בלב שכונת סנהדריה, בתוך פארק עצי אורן, מסתתרות כמה מערות קבורה מפוארות, חצובות כולן באבן, והיפה שבהן היא מערת קברי הסנהדרין.

חזית המערה מחופה במשקוף גמלוני, המעוטר בתבליטי רימון, אתרוג ועלי צמחים. הגישה אל הפתח עוברת דרך מבואה קְטוּרָה (לא מקורה בגג), המוקפת בספסל אבן חצוב, וממנה נכנסים למבואה קטנה ומקורה, המעוטרת אף היא בתבליטים צמחיים. חלל המערה המרכזי גדול, ובכל דופנותיו חצובות גומחות עמוקות וריקות ששימשו בעבר לקבורת מתים. אל החלל המרכזי הגדול מחוברים חדרי קבורה נוספים, וגם בהם גומחות קבורה מסוגים שונים. בסך הכל מכילה המערה כשבעים גומחות קבורה.

עדות כתובה ראשונה על המערה מצויה בידינו משנת 1235, עת ביקר בה יעקב השליח, שתיאר אותה ביומן המסע שלו במילים: "קבר שבו קבורים חכמים רבים, מבנה יפה מאד, מערה בתוך מערה". בחלוף השנים ביקרו בה רבנים שונים, ובהם מפרש המשנה רבי עובדיה מברטנורא, הנוסע רבי משה באסולה ואחרים. כולם ייחסו את המערה המפוארת לחברי הסנהדרין – גוף בן 71 חברים ששפט את העם בירושלים בימי בית המקדש השני לפני כאלפיים שנה.

הסיבות לזיהוי הקבר כקרבם של חברי הסנהדרין הן קודם כל העובדה שהמערה מכילה כשבעים גומחות קבורה. שנית, הערבים בארץ ישראל מכנים את המערה מזה מאות שנים בשם 'קֻבּור אל קוּצָא' (מבטאים: קוּדָא) – קברי השופטים. המערה גם תוארכה בידי הארכיאולוגים לימי הבית השני, והיעדרן של דמויות אדם או חיות בתבליטים המעטרים את המערה מאששים את הסברה כי נעשתה על ידי יהודים שהקפידו על הציווי: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".

בשנת 1867 נחפרה המערה על ידי ארכיאולוג צרפתי, שמצא בה ארון קבורה ועליו השם 'יצחק' בעברית. למרות מחאת יהודי ירושלים, נלקח הארון לצרפת והוא מוצג במוזיאון הלובר בפריז. לאחר הקמת מדינת ישראל ב-1948 והוצאת העיר העתיקה מידי ישראל למשך 19 שנים, הפכה מערת קברי הסנהדרין לאתר פופולארי בקרב מבקרים יהודיים, בשל היותה אחד מאתרי הקודש היהודיים הבודדים שניתן היה לבקר בהם בירושלים. בשנות ה-50 נבנתה שכונה חרדית גדולה סמוך למערה, ונקראה על שמה – סנהדריה.

מדינת ישראל אף הנפיקה שטר של חצי לירה ועליו ציור של חזית המערה. לאחר מלחמת ששת הימים ירדה קרנה של מערת הסנהדרין, והיא נשכחה מעט מלב, אך היא ומערות הפאר שסביבה, ששימשו נכבדים יהודיים בימי המקדש, ראויים בהחלט לביקור.
נכתב על ידי צוות מרכז רחל ינאית בן צבי.

כתובת: לאורך רחוב הסנהדרין, בתוך הגבעה המיוערת