בית מגורים מפואר ובו חצר קטנה מרוצפת אבנים, חדרים, מטבח קטן ומקווה טהרה. מן הבית נותרה רק קומת המרתף בה נמצאו חורבות הבית וכליו, שעלו באש על ידי הרומאים.
בקומת המרתף היה בית מלאכה קטן, מעין מעבדה שבה כתשו, שקלו והכינו מוצר כלשהו. בין הממצאים הרבה נתגלתה משקולת עליה חרותה כתובת "(ד)בר קתרוס"- של בן קתרוס. חוקרים מניחים שזה היה בית משפחת קתרוס- הוא הבית השרוף.
פירוש השם קתרוס (רומי) הוא – כלי נגינה בעל מיתרים ותיבת תהודה. האם לבני המשפחה היה תפקיד כל שהוא הקשור לנגינה בבית המקדש? המן ה"משוררים" היו? האם בבית מלאכה זה נרקחו חלק מסממני הקטורת לבית המקדש? את כל זאת לא נדע, מאידך, ידוע לנו שבני משפחה זו לא היו חביבי העם, כפי שנלמד ממעין שיר-עם המובא בתלמוד:
‘‘…אוי לי מבית קתרוס,
אוי לי מקולמוסן [כתבי פלסתר אשר כתבו]
…שהם [וגם אחרים במעמדם] כוהנים גדולים,
ובניהן גיזברין,
וחתניהם אמרכלין, [פקידים גבוהים]
ועבדיהן חובטים את העם במקלות…‘‘
הממצא הדרמטי ביותר הוא כידון קטן שנמצא לא הרחק מעצמות זרועה של עלמה צעירה. האם זו עדות לאשר התרחש בעיר העליונה בח‘ אלול, חודש ימים לאחר חורבן בית המקדש? ביום זה טבחו גדודי הרומאים ביהודי ירושלים והציתו את בתיה של העיר העליונה באש.
המיצג האור קולי החדש שבאתר, מציג את רקמת החיים הסוערת בעיר ערב חורבן הבית השני, תקופת שיא המרד נגד הרומאים. העם מפולג: עניים כנגד עשירים, מתונים כנגד קיצונים, קרובים למלכות כנגד פשוטי העם, צדוקים כנגד פרושים, איש נגד אחיו. גם בתוך הפלגים הרבים היו מריבות, שהגיעו לפעמים עד כדי שפיכת דם, וכך מסביר יוסף בין מתתיהו את "אחורי הקלעים" של מהלך חורבן ירושלים:
…המריבה כבשה את העיר והרומאים כבשו את המריבה, אשר הייתה חזקה יותר מחוסן חומותיה הבצורות… ואכן, הפילוג הוביל לכישלון המרד, חורבן הבית ושרפתו, גלות.
באתר ה"בית השרוף" נכיר את משפחת קתרוס. האב פינחס, הצדוקי והאמיד, מועמד לכהונה הגדולה, אך מנותק מרחשי לב העם. הוא שלם עם השלטון הרומאי כל זמן שליהודים יש שלטון עצמי בענייני בית המקדש. חברו – חוניו, כהן נהנתן, גס רוח ומתייוון, המנותק מהעם ומערכי התורה, אשר חי ופועל אך ורק לטובת עצמו.
הלנה – האם, בת האצולה. אפילו שמה הלניסטי. יש להניח שכמו מרתא בת בייתוס, אף היא מעולם לא ערכה קניות בשוק, שטפה כלים או בישלה. מרכז חייה הוא משפחתה וכל מאמציה מכוונים לשמור עליהם ועל שלמות המשפחה.
מרים – המשרתת בת העיר התחתונה, מציגה את הרוב השקט של העם, הסובל מעול הרומאים ועושי דברם, המוכן אלי מרד והקרבה, אך נזהר מלהגיע לכדי מלחמת אחים.
הבן צדוק, הרגיש למצוקות עניי העם, מזדהה עם הקנאים אך מתחבט ומתלבט בדילמות שעמדו לפני היהודים בסוף ימי הבית השני.
ואחיו הקטן, יאיר, הילד הרך, החווה את מוראות התקופה כמעין משחק, בו הוא משתוקק להשתתף עד…
הבה נרד לפגוש את משפחת קתרוס בביתם.
לבסוף נטה לבנו ואוזנינו לשאלות הסיכום של צדוק: ‘‘מה יותר חשוב- חיים או עצמאות? ומה שווה החרות אם כולם מתים?‘‘ הנדע לענות על שאלות אלה המלוות אותנו לאורך כל ההיסטוריה? הנשכיל לא לתת לוויכוחים עקרוניים להפוך למלחמת אחים?
כתובת: רח’ הקראים 2, ירושלים , טל: 972-2-6287211
