קברי נחל קדרון – עיר המתים של ירושלים

דמי כניסה

No

רמת קושי

כבר למעלה מ-2,000 שנים הם שוכבים אל מול הר הבית. פגשו את ישוע, בית המקדש ועוד. ברוך בואכם לנקרופוליס, עיר המתים, של ירושלים למרגלות הר הזיתים…

בכל עיר המכבדת את עצמה, כמו ירושלים, קיים בית קברות לתפארת. ירושלים התברכה במאות ויותר של בתי קברות המקיפים את העיר העתיקה. אחד מבתי הקברות העתיקים ביותר בעיר יושב למרגלות הר הזיתים ועצם בתוך נחל קדרון, עמק יהושפט המוזכר במקרא. אין צורך לנסוע עד לפּטְרָה בשביל לפגוש במבנים חצובים בתוך סלע, ובעצם קברי נחל קדרון הם הנקרופוליס, עיר המתים של ירושלים.



קבר זכריה (מימין) וקבר בני חזיר (משמאל)

Photo: רון פלד

הכוהנים ששרתו במקדש, עשירי העיר ומיוחסיהָ,כולם רצו (וגם היום) להיקבר פה. המיקום המצויין בסמוך להר הבית והשטח, נחשבים ליקרים והמבוקשים ביותר בארץ הקודש ואתם כמו כולם, מוזמנים לעשות סיבוב קברים ואפילו להשתטח…

מאז ימי דוד לפני כ-3,000 שנים, ובמשך מאות בשנים, שימש נחל קדרון כגבולהּ המזרחי של ירושלים – בין הר הזיתים להר הבית.  היו אלה נביאי ישראל שקבעו כי כאן המקום בו ישפוט את כולנו היושב בשמים באחרית הימים, ומכאן בעצם, הכינוי הנוסף לואדי – "עמק יהושפט" ("וְקִבַּצְתִּי, אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם, וְהוֹרַדְתִּים, אֶל-עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט; וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם", יואל ד').
ממש כאן, למרגלות הר הבית, רצו להיקבר מכובדי העיר. 3 המבנים המונוליתים, שבהם נבקר במקום, הם רק חלק ממערכות קבורה מפוארות הקיימות בנחל עד היום. המסורות הרבות, שדבקו במבני קבורה מרשימים אלה נקשרו גם במיסטיקה בדתות השונות. ביהדות לדוגמא,  דבקו המסורות בדמויות מקראיות הנושאות את שמות המבנים עד היום (יד אבשלום, קבר זכריה). בנצרות לעומת זאת, יוחסו המבנים לדמויות המוזכרות בברית החדשה והקשורות למשפחתו של ישועָ הנצרתי ואילו באסלאם נקשרו למשפחת פרעה ממצרים.



טיול ספארי בנחל קדרון

Photo: רון פלד

חשוב לזכור כי ערים נוטות להיחרב בזמן כיבושים ורעידות אדמה, אבל מי ששורד לאורך זמן, אלה דווקא בתי הקברות ושוכניהם.

הבן הסורר ונחל קדרון

סיורינו יתחיל בסמוך למבנה המפואר והגדול ביותר, כעשרים מטר גובהו – יד אבשלום. ניתן להגיע אל המבנה המרשים ברגל מרחבת הכותל המערבי (5 דקות ברגל), או בשביל המחודש היורד מהכביש הסמוך לכנסיית גת שמנים (ישנם שרותים מסודרים בדרך), או אפילו מעיר דוד הסמוכה (סילוואן).

המסורת היהודית מקשרת מבנה קבורה זה לאבשלום, בּנו של דוד המלך, המוזכר במקרא כמי שמרד באביו ולבסוף מצא את מותו כשברח מירושלים לכיוון הר הזיתים.
 בספר שמואל ב', פרק י"ח, מסוּפּר: "וְאַבְשָׁלֹם לָקַח, וַיַּצֶּב-לוֹ בְחַיָּו אֶת-מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק-הַמֶּלֶךְ–כִּי אָמַר אֵין-לִי בֵן, בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי; וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת, עַל-שְׁמוֹ, וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה". העובדה שאכן עד היום עומדת מצבה מפוארת כאן בנחל קדרון בדיוק כמו שמתאר התנ"ך מקנה לנחל גם את הכינוי "עמק המלך", אולם לא בטוח כי  אכן זהו המבנה המתואר ובעצם כיום ידוע שמדובר במבנה מאוחר יותר לתקופת דוד.



יד אבשלום

Photo: רון פלד

 

בכל מקרה, המבנה עצמו מתוארך למאה ה-1 לספירה, כלומר, כ-1,000 שנה לאחר מותו של דוד המלך כמו גם בנו אבשלום וכנראה לעולם לא נדע מי בנה או מי נקבר במקום במקור שכן לא נמצאה כל כתובת היכולה לרמוז את התשובות. המסורת היהודית המקשרת את המקום לאבשלום בת כ-800 שנה בלבד וידוע לנו כי במשך שנים רבות נהגו אבות לקחת את בניהם הסוררים לכאן בכדי לזרוק אבן לכיוון המבנה ולהזכיר לבן הסורר את סופו המר של אבשלום שמרד באביו המלך – האמת, רעיון לא רע…

 אגדה נוספת הקשורה במבנה היא שבעבר עמדה על קצה החרוט (הגג) של יד אבשלום יד מאבן והיה זה לא פיות מאשר נפוליאון בעצמו, שהרס אותה בשנת 1799 בעזרת תותח כעונש ולא משנה שנפוליאון מעולם לא הגיע לעיר הקודש. האם מסורת זו של השלכת אבנים אמיתית? יתכן שכן – החוקרים בריטים, שהגיעו לכאן ב-1924 מצאו גלי אבנים קטנות בסמוך למבנה בגובה של שלושה מטרים. המסורת הערבית, קשרה את המבנה לפרעה בשל הגג החרוט המזכיר במידה מסויימת את כובעו של מלך מצרים ומכאן שם המבנה בערבית – טנטורת פ'רעון.
המבנה עצמו מרשים ביותר וקשה לפספסו. שימו לב כי הבסיס, עם כל הכותרות והעיטורים מסביב, הוא בגובה סלע האם המקיף אותו מה שמעיד בבירור על חציבה מקורית בסלע וניקוי הסביבה, ולא בהבאתם של אבני בניה ממקום אחר. החרוט הנאה שעל גג המצבה הנו תוספת מסותתת, היחידה שהובאה לכאן והושמה על גבי המבנה המרובע. בקצה החרוט ניתן להבחין בפרח הלוטוס בעל 6 העלים.

 על גוף ונפש

ההפרדה בין המבנה התחתון המרובע, ששימש לקבורה עצמה לבין הגג העליון, מבוססת על התפיסה היוונית הלניסטית עוד מהימים בהם הושם דגש ארכיטקטוני ורוחני על ההפרדה בין נפש האדם לגוּפו. במבנה התחתון עצמו ובו נקברה גופת הנפטר הנכבד ואילו הגג לעומת זאת שימש את נפשו של המת, ומכאן בעצם הכינוי "נפש" לחלק המעטר את החלק העליון של המבנה. ניתן בהחלט להגיד כי מדובר בביטוי אדריכלי ארכיטקטוני לרעיון רוחני….

אם תקיפו את המבנה תבחינו בפתח מדרום אותו פתחו נזירים ביזנטיים שהתגוררו במבנה בעבר. מעל לפתח זה (מדרום) ישנו הפתח המקורי שכנראה הגישה אליו הייתה מהסלע שמעלינו, יתכן ועל גבי גשרון. שימו לב למערת הקבורה מאחורי יד אבשלום המכונה "מערת יהושפט" והמקשרת את המקום לקברו של מלך יהודה יהושפט.



פתח מערת יהושפט מאחורי יד אבשלום בנחל קדרון

Photo: רון פלד

פתח המערה מעוטר בסמלים מרהיבים מעולם הצומח כדוגמת הגפן. לצערנו בימים אלה ניתן למצוא במערה מלבד כוכים לקבורה גם לכלוך רב, שרידי בקבוקים ("בּאנגים") ו"גומיות" משומשות לתפארת מדינת ישראל. דבר אחד בטוח, יד אבשלום הנו פרויקט בניה מהמרשימים והקדומים בירושלים ששרדו כמעט בשלמותם. המבנה מתוארך למאה הראשונה לספירה והנו המאוחר שבמבנים שנבקר כאן.

הדם שרתח

נמשיך דרומה בשביל הסמוך ליד אבשלום ונבחין לאחר מטרים בודדים במצבות קבורה מנותצות, שחלקן מכוסה בטון מודרני. שימו לב שהכתובות על המצבה בעברית. אלה מצבות יהודיות בנות מאות שנים אשר נסחפו עם השנים מבתי הקברות שבהר הזיתים שמעלינו. עוד כמה מטרים ומשמאלנו ומעלינו נבחין בשני מבנים מרשימים גם הם.



קבר זכריה

Photo: רון פלד

 הראשון, הדרומי (ימני) מהשניים, חצוב בסלע בגובה 13 מטר ובעל גג פירמידה, הוא קבר זכריה על פי המסורת. גם מבנה זה ככל הנראה הנו מהמאה הראשונה לספירה וייתכן שאף לפני הספירה. בספר דברי הימים ב', כ"ד מסופר: "וְרוּחַ אֱלֹהִים, לָבְשָׁה אֶת-זְכַרְיָה בֶּן-יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיַּעֲמֹד, מֵעַל לָעָם; וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים, לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה וְלֹא תַצְלִיחוּ–כִּי-עֲזַבְתֶּם אֶת-יְהוָה, וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם. וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו, וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, בַּחֲצַר, בֵּית יְהוָה. וְלֹא-זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ, הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ, וַיַּהֲרֹג, אֶת-בְּנוֹ; וּכְמוֹתוֹ אָמַר, יֵרֶא יְהוָה וְיִדְרֹשׁ".

המסורת המשייכת את הקבר לזכריה בן יהוידע מתקופת המלך יאשיהו מוזכרת אצל חז"ל כמעשה רצח מזעזע (תלמוד ירושלמי, תענית ד') ונכתב כי דמו של הכהן רתח כאשר נחרב בית המקדש בידי הבבלים. הרצח מוזכר גם בתלמוד הבבלי במסכת גיטין נ"ז. במסורת הנוצרית מדובר בקבר זכריהו שהיה אף הוא מתלמידיו של ישוע. שמה הערבי של המצבה הנו ג'וזת (אשת) פרעה מה שמלמד על שיוכו של המבנה במסורת המוסלמית. מעניינת העובדה שאזכור קדום למבנה ידוע לנו כבר משנת 333 לספירה כאשר המבנה תואר על ידי הנוסע מבורדו, צליין נוצרי, ששייך את המבנה לנביא ישעיהו.

המצבות המוזנחות מול ומתחת לקבר זכריה הנן מצבות שנוצתו בידי ארכיאולוג בריטי שקיבל אישור בזמן השלטון הירדני לנקות את השטח כשחפר בקבר זכריה. למרות שחלק מהמצבות נעלמו, ידוע לנו כבר בתחילת המאה העשרים כי ממש כאן נקברו הרב אברהם בן דוד יצחקי שהיה הראשון לציון ונפטר ב-1729, משה בן דוד לעלוב שהיה האדמור הראשון שעלה לירושלים ב-1851 ועוד.

משפחת חזיר

אם נביט שמאלה וצפונה לכיוון ממנו באנו ומעלינו נבחין במעין מרפסת מרשימה עם עמודים, המזכירה במקצת את האקרופוליס ביוון, ויחי ההבדל. זהו קבר בני חֵזיר הנחשב לקדום מהשלושה, ככל הנראה מהתקופה החשמונאית במאה השנייה לפנה"ס (נס חנוכה). לעומת השניים האחרים, חצוב המבנה בתוך הסלע עצמו כמעין מערה.



שמותיהם של משפחת בני חזיר הקבורה בנחל קדרון

Photo: רון פלד

בחזית קשה, אך אפשרי, להבחין בכתובת עברית שפוענחה כבר ב-1864 ומזכירה 11 שמות בני משפחת חזיר: "זה הקבר והנפש של אלעזר חניה יועזר יהודה שמעון יוחנן בני יוסף בן עובד יוסף ואלעזר בני חניה כוהנים מבני חזיר". אכן מדובר במערת קבורה משפחתית וניתן להסיק מהמיקום שמדובר במשפחת כוהנים מיוחסת ואמידה שעבדה במקדש, למרות שלא ניתן להוכיח כי מדובר באותה משפחה המוזכרת במקרא יותר מפעם אחת: "וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן-נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן-הַלֵּוִי, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֶבְיָתָר, וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת, לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם–בֵּית-אָב אֶחָד, אָחֻז לְאֶלְעָזָר, וְאָחֻז אָחֻז, לְאִיתָמָר. וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן… לְחֵזִיר, שִׁבְעָה עָשָׂר… ", דברי הימים א', כ"ד. קבר זה הוא היחיד מבין השלושה שהחוקרים נוטים להאמין כי אכן המשפחה המדוברת היא באמת המשפחה שנקברה כאן ומוכרת ממקורות שונים.

העובדה כי בכתובת מוזכרים רק הזכרים לבית חזיר אינה סותרת את ההנחה שכנראה גם הנשים לבית חזיר נקברו במערה. במסורת הנוצרית מוזכר המקום כמקום קבורתו של יעקב בן חלפי, שהיה אחד מתלמידיו של ישוע והושלך למוות מהמקדש. הכניסה אל מערת הקבורה עצמה היא מכיוון קבר זכריה אולם דלת הכניסה לא תמיד פתוחה.

לירושלים על גבי גמל – קבר רבי עובדיה מברטנורא

אם נמשיך טיפה דרומה נבחין בעוד מערות קבורה למיניהן. כמה עשרות מטר למטה בנחל, ולכיוון עיר דוד, נוכל להבחין משמאלנו במערה קטנה ובה קבר. בפתחה של המערה שלט המזכיר את רבי עובדיה מברטנורו (גם בַּרטָנוּרָה, ברטנורא או בֶּרטִינוּרָא) שנקבר כאן במאה ה-16. הרב היה ידוע בחיבור פירוש למשנה כאשר הבהירות והפשטות עמדו לנגד עיניו.
 
ברטינורה היה רבה הראשי של העיר קסטאלו שבאיטליה ובמקביל היה לבנקאי מצליח. אהבתו וחלומו לעלות לירושלים הביאוהו לנטוש את חייו באיטליה ולצאת למסע לארץ ישראל דרך מצרים, ומשם לירושלים על גבי גמל. הרב תיאר את ירושלים של אז כעיר אוכלת יושביה ואת מצבם הרע של היהודים תחת שלטון השררה המקומי.

ברטינורה הפך למנהיג הקהילה הירושלמית ואף עשה רבות לשיפור מצבהּ הכלכלי והחברתי. כיום הקבר הוא מקום עליה של מקובלים ומאמינים שכן על פי האמונה למקום סגולות מיוחדות, במיוחד בזמנים בהם הגשם מבושש לבוא. 

מכאן ניתן להמשיך דרומה אל עיר דוד ונקבת השילוח מרחק מטרים בודדים מהמערה או לעלות במעלה רחבעם זאבי אל אזור הכותל המערבי. אפשר גם להמשיך רגלית ולעבור את עיר דוד לכיוון גיא בן הינום ועד לסינמטק. אפשרות אחרת לחזור חזרה לכיוון גת שמנים ולעלות אל הר הזיתים.

 

מצאתם טעות? רוצים להוסיף? רוצים לכתוב כתבה משלכם ועל שמכם? שילחו לנו מייל או טוקבק בכל נושא שתחפצו…

תמונות היום

סרטי וידאו על ירושלים

אתרים וסיורים קשורים ​

סרטוני וידאו קשורים​

הזמינו סיור / צרו קשר

מלאו את הטופס ונחזור אליכם במהרה