כנסיות הר הזיתים

דמי כניסה

No

רמת קושי

כאן המקום בו העביר ישוע את זמנו בשבוע האחרון של חייו. מכאן נכנס אל העיר לקראת הסעודה האחרונה של פסח, ביכּה את חורבנהּ הקרב של העיר והמקדש, הוסגר בטרם נצלב, עלה השמיימה ומכאן אמור לחזור, ע"פ מאמיניו

הנוף הנשקף מהר הזיתים נחשב לאחד המרשימים בארץ, ואולי בעולם כולו. להר חשיבות רבה ביהדות ובמיוחד בחזון אחרית הימים. גדולי העם ומפורסמים רבים קבורים כאן בבית הקברות היהודי מהעתיקים בעולם. אולם להר חשיבות מכרעת ששינתה את העולם של כולנו, ללא קשר לדתנו – כאן העביר ישו הנצרתי חלק מהשבוע האחרון של חייו. מכאן נכנס אל ירושלים לקראת הסעודה האחרונה של פסח, כאן ביכה את חורבנה הקרב של העיר והמקדש, כאן הוסגר בטרם נצלב, מכאן עלה השמיימה ומכאן אמור לחזור, על פי מאמיניו.



נוף העיר העתיקה מחצר כנסיית דומינוס פלאביט שבהר הזיתים

Photo: רון פלד

המסלול המוצע הנו מסלול שכולו בירידה ומכיל רק חלק מהכניסות שבהר הזיתים. מדובר בהליכה של כמה מאות מטרים בודדות בשביל הצמוד לבית הקברות היהודי שיחשוף לנו את ההיסטוריה והארכיטקטורה, מהמענייניות שעיר. זה המקום להבהיר את מקור שמו של ישוּ/ישועָ הנצרתי. שמו המקורי מהברית החדשה הוא ישועָ. הקיצור ישוּ היה מקובל כנראה עוד בחייו, בתקופת בית שני, כקיצור אופייני כמו יוסף הגלילי שהפך ליוסי ולכן ניתן להשתמש בכל אחד משני השמות.

לאחר שנהנה מהתצפית שמולנו, בסמוך ומתחת למלון שבע הקשתות (אינטר-קונטיננטל) בה נתחיל את המסלול, נחזור צפונה כמאה מטר על המדרכה הסמוכה בכיוון הכביש ממנו באנו עד שנראה ירידה שמאלה ומדרגות ובשביל סלול ותלול למורדות ההר. מיד בסמוך למדרגות ניתן להיכנס לחצר משפחת עותמאן שבלב חצרהּ מערת קבורה מתקופת בית שני, מהיפות בירושלים. השלט בכניסה מדבר אף על נביאי ישראל מתקופת בית ראשון ובכל מקרה לא הייתי מוותר על כניסה למערה (תשלום סמלי לבעל הבית לתחזוקת המערה).

כשישוע בכה

נמשיך מכאן עוד כמאה מטר עד שנראה מימיננו שער ברזל אל מתחם כנסיית בכי האדון (או האדון שבכה) הקתולית, "דומינוס פלאביט" בלטינית. מיד בכניסה נבחין מימיננו במערת קבורה מתקופת בית שני שנחשפה כאן בידי הנזירים הפרנציסקנים שבבעלותם המתחם. חלקם של הגלוסקמאות, ארונות הקבורה, נמצא כאן מולנו. על חלקן של הגלוסקמאות ( 120 נמצאו בסה"כ וכן מספר בודד של סרקופגים) נמצאו שמות עבריים ואפילו האותיות היווניות XP המסמלות את השם כריסטוּס וכן כמה צלבים.

לא ברור האם מדובר בקהילה של יהודים-נוצרים מהמאה הראשונה לספירה או קבורה משנים מאוחרות יותר, ויש הטוענים כי מדובר בבית הקברות הנוצרי העתיק בעולם. הכנסייה עצמה נבנתה ב-1955 בצורה של דמעָה. כאן על פי האמונה ישב ישו ובכה את חורבנה הקרב של העיר. "הנה ימים באים עליך ואויביך יקימו סוללה סביבך ויקיפוך ויצורו עליך מכל עבר וימגרו אותך ואת בניך אשר בקרבך, ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב אשר לא ידעת את מועד פקודתך" (לוקס יט').

בחצר ניתן להבחין בשרידי הפסיפס הביזנטי המרשים ובגת. הכנסייה נבנתה בידי האדריכל האיטלקי ברלוצי שגם בנה בעין כרם, גת שמנים ועוד מקומות בירושלים. הכניסה קטנה וצנועה וניתן לראות שהאפסיס, המזבח הראשי, פונה לכיוון מערב ולא למזרח כנהוג בכנסיות בעולם. הסיבה לכיוון היא שחזור מיקומו ומבטו של ישו כאשר צפה ובכה על העיר לכיוון הר הבית מערבה.

במזבח פסיפס קטן של תרנגול ואפרוחים הרומזים על דבריו של ישו, "ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה. כמה פעמים חפצתי לקבץ את בנייך כמו תקבץ התרנגולת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם" (לוקס יג'). אחת התמונות היפות והמוצולמות היא החלון עליו צלב וברקע כיפת הסלע וכנסיית הקבר מימין לה.

ייבוא סיני של נסיכה רוסית

נמשיך  בשביל בו הגענו ונמשיך לרדת עד לכנסייה הרוסית הלבנה "מריה מגדלנה של הר הזיתים" או בכינוייהּ המוכר לנו כישראלים, כנסיית הבצלים, על שום המראה המזכיר בצלים ואת הכנסייה בקרמלין שבמוסקבה. בנייה ארכיטקטונית זו מאפיינת כנסיות מהמאה השבעה עשר ברוסיה. הכנסייה נחנכה בשנת 1888 ע"י משפחת הצאר הרוסי. הדוכס סרגיי, שנכח בעצמו יחד עם אשתו אליזבטה בטקס, נרצח בשנת 1905.

 



מריה מגדלנה בהר הזיתים

Photo: רון פלד

בזמן המהפיכה האדומה ברוסיה של 1917, אלמנתו של הדוכס, אליזבטה פדירובנה, שגרה מספר שנים בירושלים ופעלה בה רבות, במיוחד בכפר עין כרם וכמו כן בנתה את הכנסייה בה אנו נמצאים, הוּצאה להורג בידי הקומוניסטים. בדרך לא דרך, הוברחה גופתה לכאן אל הכנסייה דרך סין ב-1919 כפי שביקשה שנים רבות לפני בצוואתהּ.

הכנסייה היא מהיפות בארץ הקודש אולם חלקה הפנימי די צנוע יחסית. מימין למזבח נבחין בגופתהּ החנוטה ובתמונתהּ של אליזבטה פדירובנה, שהפכה בנתיים רשמית לקדושה בשנות העשרים של המאה ה-20. משמאל למזבח גופתהּ החנוטה של ברברה הקדושה. שימו לב על הקיר המזרחי של הכנסייה בציור בו מתואר עמק יהושפט, נחל קדרון, שצויר בידי הצייר אלכסנדר איוונוב, גדול צייריהָּ של רוסייה במאה התשעה עשר ואשר אליזבטה פדירובנה עצמה הביאה את הציור לכאן.

יש לקחת בחשבון לצערינו, שדי קשה לבקר במתחם בשל ההגבלה על שעות הביקור (שלישי, חמישי ושבת ב- 11:00 בבוקר).

ממול לשער הכניסה אל המתחם, נמצא עמוד שיש בתוך הקיר המסמל את המקום בו על פי המסורת נישק יהודה איש קריות את ישו והסגירו לחיילים הרומאיים. כמוזכר במרקוס יד': " עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים והסופרים והזקנים. והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשו אתו והוליכהו אל-ימלט. הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק-לו. וישלחו-בו את-ידיהם ויתפשהו".

נשיקת יהודה

נמשיך עוד קצת במורד השביל ונפנה שמאלה ומיד ניכנס שמאלה לחצר כנסיית גת שמנים  הקתולית (מערבית) או בשמהּ הידוע פחות – כנסיית היגון. על פי המסורת הנוצרית, לכאן הגיע ישוע מפגישתו עם 12 תלמידיו (וגם עם מריה מגדלנה על פי "צופן דה וינצ'י") בסעודה האחרונה (סדר פסח, שנת 29 לספירה) שהתרחשה כנראה בהר ציון (עד היום – אולם הסעודה האחרונה מעל לקבר דוד).



סלע היגון בגת שמנים – Rock of Agony

Photo: רון פלד

מיד לאחר סעודת הפסח בליל ירח מלא, המשיך ישוע בלווית תלמידיו אל הר הזיתים להעביר את הלילה, שיהפוך בדיעבד לאחרון לפני הסגרתו לרומאים. מכיוון שעל פי ההלכה היהודית לא יכול היה לעזוב את תחום העיר, התמקם ישוע בגן בו אנו נמצאים המוזכר בברית החדשה כגן גת שמנים. על פי הברית החדשה נדדה שנתו של ישו ואווירת יגון, כשמה של הכנסייה, שרתה עליו. זו הפעם הראשונה בברית החדשה בה מתוארות רגשותיו של ישוע והוא מצוייר כבן אנוש עם רגשות. זו הסיבה לכך שביקור צליינים בכנסיה זו מהווה את שיא החוויה הדתית עבורם במסע הצליינוּת האישי עבורם.

במרכז הכנסייה המודרנית שנבנתה במאה שעברה נמצא סלע עליו נשען בלילה זה. משמאל לסלע ציור קיר מרשים בו ניתן להבחין בנשיקה המפורסמת של יהודה איש קריות לישו, שארעה ליד עמוד האבן אותו הזכרנו. ברצפת הכנסייה החדשה ניתן להבחין מבעד לזכוכית מגנה במספר מקומות בפסיפס הביזנטי המקורי. 

על תקרת הכנסייה 12 כיפות, כמספר תלמידיו ישו, וציור דגלי מדינות קתוליות שתרמו לבניית הכנסייה (כנסיית כל העמים בשמה האחר) כדוגמת ספרד, איטליה, צרפת ועוד. חזיתה של הכנסייה היא מהמפוארות שיש בארצנו. פסליהם של ארבעת התלמידים מחברי ספרי הבשורה – מתי, לוקאס, יוחנן ומרקוס – בולטים בחזית.
 



גת שמנים – Basilica of the Agony at Gethsemane

Photo: רון פלד

המלאך שמעל לישו מחזיק בספר עליו שתי האותיות הראשונה והאחרונה שביוונית, אלפא ואומגה המסמלות את הפסוק מחזון יוחנן א': "אני הראשית ואני האחרית", מוטיב שחוזר על עצמו בהמון כנסיות בכל העולם.

מומלץ לחפש בפסיפס הענק שני איילים – סמל הפסוק מספר תהילים פרק מב': "כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים ".

מתחם גת שמנים פתוח בכל השבוע, בשעות 8:00-12:00, 14:00-17:00 בחורף ועד 18:00 בקיץ.
 
איפה האמא?

נצא ונרד אל הכביש ואל כנסיית קבר מרים המזרחית שבנחל קדרון. המדרגות הגבוהות בכניסה באות למנוע משיטפונות שהיו בעבר מלהציף את הכנסייה, שבעצם נמצאת בתוך מערה בנחל. איננו יודעים מה עלה בגורלה של מרים, המדונה, אמו של ישו. על פי המסורת נקברה כאן או רק נרדמה תרדמת נצח בהר ציון במנזר הדורמיציון. וייתכן שבכלל זה לא קרה בירושלים אלא באפסוס שבתורכיה.

גם כאן הכנסייה עומדת על שרידי התקופות הביזנטית והצלבנית. הכנסייה עצמה בצורת צלב. לאחר שנרד במספר מדרגות נבחין בקיר מימין בקאפלה בה נקברה המלכה הצלבנית והירושלמית מליסנדה.

למטה מימין קברה הריק של האם הקדושה המדונה ומעליו המבנה המכונה אדיקולה. שימו לב שבכנסייה כמנהג הכנסיות המזרחיות והאורתודוכסיות לא נמצאים פסלים אלא רק ציורים. חפשו מעין תחריטים המזכירים פסל, אולם כפות הידיים והפרצוף הם דו-ממדיים, כלומר ציוריים בלבד. הכנסייה חשוכה ברובה אולם מהיפות והמרשימות שבירושלים. חוצלארץ בירושלים במיטבו.

מצאתם טעות? רוצים להוסיף? רוצים לכתוב כתבה משלכם ועל שמכם? שילחו לנו מייל או טוקבק בכל נושא שתחפצו…


תמונות היום

סרטי וידאו על ירושלים

אתרים וסיורים קשורים ​

סרטוני וידאו קשורים​

הזמינו סיור / צרו קשר

מלאו את הטופס ונחזור אליכם במהרה