בשנת 2007 נפתח הקניון בממילא בשמו החדש, אלרוב. במשך שנים עסקו אנשי מקצוע בסוגייה כיצד לשמור ולשמר את צביונהּ של השכונה בשילוב מרכז הקניות החדש במתחם. אנחנו ממליצים לשוטט סתם ללא מטרה ברחוב החדש וגם אם לא תרכשו כלום – יש הרבה מאוד מה לראות, לקרוא ולדעת וכמובן לבקר.
מיקוּם שדרות אלרוב – ממילא בליבהּ של השכונה הירושלמית הוותיקה לשעבר, ממילא. מקור השם מּמילא אינו ידוע, אולם הסברה העיקרית היא כי מדובר בצירוף המילים בערבית "מַּן מִּן אַלְלָה" – "שבא מאלוהים.
בימים אלה ושנה הקרובה ניתן יהיה להבחין בכל צד ושעל בשדרה בפסלי חוצות וציורים שלכולם מכנה משותף אחד – סיפורים ואגדות וכך גם שמהּ של התערוכה הפתוחה "סיפורי אגדות" – חוויה לילדים ולמבוגרים כאחד
בכניסה הראשית מאזור גן העצמאות (מערב) ניתן להבחין בפסל ענק דמוי צ'לו של האמן דניאל עזרא. מכאן והלאה הפסלים הופכים הזויים ומשעשעים כאחד. שימו לב מצד שמאל (כשפוסעים לכיוון שער יפו מזרחה) בפסל מחומרים ממוחזרים של פינוקיו (קצת חבל שאין את שמשון ויובב אבל לא נורא) או את איש הפח מעליסה בארץ הפלאות של האמן דני כץ. בהמשך פסלים משעשעים רבים כדוגמת זנב ופלג גופו האחורי של חתול בתוך מרבד דשא, ספסל ועליו זוג פסלים שנראים די אמיתיים ועוד ועוד.
מי שיתסכל על המבנים מימין יוכל להבחין באבני הבניינים הממוספרות. בהמשך, בערך באמצע השדרות, מומלץ לעצור ליד אחד מהמבנים האלה דווקא מימין, כיום חנות סטימצקי ובצמוד לבית הקפה café cafe . סיפורן של האבנים הממוספרות מרתק ומשעשע כאחד.
בשנת 1898 הגיע לביקור בירושלים הקייזר הגרמני ווילהלם השני, בעלה של אוגוסטה ויקטוריה שעל שמה גם בנה בין השאר את המתחם בהר הזיתים. פמלייתו של הקייזר מנתה כמאתיים איש, מספר עצום לירושלים של אז, ובתי המלון בעיר התמלאו עד אפס מקום.
בעקבות ביקור זה הגיע גם חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, לביקור היסטורי בעיר. הרצל, התאכזב קשות כאשר גילה שהחדר שהוזמן עבורו במלון קאמיניץ הועבר לשימוש אנשיו של ווילהלם.
היו אלה בני משפחת שטרן שעל שמם הבית כאן בשדרות, בית שנבנה בשנת 1877, שהזמינו את כבודו הרצל ללוּן בביתם וכך קרה שהרצל לן בבניין זה (ללא ספרים של סטימצקי) ארבעה ימים רצופים. מומלץ להיכנס לחנות שכן היא משמשת גם כמוזאון קטן על תולדות הרצל וביקורו במקום.
כשהוחלט על בניית שדרות אלרוב עמדו בפני המתכננים שלוש אפשרויות: הרס מוחלט של בתים, פירוק ובנייה מחדש בדיוק כמו בית שטרן שמולנו מה שמסביר את מספוּר האבנים ובמילים אחרות פירוק ובניית פאזל ואופציה שלישית שמירה רק על חזית בתים כמו שניתן להבחין קצת בהמשך משמאל על חזית המבנה בו שוכנת מסעדת פיתויים. אין ספק שבפני האדריכל הראשי של הפרוייקט, משה ספדייה עמדה משימה לא קלה.
על מלאכת הפירוק והבנייה של בית שטרן הסביר לי אדריכל השימור בממילא, אמיר שהם, כי בתחילה שקדו על מספוּר האבנים, לאחר מכן פורקו שורה שורה והושמו על משטחי עץ לאפסון במבנים ישנים במתחם. כשהחלו עבודות הבנייה והשחזור נתגלו בעיות רבות (פירוק פאזל והרכבתו מחדש אינו פשוט ואת זה אני יודע מהילדים שלי). נושא בית שטרן עצמו הגיע לדיון בבג"צ שכן תנועות כמו החברה להגנת הטבע, המועצה לשימור אתרים ועוד טענו, שפירוק ובנייה אינו שחזוּר רק שבג"צ קבע שזה תקין. לימים אגב, מתנגדים רבים ומרכזיים לפרויקט אלרוב שאף איימו לפגוע בפרוייקט, הודוּ בשנתיים האחרונות כי הפרויקט מוצלח מבחינה ארכיטקטונית והשימור במתחם דווקא משובח. בניית בית שטרן מחדש ארכה זמן רב שכן בגלל השנים הרבות שעברו במיוחד בשל המאבק המשפטי על הבנייה, גרמו לתכניות ומסמכים רבים להימחק ולהעלם. רק בשנת 2007, כ-12 שנה לאחר תחילת הבנייה, נחנך רובע אלרוב ממילא ברוב גאון. אגב, בחזית חנות סטימצקי הפונה לכיוון רחוב קריב נבנתה גם מרפסת אבן חדשה, שבה מתוכנן להציב פסל בדמותו של הרצל כמו גם על המרפסת בבאזל .
קצת אחרי בית שטרן ובצד שני (צפון) ניתן להבחין מבנה כנסייתי מרשים ביותר. מדובר במנזר הצרפתית סנט וינסנט דה פול. המבנה שנבנה בשלהי המאה ה-19כמוסד צדקה קתולי ובו בית ספר, בית יתומים ומחלקה לעיוורים ולחולי נפש שנוסד ונבנה על ידי בנות הצדקה "Filles de la Charité " שאותו ייסד בצרפת האב ונסן דה פול. המנזר נבנה כאן בעקבות הפעילות הצרפתית בארץ הקודש וכחלק מהמתחם הצרפתי שכולל בין השאר גם את מבנה הנוטרדאם הסמוך לעירייה. המנזר הנו אחד המבנים הבודדים שנותרו בשלמותם במתחם ממילא וגרות בו נזירות. היזהרו מלדרוך על הברווזים שמוקמו על הרצפה במסגרת התערוכה בסמוך.
על המבנה הצרפתי ובכלל על כל ההסטוריה של ממילא ובניית המתחם החדש, ניתן ומומלץ לקרוא בספרו של האדריכל דוד קרויאנקר גאות, שפל והתחדשות, רובע אלרוב-ממילא.
חזונו של אלפרד אקירוב, יזם המתחם, היה ועדיין, ששדרות אלרוב יהפכו לשאנז דה ליזה הישראלי. עם כל הכבוד לפריזאים, ירושלים לוקחת ברוורס אבל על טעם וריח לא נתווכח. העובדה שבקיץ מטיילים בשדרות כעשרים אלף איש מידי לילה (!) מדברת בפני עצמה. אירועי תרבות רבים כדוגמת התערוכה הפתוחה, מופעי תיאטרון רחוב ועוד כשלכולם עובדה משותפת אחת – הכול בחינם…
ונסיים לכבוד יום ירושלים תהילים קכ"ב שאז כמו גם היום, מתאים תמיד לעיר ומומלץ לדקלמו בכניסה אליה וביום הזה בפרט:
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד: שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ. עֹמְדוֹת, הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם.
יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו. שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי-יָהּ–עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל: לְהֹדוֹת, לְשֵׁם יְהוָה. כִּי שָׁמָּה, יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט: כִּסְאוֹת, לְבֵית דָּוִד. שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם; יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ.
יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ. לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַעַן, בֵּית-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ."
מצאתם טעות? רוצים להוסיף? רוצים לכתוב כתבה משלכם ועל שמכם? שילחו לנו מייל או טוקבק בכל נושא שתחפצו…
