זוכרים שפעם בשביל לשלוח שנה טובה השקענו בבחירת גלוייה מתאימה, כתיבה בעט, יחס אישי? מי בכלל עושה את זה היום בעידן הדוא"ל…

אם מדובר בטקס ארכאי של כתיבת ומשלוח גלויות הברכות הרי שסיפור היסטורי כזה נמצא אל מול עיננו גם בימינו אנו עוד מתקפות השלטון הבריטי בא"י. אנחנו לא מדברים עלהתיבות האדומות הנמצאות בצידי הכביש על המדרכה בכל עיר ויישוב אלא על תיבות מפוארות, מתכתיות שרובן מוטמע בתוך קירות אבן של מבנים – ברוכים הבאים אל תיבות הודאר המלכותיות של הוד מלכותו המלך ג'ורג'!

סופן הפונקציונאלי של תיבות אלה ארע ימים בודדים לפני תום המנדט אי שם בתחילת מאי 1948 כאשר הופסק פעילותן רשמית. סה"כ פעלו מאות תיבות מתכת שכאלה הרחבי הארץ ואיתן גם פסקה פעילותם של קצת פחות ממאה סניפי דואר בריטיים.

בשל הדחיפות של שימוש במערכת דואר יעילה (הלו, עוד לא היה מייל או פייסבוק להזכירכם), החליטו בדואר ישראל, ארגון חדש שנוסד זה עתה, להמשיך ולהפעיל את סניפי הדואר הקיימים (ברובם) תחת דואר ישראל ירש את הדואר המנדטורי, שהפסיק את שירותיו עשרה ימים לפני מועד סיום המנדט, במאי 1948.



תיבת דואר בריטית

Photo: רון פלד

15 בתי דואר, כמאה סניפים ואלפי תיבות דואר של הוד מלכותו הפסיקו לתת שירותי דואר חיוניים. הודעה על הפסקת הפעילות נמסרה באופן רשמי ב-13 באפריל והנהגת היישוב התארגנה למצוא חלופות. במשך שבועיים, בין 14-2 במאי, הנפיקה קק"ל בולי דואר של מנהלת העם, המסגרת המדינית הזמנית שבין המנדט להקמת מדינת ישראל, ועובדי הדואר היהודיים המשיכו להפעיל את שירותי הדואר ב-80 סניפים שהיו פזורים ברחבי הארץ. חוקי הדואר הבריטי והעלויות לצרכן נשארו בתוקף עד הכרזת המדינה ב-14 במאי. מנהלת העם הפסיקה להתקיים, ויומיים לאחר מכן הודפסה סדרת הבולים הראשונה של הדואר העברי.

הגדילו לעשות בעיר העתיקה של רמלה בה נמצאות וניתנות לביקור שתי תיבות. מעל אחת מהן, במרכז השוק של העיר, תלו שלט שנראה עתיק לכשעצמו מעל תיבה שמדובר באתר עתיקות. תיבת הדואר הבריטית השנייה ברמלה נמצאת בתחנת המשטרה כיום, מבנה בריטי מרשים ומטופח, מצודת טיגארט שמורה ומטופחת (ניתן לבקר).

משרד הדואר הישראלי, בראשות דוד רמז, החל לפעול ב-16 במאי ונהלי העבודה היו אותן נהלים שהיו נהוגים בתקופת המנדט הבריטי. ביום הקמת המדינה היו כ-40 בתי דואר וכ-60 סניפים וסוכנויות ברחבי הארץ. בשנת 1950 התקבלה ישראל לאיגוד הדואר הבינלאומי ובשנת 1971 משרד הדואר שינה את שמו למשרד התקשורת. סמל דואר ישראל הוא "איילה שלוחה", הלקוח מהמקורות על הכינוי שניתן לנפתלי שהיה מהיר ריצה. הסמל הזה על רקע אדום הוא הסמל הקבוע עד היום על כל סניף ועל כל תיבת דואר.



תיבת דואר בריטית במתחם משטרת רמלה

Photo: All About Jerusalem

אבל מסתבר שאין זה מדויק. אם אתם תושבי העיר העתיקה בירושלים ואתם נזקקים לשירותי דואר, סביר שתפנו לסניף ברובע היהודי או לסניף המרכזי ברחבת שער יפו, סמוך למרחב דוד ("הקישלה"). מכתב שיונח בתיבת הדואר לא יזכה לחוות את המהפכה הציונית, כיוון שתיבת הדואר הפעילה עד היום היא תיבת הוד מלכותו המלך ג'ורג' החמישי, מלך אנגליה בין השנים 1810 -1936, וכתר האימפריה הבריטית בולט במרכז התיבה בדומה לתיבות דואר ברחבי בריטניה. מעל פתח חריץ המכתבים, בולטת כתובת באנגלית POST OFFICE. ג'ורג' החמישי הותיר לנו עוד ארבע תיבות דואר ברחבי העיר העתיקה, אולם אלו אינן פעילות, לפחות לא כתיבות דואר, אלא כפחי אשפה שאיש אינו טורח לרוקן.

תיבה אחת תוכלו למצוא ברחוב השלשלת 124, בין צומת רחוב הכותל לצומת רחוב הגיא. במרכז התיבה יש כתר האימפריה ומצדדיו האותיות האנגליות GR, ראשי תיבות של George Rex , המלך ג'ורג'. תיבה נוספת נמצאת על הדרך המפורסמת ביותר בעולם, זו שכל תייר נוצרי המגיע לירושלים הולך בה, דרך הייסורים (ויה דולורוזה). סמוך לתחנה השלישית, על קיר האכסניה האוסטרית ("ההוספיס"), ניתן לראות את תיבת הדואר עם סמל הכתר והאותיות GR. בתוך התיבה ניתן למצוא בדרך כלל בדלי סיגריות ושרידי זבל של עוברים ושבים.

צליינים שלא מסתפקים בתחנה השלישית וממשיכים לתחנה השמינית, יזכו לראות תיבת דואר נוספת ללא שום סימון הצבועה משום מה בצבע שחור, אבל אם הם יעלו לכוון הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית, "אם הכנסיות" בארץ ישראל, הם שוב יפגשו בתיבת דואר ישנה ומוזנחת.