כל חובבי ההיסטוריה והארכיאולוגיה יודעים לענות בלי להניד עף-עף ש"סיתות השוליים" הוא סימן ההיכר של האבנים המקוריות.ובכן, זה נכון בהחלט, אלא שרבים אינם מודעים לעובדה שבתוך כל הרצף המקורי של הכותל קיים רצף "חורג". אני מכנה אותו 'הבן החורג של הכותל'. מה הוא אותו רצף ומדוע נבנה בדרך מעט שונה?

בשנת 1033 פקדה את ארץ ישראל רעידת אדמה נוראית. עדות לה ניתן למצוא במבנים קדומים רבים שנסדקו באופן אנוש. (במנהרות הכותל, למשל, נמצאו קשתות אבן ומשקופי אבן שניזוקו קשות באותה רעידת אדמה). רעידת האדמה הקשה לא פסחה על אחד השרידים החשובים מתקופת הבית השני – הכותל המערבי.

אמנם, הכותל המערבי נבנה מאבנים גדולות מאוד ובשיטת בנייה המקנה לו יציבות רבה, אך 37 מטרים ממנו פשוט לא עמדו ברעידה וקרסו. קריסת חלק מן הכותל המערבי נתפסה בעולם היהודי כמכה כואבת במיוחד, שכן ישנו מדרש שלפיו "מעולם לא חרב הכותל המערבי" – מדרש שמצוטט עד היום בידי רבים. (לא אכנס כרגע לכותל אליו מתייחס המדרש – יש דעות רבות בעניין).

יהודי אלכסנדריה, שנודעו בעשירותם לא נותרו אדישים והתגייסו מייד לשלוח סכום כסף לצורך בניית המקטע שהתמוטט מחדש. כך נולד מקטע שהוא, למעשה, "הבן החורג של הכותל המערבי", שכן, סגנון הבנייה אינו תואם לזה של ימי הבית השני. אגב, את התיעוד להירתמות יהודי אלכסנדריה מצאו בגניזה הקהירית (כמדומני מתאר זאת פרופ' דן בהט – מגדולי חוקרי הכותל המערבי).

והיכן מצוי ה"בן החורג"? 

 
כדי שלא יהיה לכם קשה לזהות בפעם הבאה שאתם מסיירים במנהרות הכותל – הביטו בצילום בו נראה שער מלבני סתום. זה הפשפש של שער הכניסה הגדול שנמצא בבטן האדמה שנקרא ע"ש צ'ארלס וורן שגילה אותו.
שער וורן הוא שער שנמצא כיום במנהרות הכותל בחלק התחתון של הכותל המערבי. במילים אחרות: הכניסה דרך השער הובילה למעין "מנהרה" בבטן הר הבית שבקצה הותקנו מדרגות שהובילו לחלק העליון של ההר, די סמוך למקדש. (השער נחפש לתקופה קצרה בשנות ה-80 ונחסם מחדש עקב מהומות הוואקף). משני צידי השער היו פשפשים כפי שמתואר בספרות חז"ל ובמסכת מידות (את הימני שנחסם מאוחר יותר צילמתי לכם)

חוזר לנושא שלנו: הבן החורג של הכותל מתחיל משער וורן וממשיך 37 מטרים לכיוון צפון.

איך אנחנו יודעים ששער וורן אינו מקורי? שאלה מצויינת! שערי המבואות למקדש והמקדש בימי הבית השני היו בעלי קורה ישרה או כפי שמכונה: משקוף. אם אתם רוצים לקבל המחשה טובה של השערים – כל שעליכם לעשות הוא לבקר בבית המשפט העליון. חמש הכניסות לאולמות הדיונים מעוטרות בדיוק כפי שהיו מעוטרים שערי המקדש – בקורות ישרות (אגב, בכוונת האדריכלים לבית כרמי). הביטו בתמונה שצירפתי מחלקו העליון של שער וורן ותיווכחו מייד כי צורתו היא קשתית. אין ספק, אפוא, שהשער שוחזר לאחר רעידת האדמה.

אם תקשו שלא נמצאו עוד שערי כניסה להר הבית עם קורה ישרה אפנה אתכם לשער תת-קרקעי נוסף שנתגלה בעזרת הנשים בכותל המערבי ומכונה שער ברקלי. בפעם הבאה שתבקרו – חפשו את שרידיו בחלק הסמוך למבנה שהוצמד לכותל בעזרת הנשים לפני כמה מאות שנים.

אם נצפין מעט מהשער יהיה לנו ברור מייד שהאבנים אינן מקוריות. בכל 37 המטרים משער וורן וצפונה נעלם סיתות השוליים של האבנים (הסיתות שנראה כמסגרת). הוא חוזר מייד לאחר מכן.

נחזור רגע לשער וורן. זה הוא שער חשוב מאוד בשל מיקומו בקו ישר אל מול מקום קודש הקודשים. ישנם חוקרים המזהים אותו עם שער קיפונוס המוזכר במסכת מידות (א,ג) "חמישה שערים היו להר הבית: שני שערי חולדה מן הדרום, משמשין כניסה ויציאה; קיפונוס מן המערב, משמש כניסה ויציאה; טדה מן הצפון, לא היה משמש כלום; שער מזרחי, עליו שושן הבירה צורה–שבו כוהן גדול השורף את הפרה, ופרה, וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה".

אני יודע שאתם שואלים איך מתואר במשנה רק שער אחד במערב בעוד לנו ידוע על ארבעה שערים – נשאיר את זה לפוסט אחר. בכל מקרה, מי שנכנס דרך שער וורן הגיע קרוב מאוד לקודש הקודשים. רב הכותל המיתולוגי, הרב גץ, סבר שבחללים באזור המנהרה אליה מוביל השער תימצא מנורת הזהב שנגנזה, אך תכניותיו לגלותה נגנזו בשל המורכבות הגיאו-פוליטת באותם ימים. בחפירה שנעשתה בשנות השמונים (כך מתואר בספר שיצא לזכרו) נתגלו מדרגות שככל הנראה הובילו למפלס ההר העליון.

כיום, כאשר מגיעים לנקודה מיוחדת זו במנהרות הכותל ניתן לעמוד על המפתן המקורי שלפני השער. אם תביטו מתחת לרגליכם תגלו גרפיטי חקוק על אבן המפתן. יש הסוברים כי מדובר בציור של כלי לקרבן ויש שטוענים שמקורו בתקופות מאוחרות יותר.