הוא שניתן לשייכם לסגנון הבין
-לאומי המאוהר. 143 האדריכלים שבנו
בסגנון זה הרבו לעסוק בבנייה סוציאלית )כלומר בעיקר בבתי
מגורים( , ואחת מבעיותיהם הייתה
שלא הצליתו למצוא פתרונות מקוריים לבנייה מונומנטלית וחזרו
שוב ‘למרשמים הבדוקים והמנוסים
מהעבר’ , כלומר לעמודים. 144
ביקורת כללית
לאחר שנסתיימה עבודת הבניין נאמר על המראה החיצוני של
משכן הכנסת: ‘הניגודים הצורניים בין
המרכיבים הארכיטקטוניים האנכיים והאופקיים נועדו להגביר את
תחושת השקט והעצמה המתבטאת
גם בתכונות “ההדר האזרחי ” של החזית, השומרת למרות
המונומנטאליות שלה על ממדיה
האנושיים’ . 145
אך היו שהתלוננו על הוסר ההרמוניה בבניין , שנבע מריבוי
הידיים שהיו מעורבות בתכנונו ובבנייתו .
האדריכל רזניק טען בסימפוזיון ‘תוי’ : ‘חסרה בתכנונו יד אחת מכוונת
, וניתן לראות בו פשרות בין
זרמים שונים, שלא לטובת העניין’ . באופן ספציפי יותר נטען
בסימפוזיון זה שיש פגם אסתטי בכך
שחלקו התחתון של המשכן , הטרסות, בנוי מזכוכית, בעוד תלקו
העליון , המבנה הריבועי המרכזי ,
הבניין בחורף וכשכ”ד
–
11 =י ‘, ל 111 ק’ן” 1ן
המשפיעים על סגנון הבנייה במדינות אלו הוא הרצון להוכיח שהן משתייכות
לעולם המודרני , כלומר המערבי.
. ן ראו : וייל )לעיל , הערה 64 ( , עמ’ 53
ן 145 מדברי מהנדם הבניין ע’ פרידתן בדיון על הבנייה המונומנטלית בסימפוזיון ‘תוי ‘
)שם( .
‘ שנך ו י 4
,
“ד ,ד,ףי
,ך
“ינני
שששם
~
תרדה 1 168 שילה הטיס רולף
בנוי מבטון ואבן , וכן שיש חוסר תיאום בין העיצוב החיצוני לעיצוב
הפנים הפנימי. ‘אינני מזלזל בעיצוב
‘, טען באותו מעמד אלחנני, ‘אך יש הרגשה שכאן מדברים בשתי שפות.
מדברים בשפה אחת אדריכלי הבניין
ואדריכלי הפנים בשפה שנייה. מצד אחד חלל עם בטונים גלויים עם
אבן – פשוט, בריא, נקי – מדרגות
ופתאום מעקה מהגוני וריפודים בצבעי פסטל’.
טקט
חיי ‘:: 12 ל מבין עשרות המאמרים שנכתבו באוגוסט 1966 על בניין הכנסת זה של האזרחי סיכם את הוויכוח
תשכ ” 30 ,1 באוגוסט בצורה הממצה ביותר. ‘בעיקרה האשימה ]הביקורת[ את בניין הכנסת בהדר
מיותר הגובל בראוותנות,
צלונימשה פריטן בחוסך צניעותי בשפע יתר של קישוטים יקרים, במונומנטליות שאינה הולמת מדינה קטנה וענייה
כמדינתנו , בבידוד ובניתוק מההווי של הרחוב הישראלי, של הציבור
“מבצר מבודד הישראלי… יש שכינוהו בשם
” יש שהכריזו על דמותו , שהיא סמל לשלטון רודני. בניין בלתי –
לצלן ‘. לעומתם, כתב דמוקרטי , רחמנא
האזרחי , היו שטענו ש’בניין הכנסת חייב לשמש כדמות מעוצבת ומומחשת
לתקוות החריגה מקטנית יים-יום להתנשאות מעל מה שהוא שומם
לנשגב., . וסטנדרטי, לשאיפה ליפה ואף
דמוקרטיה אינה צריכה להיות התגמדות -תמיד, קביעה על-פי המכנה
ביותר, אלא אדרבה, המשותף הנמוך
ניסיון מתמיד להגביה, להתעלות’,
אך להאזרחי הייתה ביקורת משלו :
משכן הכנסת בגבעת רם : תכנון ובנייה , 169 קתדרה
; : ,,, :,, .. ,,
:
, ,,ש
ש 88888 ששושששששושיש
–
8 ‘ , 1 ,י, י ,,,ל ,ייעי .,”
.) 146 התוזרמי )לעיל, הערה 33
ץתדרה 170 שילה הטיס
רולי
סוף דבר
שלושים וארבע שנים עברו מאז נחנך משכן הכנסת ועדיין יש מי שאוהב את
כותבת הבניין – ובכלל זה
המאמר – שלמרות מגרעותיו ממלא את ייעודו בהצלחה, ומי שחושב שהוא
של האדריכלות ההחטאה הגדולה
הישראלית – בניין סתמי ומבולבל.
השאלה אם יש לייחס את הבניין ליוסף קלרויין או לאחרים נשארה אף היא
טוען ש פתוחה. רם כרמי עצמו
‘מה שרואים היום הוא בדיוק מה שתכננתי אז’ , כלומר בשנים 1961 – 1960 , כאשר
אביו עבד עם קלרויין לבקשת
במשרדו. 147 מכל מקום ברור שאין לראות בקלרויין את האחראי
לבניין. הבלעדי
מאז נחנך המשכן , בשנת 1966 , נוסף לו אגף חדש ומתוכנן אחד נוסף.
בקיץ 1998 נעשו בבניין
שיפוצים נרחבים, שכללו בין היתר החלפת חלק מהרצפות בקומה השלישית,
מקיר לקיר שהיו מכוסות בשטיחים
או בלינולאום, ברצפות שיש בוהקות, ושינויים מהותיים בתקרת המליאה )
לראות כלל מבעד שוב אי אפשר
ל’גיליוטינות’ את התקרה הגבוהה שתכנן קלרויין(.
מדבר אחד אי אפשר להתעלם, והוא שסיפור תכנון המשכן ובנייתו
שנים – תהליך שנמשך למעלה מעשר
– הוא סיפור יצרי מאוד וישראלי מאוד. הרבה אנרגיות, חיוביות ושליליות,
למרות הכול הבניין הושקעו בו.
הוקם והושלם, וחייה הדמוקרטים של מדינת ישראל מתנהלים בו בצורה
ומסודרת. סדירה
. 147 ריאיון המחברת עם רם כרמי , 14 ביוני 1998
