טיול בסטף

דמי כניסה

No

אדריכלות נוף בסטף -טבע המעוצב בידי אדם

אין ספק, כי אחת מפינות החמד של הארץ, במידה ונתעלם לרגע אחד מכך כי כל הארץ הינה "פינת חמד" אחת גדולה, אלו הרי ירושלים.

ואם בהרי ירושלים עסקינן, הרי שאחד המסלולים המטויילים ביותר בארץ, או כך לפחות נדמה לי, הוא הסטף. אני לא יודע מה מושך אנשים, בעיקר בתי ספר עם תלמידים, חברות עסקיות או סתם משפחות להגיע אל הסטף, אולי זה המסלול הקליל והקצר? אולי המעיין שנובע במקום במשך כל השנה? למטיילים הפתרונים. היות וכל כך הרבה אנשים אוהבים את הסטף כדאי להקדיש לו מספר מילים, קצת על הגאולוגיה, קצת על הגאוגרפיה וקצת על הצילום.



שבילים בסטף

Photo: יונתן לוקימסון

נתחיל מזה שהסטף הינו חלק משביל ישראל.

88  מילים על שביל ישראל:

שביל ישראל הינו מסלול המתחיל בקיבוץ דן בצפון ונגמר קצת לפני מעבר טאבה באילת. אורכו של השביל כ900 ק"מ. השביל מסומן לכל אורכו בסימון כתום-כחול-לבן, כאשר הצבע הכתום מסמל את המדבר, תלוי את מי שואלים, הצבע הכחול מסמן את מישור החוף והצבע הלבן מסמל את החרמון המושלג בכל ימות השנה והנראה לעין ביום טוב, מכל תצפית בארץ. הסימון של השביל הוא תמיד מדורג, כך שהמטייל תמיד יוכל למצוא את כיוון הצפון היות והצבע הלבן תמיד יצביע צפונה והצבע הכתום, תמיד יצביע נגבה – אל המדבר.

אלו היו 88 מילים על שביל ישראל.

בחזרה אל הסטף. הסטף נחשב לאזור שהיה מיושב ברצפים שונים לאורך התקופות, במשך 6000  השנים האחרונות, לאחר קום המדינה הייתה במקום אף מעברה בשם ביכורה, כך שהשם הרשמי של המקום הוא ביכורה, כך  גם שמו של המעיין הראשון שאליו מגיעים לאורך המסלול: "עין ביכורה".

נכון להיום המקום משמש כשמורת טבע, המדגימה את סוגי החקלאות הקדומה. אני מניח שכולם למדו בשלב כזה או אחר בבית הספר על מושגי חקלאות הבעל – חקלאות התלויה בגשמים ("בעל" אל הגשם הכנעני), וחקלאות שלחין – חקלאות הבנויה על מסלולי השקיה אשר נבנו בקרבת מעיין כלשהו, לרוב על טרסות (מדרגות חקלאיות) כמו אלו שרואים כאן שעקב התכנון הקפדני משלחין את המים לאורך תעלות שנחפרו לצורך כך.



עין ביכורה בסטף

Photo: יונתן לוקימסון

למטיילים הסקרנים שיגיעו למקום מצפות שתי מערות, מערה אחת הנמצאת בעין ביכורה והיא כוללת את מערת המערכה ומערכת קצרה ומהנה לזחילה בתוך המים, המתאימה בעיקר לילדים.

המערכת השנייה נמצאת קצת מפלס אחד למטה והיא כוללת מערה קרסטית יפהפייה ולחה, שמתוכה זורם המעיין החוצה, אל בריכת האגירה, שם במידה ותחליטו לעקוב אחר נתיב המים תראו כי בתחתית הטרסה ישנה דלת קטנה המוסתת את כמות המים המשמשת להשקיה בתוך התעלות, הפרושות כרשת בין הערוגות השונות.

מהבחינה הגיאולוגית מדובר במעיין קרסטי, קארסט: הינה תופעה הנקראת על שם אזור ביוגוסלביה, ששם עלו לראשונה על התופעה. אז מה זה אומר, ישנם סלעים, דוגמת גיר שהינם סלעים קשים, המאפשרים חלחול של מים דרכם, המים מחלחלים דרך ה"אקוויפר"-שכבת הסלע הסדוק שדרכו המים עוברים, עד שהם מגיעים לשכבה אטומה למים הנקראת "אקויקלוד" דוגמת סלע הקירטון שהוא סלע הרבה יותר רך, היות ולמים אין מוצא, הם מתחילים ל"נגוס" בסלע, עד שהם מוצאים מוצא ופורצים דרכו, כך נוצרים לרוב המעיינות הקארסטיים. נקודה מעניינת היא שהחלק הנמס של הגיר ה"קלציט", אשר נמס בתהליך חלחול המים, יוצא בסופו של דבר אצלנו בבית, בתוך הקומקום, אנחנו קוראים לזה אבנית. 

בחזרה אל האתר: חסרנו העיקרי של המקום כפי שאני רואה אותו הוא בכמות האנשים המגיעים אליו, המקום מטויל מאוד, וכמו שכתבתי כבר, כל בית ספר יסודי בישראל מגיע למקום בשלב כזה או אחר.

יתרונותיו של המקום עבור הצלמים הם בנוף היפה, של עין כרם והרי ירושלים, גדרות האבן, בתי המעיין ועוד אלמנטים של אדריכלות נוף חקלאי שאי אפשר למצוא בכל מקום, פינת חמד כבר אמרתי?

אז גם אתם מוזמנים לבקר במסלול הזה, כמובן שאפשר לרדת ולעלות, חשוב לזכור שהמסלול הוא לא מעגלי למי שעושה את כולו והוא כולו מתנהל בירידה (או בעלייה) וכל הסיפור של ההליכה לוקח בין חצי שעה לשעה תלוי בקצב.

אורך המסלול כ2 ק"מ, והוא כולל מדרגות רבות לאורכו.

למי שמעוניין להיכנס למערה ואל נקבת המעיין מומלץ להצטייד בפנס ובבגדים להחלפה.

שתי דרכים מגיעות אל המקום האחת לאלו הנוסעים על כביש אחד, יורדים במחלף הראל, עוברים את מבשרת ציון עד לצומת סטף, פונים ימינה ומגיעים אל החניון העליון שבו יש גם  בית קפה, מקום למלא מים ושירותים.

הדרך השנייה היא לרדת מירושלים דרך עין כרם, ולנסוע על כביש 386 עד לכניסה לחניה התחתונה של הסטף, לרוב אין שם כלום, אבל לעיתים מגיע למקום איזה "גזלן" על מנת למכור ארטיק לילדים. 

יונתן לוקימסון.

תמונות היום

סרטי וידאו על ירושלים

אתרים וסיורים קשורים ​

סרטוני וידאו קשורים​

הזמינו סיור / צרו קשר

מלאו את הטופס ונחזור אליכם במהרה