תקנת עזר עירונית בירושלים בתקופת המנדט חייבה לצפות את הבתים ב'אבן ירושלמית', אולם כמה מבנים בודדים בעיר נבנו בכל זאת בניגוד לתקנות. אחד מבתים אלה, שנבנה על טהרת הסגנון הבינלאומי המודרני, שרווח באותה תקופה, הוא בית המדפיס הממשלתי על יד תחנת הרכבת.
הבית הוקם ב-1937 על ידי האדריכל הראשי של מחלקת העבודות הציבוריות בממשלת המנדט הבריטי. הוא תוכנן כמבנה תעשייתי מבטון בציפוי טיח לבן, המזכיר מאד את המבנים בתל אביב באותה תקופה, שהקנו לעיר את הכינוי 'העיר הלבנה': קווי הבית ישרים ונקיים, והם מודגשים בחלונות רצועה וגגוני בטון. המרחבים הפנימיים כוללים חללים גדולים, גבוהים ומוארים בחלונות גדולים הפונים אל חצר פנימית. החלונות החיצוניים, בניגוד למקובל בסגנון הבינלאומי, דווקא קטנים, וזאת בשל תפקידו החשוב והמסווג של הבניין: הדפסת שטרות כסף ומסמכים רשמיים של ממשלת המנדט.
בבניין אף הוטבעו מטבעות, והופעל בו מכשור משוכלל מאד ביחס לתקופה, כמו מכונות דפוס חדישות בשיטת לינוטייפ. מיקומו של הבניין ליד תחנת הרכבת נועד לייעל את שינוע חומרי הגלם אל המקום, וכן את הפצת השטרות והמסמכים ביעילות ובמהירות לכל חלקי הארץ.
אחרי 1948 המשיכה מדינת ישראל להשתמש בבניין כבית המדפיס הממשלתי. הוא שימש להדפסת טפסים, בולים וכרטיסי פיס, ואובטח בשמירה כבדה ובגדרות תיל. תנועת כלי הרכב הרבה סביבו והזנחה ארוכת שנים, הפכו את המבנה הבהיר והנקי למפגע אסתטי מאובק ומפויח, שגדרות התיל החלודים רק הוסיפו לעליבותו. לאחר כ-50 שנות שימוש בבניין, הוא ניטש סופית, והמדפיס הממשלתי העבר למבנים אחרים ברחבי העיר.
רק ב-2007, לאחר כעשור בו עמד הבניין נטוש ומוזנח, יזמה קרן הון הסיכון JVP את שיקומו, על מנת להפכו לקמפוס מדיה בינלאומי לפיתוח טכנולוגיות דיגיטליות לאנימציות קולנוע ומשחקי מחשב. מעטפת הטיח הלבן חודשה, הסורגים נצבעו מחדש, וכל התוספות וגדרות התיל הכעורות הוסרו. אולמות הייצור הגדולים הפכו לאולמות סטודיו עבור כ-300 יוצרים, ולמשרדים ושירותים נלווים. הבניין המשופץ נפתח ביוני 2008 על פני כ-3,000 מטר מרובע. לצד המבנה ההיסטורי מתוכננת בנייתו של בניין חדש, שירחיב את שטח הקמפוס ב-15,000 מ"ר נוספים.
כתובת: דרך חברון 24
אוטובוס: 7,8,14
יש לתאם את הביקור מראש
