בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הנו ערכאת השיפוט הגבוהה במדינה. הלכותיו מחייבות את בתי המשפט הנמוכים יותר, וכל אדם ורשות במדינה. רשות השופטת פועלת לצד הרשות המחוקקת (הכנסת) ולצד הרשות המבצעת (הממשלה), ויחד הן מהוות את משולש רשויות השלטון.

מבנה מערכת בתי-המשפט בישראל מושתת על שלוש דרגות: בתי-משפט השלום, בתי-המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון. עניינים אזרחיים ופליליים בערכאה ראשונה נידונים בבתי-משפט השלום ובבתי-המשפט המחוזיים. עניינים אזרחיים – לפי סכום התביעה האזרחית או לפי שוויה. עניינים פליליים – לפי חומרת העבירות שבאישום. בית המשפט המחוזי דן בכל העניינים האזרחיים והפליליים, שאינם בסמכותו של בית משפט השלום.כמו-כן דן בית המשפט המחוזי בערעורים על פסקי-דין של בית משפט השלום. בית המשפט העליון מוסמך לדון בערעורים על פסקי-דין של בתי-המשפט המחוזיים, שניתנו בהליכים אזרחיים, פליליים או אחרים וכן בערעורים על החלטות של מוסדות שיפוטיים מסוימים.

סמכות מיוחדת מסורה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ). בתוקף סמכות זו בית המשפט העליון דן בעניינים מנהליים בעקבות העתירות המוגשות כנגד רשויות השלטון. בג"צ בוחן – בביקורת שיפוטית – את חוקיות פעולותיהם והחלטותיהם של רשויות המדינה, של רשויות מקומיות, של מוסדות ואנשים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין. בג"צ מוסמך לצוות על שחרורו של אדם העצור או המוגבל בתנועתו שלא כחוק. כמו-כן בית המשפט העליון ביושבו כבג"צ מוסמך לפקח על חוקיות פעולתם של בתי-משפט ובתי-דין, שלגביהם אין לו ביקורת ערעורית רגילה בעניינים התלויים ועומדים לדיון בפניהם.

בית המשפט העליון יושב כרגיל בהרכב של שלושה שופטים. בעניינים בהם כרוכות שאלות משפטיות או חוקתיות חשובות במיוחד, דן בית המשפט העליון בהרכב אי-זוגי גדול יותר. כן יושב בית המשפט העליון בהרכב מורחב של חמישה שופטים או יותר בעת "דיון נוסף" על פסקי דינו, כאשר ההלכה שנפסקה עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה ראוי לקיים שוב דיון בנושא. בית המשפט העליון מוסמך גם להורות – במקרים הקבועים בחוק – על קיומו של משפט חוזר בעניין פלילי שכבר נדון ונפסק. רשאי להורות על קיום משפט חוזר נשיא בית המשפט העליון, משנהו או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא. מתפקידם של בתי-המשפט בישראל, ובראשם בית המשפט העליון, לשמור על זכויות האדם והאזרח על-פי חוקי היסוד של מדינת ישראל.

משכן בית המשפט העליון
מאז הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 ועד שנת 1992 שכן בית המשפט העליון כדייר שכיר בבניין ישן במגרש הרוסים שבירושלים. בשנת 1984 הציעה הגב' דורותי דה רוטשילד ז"ל לממשלת ישראל, שיד הנדיב (קרן רוטשילד) תתכנן ותבנה משכן קבע לבית המשפט העליון בקריית דוד בן-גוריון אשר בירושלים. בדבריה הזכירה הגב' דה רוטשילד, שפרויקט זה היה אחד החלומות של בעלה המנוח, ג'יימס דה רוטשילד, אשר בתרומתו משנת 1957 הוקם משכן הכנסת. בהקמת בניין חדש לבית המשפט העליון ביקשה הגב' דורותי דה רוטשילד לסגור מעגל ולהשלים את מילוי כוונתו של בעלה המנוח, וכן בזאת לציין את יובל המאה לראשית פעילותו של הנדיב הידוע (הברון אדמונד דה רוטשילד, אביו של ג'יימס) בקרב המושבות החקלאיות בארץ ישראל. בשנת 1986 נערכה תחרות ארכיטקטונית לתכנון בניין בית המשפט העליון. הזוכים בתחרות היו הארכיטקטים רם כרמי ואחותו עדה כרמי-מלמד מתל-אביב. משכן בית המשפט העליון נחנך באופן רשמי וחגיגי בנובמבר 1992.

סיור בבית המשפט העליון
בתכנון הבניין ניכרים כמה עקרונות מנחים. המוטיבים השונים מוצאים את ביטויים בניגודים, אשר יוצרים מתח אך גם השלמה:

•    פנים וחוץ: לאורך כל אגפי הבניין נעשה שימוש רב באור טבעי, במעברים וחללים גדולים כדי להגדיר במרומז אזורי פנים ואזורי חוץ.

•    הישן מול החדש: שילוב של אדריכלות מודרנית וציטוטים ארכיטקטוניים ממבניה הטיפוסיים של ירושלים לאורך הדורות.

•    הקו הישר מול הקו המעגלי: המבנה של בית המשפט העליון קשור למקורות, מקבל השראה ממטאפורות מקראיות וכן מושפע מערכי הצדק, האמת, החוק, החסד והרחמים. הקו הישר הוא הביטוי הצורני-חזותי של מושגי החוק, המשפט ודרך הישר: "צדיק אתה ה' וישר משפטיך" (תהילים קי"ט). הקו המעגלי מבטא בצורתו את אידיאל הצדק: "ינחני במעגלי צדק למען שמו" (תהילים כ"ג).

•    המבנה צריך לבטא הוד והדר אך אל לו להיות מונומנטאלי יתר על המידה. עליו להשתלב בסביבה ולכבד את אופייה של ירושלים. הייחוד של האתרים המרשימים בעיר אינו פונקציה של כוח אלא יותר של רוח.

הכניסה הראשית
מבקרים הבאים דרך טיילת "מעלות דבורה", המובילה לכניסה מכיוון מערב, יחלפו על-פני קירות גבוהים המזכירים את היות ירושלים עיר של חומות. ברחבת הכניסה אפשר להבחין ב"מעבר הכנסת" הפונה דרומה. זהו הציר המקשר בין משכן הכנסת לבין משכן בית המשפט העליון. הבאים בשערי בית המשפט העליון נדרשים לעבור בדיקה ביטחונית. לפנים מתנשא גרם מדרגות ההולך ומתכנס, והמשרה אווירה של סמטה ירושלמית טיפוסית. מצד ימין קיר אבן בעל סגנון עתיק המתאפיין באבנים גסות ובבנייה יבשה (ללא מלט). בבסיס הקיר קבועות מראות היוצרות אפקט של השתקפות ועומק בדומה ליסודיות ולשורשיות של האמת, המשפט וירושלים. מצד שמאל הקיר מודרני יותר, לבן, חלק ונטול עיטורים.

החלון הפנוראמי
בקצה גרם המדרגות ניצב חלון קמור רחב ממדים. הפתחים והחלונות בבניין נותנים הן אור טבעי והן תמונה טבעית של ירושלים. האור הוא גם ביטוי לבהירות, לאמת ולצדק. מן החלון הגדול ניתן להשקיף לעבר "הנחלאות", אשכול של שכונות שנבנו במאה הקודמת, אשר בתיהן מתהדרים בגגות רעפים אדומים. התפתחותה של ירושלים מן העיר העתיקה לעיר החדשה, ממזרח למערב, מתבטאת גם בפיתוח מתחם קריית הלאום בו מרוכזים הכנסת, משרדי ממשלה ובית המשפט העליון.

החלון הפנורמי בבית המשפט העליון

הפירמידה
ההשראה לפירמידה באה מקבר זכריה ומיד אבשלום אשר בעמק יהושפט למרגלות הר הזיתים. בראש הפירמידה מצויים פתחים המאפשרים לאור השמש לחדור פנימה. לפתחים מתאר מעגלי בניגוד למבנה הפירמידה המתאפיין בקווים ישרים וחדים. ברצפה עיצוב גיאומטרי המהווה מעין בבואה של הפירמידה. חלל זה מכונה "בית השער", כיוון שהוא מהווה את הכניסה הסמלית-רשמית לבניין.

הספרייה
מסביב לפירמידה בנויה הספרייה המשפטית בשלושה מפלסים, אותם ניתן לראות מבעד לקיר הזכוכית. הספרות המשפטית ענפה ומגוונת ומקורותיה ממדינות שונות בעולם. המיקום המרכזי והבולט של הספרייה בבניין מדגיש את חשיבות הספר בתרבות ובמסורת היהודית. כמו-כן, הבאים לבית המשפט רואים תחילה את ספרי החוקים בדרכם לאולמות המשפט, כיוון שהחוק הוא הבסיס למלאכת השיפוט והשופטים מפרשים את החוק.

ספריית בית המשפט

Photo:

המבואה
אזור זה משמש רחבה ציבורית, אולם גדול לקבלת קהל ולהמתנה, לפני שנכנסים לאולמות המשפט. לאורך המבואה אפשר שוב להבחין בניגודים המאפיינים את אדריכלות הבניין: פנים מול חוץ, ישן מול חדש וקו ישר מול קו מעגלי. אור טבעי נכנס פנימה דרך הפתחים שלמעלה והחלונות שמסביב. מצד שמאל "הקיר הירושלמי", הבנוי אבן גסה ובבנייה יבשה, ובו חמישה שערים לחמשת אולמות המשפט. בימי קדם עפ"י המקרא השופטים ישבו בשערי העיר ושם שפטו משפט צדק: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך… ושפטו את-העם משפט-צדק" (דברים טז'). צורת השערים מצטטת את המתאר העתיק של פתחים ציבוריים במזרח הקדום, כפי שידוע לנו ממחקרים ארכיאולוגיים. צורת פתח זו מכונה "שער מדורג". מצד ימין קיר לבן, שטוף אור שמש עם גומחות גליליות מודרניות בהן ספסלים חצי-מעגליים לישיבה.

אולם המבואה בבית המשפט העליון

Photo:

אולמות המשפט
אולמות המשפט נבדלים זה מזה בגודלם ובעיצובם הפנימי, אך המבנה הארכיטקטוני הבסיסי שלהם דומה. אור טבעי מאיר אותם מתוך אשנבי-גג, שנבנו בין הקירות החיצוניים לבין העמודים. העמודים עצמם מרמזים על הפרדה בין פנים וחוץ. בכל אולם משפט (למעט אולם א') ישנם שני תאים בצדדים. התא האחד מיועד לאסיר/ עצור והתא השני לעיתונות. מתחת לדוכן השופטים יושבים מתמחים וקלדנים. עורכי הדין ישובים לשולחן בצורת חצי גורן מול דוכן השופטים. המבקרים במשכן רשאים על פי רוב להיכנס לאולמות המשפט במהלך הדיונים, אך נדרשים לכבד את כללי ההתנהגות החלים בהם. חובה לכבות טלפונים סלולאריים ואיתוריות, וכן אסור לצלם באולמות המשפט במהלך הדיונים.

אולם בית המשפט העליון

Photo:

"מעבר הכנסת"
ביציאה מן המבואה לכיוון אגף המנהלה ניצב חלון גדול, ממנו נשקף השביל המוביל ישירות לכנסת. זהו הציר המבטא הן את הקשר והן את ההפרדה בין הרשויות השופטת והמחוקקת. הוא גם מזכיר בסגנונו את ה"קארדו" הרומי-ביזאנטי מן העיר העתיקה שבירושלים.

הסמלים
בכניסה לאגף המנהלה קבוע על הקיר תבליט המורכב מתשעה ריבועים. בכל ריבוע סמל מסוים. תשעת הסמלים מייצגים את האגפים השונים בבניין.  הם מופיעים בדגם מוקטן ושקוף כמחזיקי השלטים באגפים השונים. כל סמל שכזה מייצג אגף מסוים דרך צורתו ודרך חומר הגלם ממנו הוא עשוי.

סמל בית המשפט העליון

Photo:

 

חצר הקשתות

חצר הקשתות מוקפת בקומה הראשונה בחדרי אגף המנהלה של בית המשפט ובקומה השנייה בלשכות השופטים. כל לשכה מהווה יחידה בפני עצמה, הכוללת חדר עבודה למתמחים וחדר מזכירות. בחדר השופט יש פינת עבודה, פינת הסבה לאירוח, וכן מרפסת קטנה. קומת השופטים סגורה לקהל, על מנת לאפשר לשופטים לעבוד בשקט ובריכוז, וכן כדי להבדילם מהמתדיינים המופיעים בפניהם. החצר מעוצבת בדמיון רב לחצר שבמוזיאון רוקפלר שבירושלים. גם בה שער תלת-קשתי המזכיר את שערי ירושלים בתקופה הרומית. החצר בנויה מאבן, וחצויה לאורכה באמת מים. האבן, שנחצבה מן האדמה, והמים, שבהם נשקפים השמיים, מציבים זה מול זה שני ניגודים ברוח המקרא: "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" (תהילים פ"ה).

חצר הקשתות בבית המשפט העליון

Photo: רון פלד

מידע כללי:

שעות הביקור בבית המשפט העליון:
בית המשפט העליון פתוח בימים א' עד ה', מ-08:30 עד 14:30.

סיורים מודרכים
לבודדים או לקבוצות בנות פחות מעשרה אנשים:
11:00 – עברית
12:00 – אנגלית
שעות הסיורים במהלך הקיץ משתנות. נא להתקשר לקבלת מידע מעודכן.

סיורים לקבוצות
קבוצות בנות יותר מעשרה אנשים מתבקשות לתאם מראש את ביקורן. נא להזמין ביקור לפחות חודש מראש.

סיורים מיוחדים
יש אפשרות לסיורים מיוחדים עבור קבוצות עיוורים/ בעלי ליקויי ראיה. נא לתאם מראש.

דמי כניסה
הכניסה והסיורים הם ללא תשלום.

מעליות
מעליות נמצאות בכניסה, מעבר לעמדת הביטחון, מצד שמאל לגרם המדרגות המרכזי. המעוניינים לרדת לקפיטריה במעלית מתבקשים לפנות למאבטחים באזור המבואה. אפשר לקבל כסא גלגלים. נא לפנות למאבטחים בכניסה.

שירותים
שירותים נמצאים בארבעה מקומות: אחרי עמדת הביטחון בכניסה, מצד שמאל לגרם המדרגות המרכזי; בקומה הראשונה בצד ימין לחלון המשקיף על "מעבר הכנסת"; בקצה המבואה; במפלס הקפיטריה.

טלפונים ציבוריים
טלפונים ציבוריים מצויים בשני מקומות: בקומה הראשונה בקצה המבואה; בקומה הראשונה ליד המדורים שבאגף המנהלה, לפני חצר הקשתות.

קפיטריה
לקפיטריה הנמצאת במפלס שמתחת למבואה, יש גישה דרך המדרגות שמול אולם ג'.

ספרים ומזכרות
ניתן לרכוש מזכרות, גלויות וספרים על בית המשפט העליון.

דואר
בבניין ישנו סניף דואר המשרת את הקהל.

מצלמות
אסור לצלם בתוך האולמות, בזמן שמתקיימים בהם דיונים. בכל מצב ומקום אחר הצילום מותר.

עישון
אסור לעשן בתוך הבניין מלבד במקומות בהם השילוט מורה אחרת.

סיור בבית המשפט העליון הנו אטרקציה ירושלמית מומלצת!

סיורים מודרכים ליחידים מתקיימים בימים א'-ה':
‏11:00 עברית.
‏12:00 אנגלית. 
ההדרכה חינם לקבוצות ובודדים בעברית ובשפות החשובות.

מעל 10 מטיילים יש לתאם בטלפון 02-6759612, בשעות 8:30-17:00.

עד 10 איש אין צורך לתאם וכל יום מלבד שישי ושבת מתקיימים סיורים  בשעה 11:00 בעברית ובשעה 12:00 באנגלית.

מדריך יכול לקבל לקבוצתו הדרכה מהמקום חינם או להדריך בעצמו אבל בתיאום.

סיורים בבית המשפט העליון (מודרכים) לקבוצות מעל ‏10 אנשים חייבים בתאום בטלפון ‏02‎-6759612/3

המחלקה לקשרי חוץ
טל: 02-6759612, 02-6759613  פקס: 02-6527118
דואר אלקטרוני: marcia@supreme.court.gov.il