קבר שמעון הצדיק בשכונת שיח ג'ראח
בירושלים ישנם אינספור אתרי קבורה יהודיים בהר הזיתים, הר המנוחות, הר הרצל, מתחם קבר דוד ועוד. מתחם קבורה אחר וקצת לא מוכר, נמצא בשכונת שיח ג'ראח שבמזרח ירושלים ובצמוד לאמריקן קולוני דקה ברכב מהר הצופים.
החניון במתחם שמעון הצדיק
מערכת של מערות קבורה בנות אלפיים שנים, היסטוריה יהודית מרתקת , תיירים ומתפללים מגיעים לכאן 24 שעות ביממה והכול במתחם קִברו של שמעון בן יוחנן ("שמעון הצדיק"), שהיה כהן גדול בתקופת בית המקדש השני ואף נודע כמנהיג רוחני ומדיני לעם היהודי, שבשמו נקשרו גם אגדות ונסים.
מי היה רבי שמעון הצדיק
אל מתחם קבר רבי שמעון, הנמצא במצוק הצפוני של נחל קדרון הוא עמק יהושפט, ההגעה בנסיעה קצרה ביותר אפשרית מכביש מספר 1 ובסמוך למטה הארצי. ניתן להגיע גם מהכביש היוצא מהר הצופים דרומה לשכונת שייח ג'ראח. הכניסה עצמה אל המתחם היא משביל קצרצר שממול לתחנת הדלק שליד האמריקן קולוני.
לאחר שנחנה את רכבינו בחניון הקטן הסמוך, ניכנס למערת קבורה ונרד במדרגות את תוך קברו המסורתי של שמעון הצדיק שהיה מאחרוני הכנסת הגדולה. הביטו אל השלט שממעל למערה המזהיר כוהנים מירידה את הקבר עצמו. מעל הפתח מחדר המבוא המוביל לחדר המרכזי זוהתה כתובת חרותה - " טבולה אנסטה" (טבלה מלבנית שבדרך כלל נשאה כתובת ונקבעה בחזיתות מבנים) בה מוזכרת אישה בשם "יוליה סבינה". באתר עצמו מתפללים יהודים כמעט 24 שעות ביממה. גם בימינו אנו, נערכת כאן הילולה מרשימה בל"ג בעומר, חוויה מומלצת לכשעצמה.
שמעון הצדיק חי בתקופה היוונית של ימי הבית השני והוא מוזכר בתלמוד כמי שקיבל את פניו של אלכסנדר מוקדון בבואו לארץ ישראל, כלומר, במאה ה-4 לפנה"ס. המשנה מייחסת לו את האמרה: "על שלשה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות החסדים" (מסכת אבות, פרק א’, משנה ב’). המערה זוהתה לראשונה עם שמעון הצדיק במאה ה-13 בידי רבי יעקב השליח אשר כותב: "וסמוך לירושלים מערת שמעון הצדיק ותלמידו".
פתח הכניסה והירידה אל קבר שמעון הצדיק
במשך חגיגות ל"ג בעומר, סעדו את לבם יהודי העיר, שתו, רקדו, שרו שירים וערכו לילדיהם הצעירים את תספורתם הראשונה (חלאקה). חוגגים רבים ניצלו יום זה גם לביקור ולתפילה במערות הצדיקים בסביבה: סנהדריה קטנה (מערת הפרנסה) הצמודה למערת שמעון הצדיק ומומלץ מאוד לבקר בה, כלבא־שבוע (קברי המלכים) וסנהדריה גדולה (קברי הסנהדרין). בשלהי התקופה העות’מאנית תיארו נוסעים יהודים ונוצרים את חגיגות ל"ג בעומר שנערכו במערת שמעון הצדיק, וסיפרו כי היהודים נהגו להתפלל במקום גם בערבי שבת ובראשי חודשים. מעדויות אלה עולה כי בהילולה השתתפו גם תושבים מוסלמים ונוצרים והאירוע הפך לחגה של העיר ירושלים כולה.
על מנהג זה מספר אברהם שמואל הירשברג יהודי שביקר במקום בשלהי המאה ה-19: "...ביום ל"ג בעומר מתקבצים יהודי ירושלים להתפלל על הקבר הזה (שמעון הצדיק). הכיכר סביבו מלאה, כל היום מן הבוקר עד הערב המון חוגגים מכל הקהילות, המפלגות והמעמדים. אוהלים נטועים שם לממכר כל מיני מאכל ומשתה, והמה יושבים קבוצים, קבוצים למשפחותיהם, אנשים ונשים, זקנים ונערים, אוכלים ושותים מכל אשר הביאו אתם או אשר יקנו בתוך האוהלים. בתוך המערה גדול הלחץ והדחק מרוב ההמון הנדחק להיכנס אל תוכה להדליק נר ולהתפלל. שמשים עומדים ומקבצים פרוטות מהנכנסים. האוויר מחניק בה מאד מרוב הנקבצים ומהנרות הדולקים, עד כי לא יכולתי לשהות בתוכה כי אם רגעים אחדים. אחר הצהריים הרבו להתפלל תפלת מנחה מנינים, מנינים, בתוכה וגם מחוצה לה...".
גלגולי השכונות במתחם
בשנת 1876 רכשו במשותף כוללות הספרדים וכוללות האשכנזים את המתחם, שבו נמצאות מערות שמעון הצדיק וסנהדריה, מערבי שהיה בעל השדה. בשנת 1890 נערכה בין שני הכוללים חלוקה של הבעלות על השטח. בחלוף שנה (תשרי תרנ"א) נוסדה ביוזמת כוללות הספרדים בירושלים שכונת בתי הקדש שמעון הצדיק ("בתי שמעון הצדיק"). בטקס הנחת אבן הפינה נכחו מנהיגי העדה הספרדית בעיר בראשות "החכם באשי", רפאל מאיר פאניז’יל. בשכונה חיו בני עדות המזרח ממעמד כלכלי נמוך והיא ננטשה בימי מלחמת העצמאות. כיום ניתן לראות במקום את שרידיה, שבהם שבו להתגורר יהודים.
לומדים בצוותא - קבר שמעון הצדיק
במקביל להקמת "בתי שמעון הצדיק" ביקשה הנהגת העדה האשכנזית בראשותו של רבי שמואל סלנט, להקים שכונה דומה בשטחה והקימה לשם כך חברת בנייה בשם "כנסת ישראל’. אך משיקולי כלכלה וביטחון הוקמה לימים (תשרי תרנ"ב) שכונת "כנסת ישראל’ סמוך למרכז היישוב היהודי בירושלים באזור דרך יפו והחלקה האשכנזית במתחם שמעון הצדיק נותרה שוממה.
ממערב לקבר שמעון הצדיק הוקמה בשלהי המאה ה-19 שכונת "נחלת שמעון" ביוזמה של חברת מסחר פרטית. בראשית המאה העשרים התיישבו בשכונה היהודית בני עדות המזרח: חלבים, תימנים וגורג’ים (גרוזינים), שהביאו להתפתחותה. בתקופת המנדט לא שפר גורלה של "נחלת שמעון", בשכונה התרכזה בעיקר אוכלוסייה חלשה ומעוטת יכולת, שהתקשתה לעמוד על זכויותיה, וניהלה מאבקים עם שכניה המוסלמים. בתוך כך סבלה השכונה מצפיפות רבה ומתנאי תברואה לקויים. אך למרות כל זאת הצליחו דייריה לכלכל את עצמם בכבוד עד לנטישתה במלחמה העצמאות.
מערת הסנהדרין
מערת הסנהדרין הקטנה הסמוכה כאמור למערת שמעון הצדיק, מרשימה בגודלה למרות היותה מוזנחת במקצת. המערה מכילה מספר חדרי קבורה. במערה 23 מקומות קבורה, כמספר חברי הסנהדרין הקטנה שפעלה בירושלים ומכאן שמהּ של המערה. אגב, על פי המסורת, במערה זו נקברו כל 23 חברי הסנהדרין הקטנה. מיפוי חלקי של המערה בוצע בידי צ'ארלס וורן וקונדר כבר בשנת 1884.
בשנת 1998 עברה תיעוד מפורט בידי החוקרים הישראלים ד"ר בועז זיסו ופרופ’ עמוס קלונר. פיתוח מערות שמעון הצדיק וסנהדריה קטנה במתחם, והתאמתן לקהל המתפללים בוצעו במספר הזדמנויות בשלהי התקופה העות’מאנית ובתקופת המנדט בידי יזמים פרטיים בני הקהילה היהודית בירושלים ובידי כוללות הספרדים והאשכנזים בעיר. במסגרת מאמציו של "ועד הצירים" של ההנהלה הציונית בהנהגתו של חיים ויצמן לגאולת המקומות הקדושים והאתרים ההיסטוריים בירושלים (שבראשם עמד הניסיון הכושל לרכישת רחבת הכותל המערבי), שוקמו בקיץ 1918 (תרע"ח) המערות במתחם שמעון הצדיק וכתובת המעידה על כך חקוקה מעל לפתח מערת סנהדריה קטנה.
כתובת המעידה על שיפוצים במקום - הכניסה אל מערת הסנהדרין
מערת שמעון הצדיק ומערת הסנהדרין הקטנה, מנוהלות בידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, והיא פתוחה כל שעות היממה ללא תשלום. במהלך ביקורנו באתר, פגשנו את האחראי במקום, יוסף מבורך, שציין בפנינו שגם השנה כבכל שנה, מתוכננת הילולת ל"ג בעומר במקום והקהל, חילונים ודתיים כאחד, מוזמן.
מצאתם טעות? רוצים להוסיף? רוצים לכתוב כתבה משלכם ועל שמכם? שילחו לנו מייל או טוקבק בכל נושא שתחפצו...
מאמרים קשורים
- 1 מתוך 13
- ››







תגובות
פרסום תגובה חדשה