מתחם עיריית ירושלים

מתחם עיריית ירושלים אל מול העיר העתיקה ובסמוך למגרש הרוסים ורחוב יפו, הנו המתחם המוניציפלי הגדול בישראל כראוי לעיר הגדולה בישראל גם בשטח וגם במספר התושבים (786,000). לא פחות מ-100 מיליון דולר היתה עלותה של קרית העירייה ולשמחתינו המתחם פתוּח לקהל ומשמש כאתר תיירות לכל דבר.

עד שנת 1995 היו 32 משרדי העירייה מפוזרים ברחבי העיר וכיום מכיל המתחם יותר מעשרה מבנים חדשים וישנים  ובהם כל משרדי העירייה. הבנייה עצמה החלה באזור כיכר ספרא כבר בשנת 1988.

מתחם עיריית ירושלים - המבנה ההיסטורי בכיכר צה"ל

את סיורינו נתחיל דווקא בכיכר צה"ל אל מול חומות העיר העתיקה ואל מול מבנה העירייה הישן שקומתו העליונה בצורת ריבועית ועליו דגל ישראל (מס' 10). בימי המנדט הבריטי הוחלט כי יש לבנות מבנה עירייה כראוי לעיר מרכזית כמו ירושלים. המימון הגיע בעזרת בנק ברקליס שבתמורה לתרומתו, קיבל את הקומה הראשונה לשימוש הבנק במשך 30 שנים מרגע הקמתו, משנת 1934 ועד ל-1963. האדריכל קליפורד הולדיי שבנה בעיר גם את ביה"ח לרפואת עיניים - כיום מלון הר ציון ובית אות המוצר הירושלמי שמעל לסינמטק.

באמצע שנות ה-40 ביקשה עיריית ירושלים המנדטורית לבנות מתחם חדש שיספק את צרכיה אולם תכנית זו הוקפאה.

לאחר מלחמת העצמאות וחלוקת ירושלים בין ישראל לירדן, הוכרזה ירושלים כבירת מדינת ישראל. בניין העירייה הארעי ישב ברחוב יפו ובעצם שימש כמבנה העירייה הישראלי בזמן כהונתם של ראש העיר העברית הראשון דניאל אוסטר (1949-1959) ומרדכי איש שלום שבחר לחזור למבנה ההיסטורי שמולינו ברחוב יפו 22 (עיריית ירושלים הירדנית ישבה ברובע הנוצרי עד שנת 1967). כאמור, שכנו כאן רק משרד ראש העיר ומועצת העיריים ושאר המשרדים ברחבי ירושלים. היתה זו תקופתו של טדי קולק ז"ל שנבחר כראש עיר בשנת 1965 כאשר הוגשו תכניות שונות לשיפוץ המתחם.

מכיכר צה"ל ניתן לפנות לרחוב יפו (משמאל לבניין המנדטורי) ולעבור בגן דניאל הקטן והמרשים, על שמו של ראש העירייה הראשון הישראלי דניל אוסטר כאמור. במקור, נבנה הגן בידי העותמאנים.

פסל "הראש המודרני" של רוי ליכטנשטיין בגן דניאל אוסטר

בגן שני פסלים: האחד עשוי אבן ירושלמית, סיפור עקידתו של יצחק, והשני עשוי מתכת ומזכיר פני אדם.

אם נחזור אל כיכר צהל ונפנה צפונה בצמוד לבניין העירייה ההיסטורי, נבחין מימננן בשורת בתי אבן שיובילו אותנו כמן מגן דניאל אל כיכר ספרא הגדולה. לשמחתינו מברית המבנים משולטים בשלטי מתכת כחולים המסבירים בקצרה על כל מבנה כולל מספרים. בסמטה הצרה (סמטת יוחנן מגוש חלב) נבחין מימיננו בזה אחר זה בבנין הבייגלמעכר אשר שימש כמלון הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה באמצע המאה ה-19 וענה לשם מלון פייל. את כינויו באידיש קיבל שכן מאז שנת 1950 ועד ל-1988 שכנה כאן מאפיית בייגלה מפורסמת. 

מיד לאחריו של בניין הבייגעלמאכר, שוכן בניין החברה התנ"כית (מס' 8), בית ברגהיים (מס 6) שהיה ביתו של הבנקאי והסוחר הגרמני (יהודי מומר) פיטר ברגהיים שנבנה בשנת 1880. לאחר מותו הפך הבית למלון לימים שימש הבית את ביה"ח הדסה. המבנה האחרון בטרם נגיע לכיכר ספרא הנו בניין הזואולוגיה (מס' 4) ששימש בין השאר את מעבדות מחלקת הזואולוגיה של האוניברסיטה העברית.

כיכר ספרא ובניין העירייה הראשי

מכאן נגיע אל כיכר הספרא הגדולה על שם המשפחה החלבית הנודעת שתרמה לבניית הרחבה. נפנה שמאלה לכיוון עצי הדקלים משמאל בצמוד לרחוב יפו. שימו לב לפסל הקרוי  'בורג ארכימדס' המשחזר שאיבת מים כפי שנהוג היה לעשות בתקופות קדומות.

בסמוך לדקלים ממערב, שוכן בניין אביחייל. במקור נבנה המקום בשנת 1863 כבי"הח לצליינים רוסיים והיה חלק ממגרש הרוסים הצמוד אלינו. בתקופת המנדט הפך לבית החולים הממשלתי. לימים הפך לבית חולים צה"לי שענה לשם אביחייל. שימו לב בחזית המבנה לסמלה של האגודה הפרבוסלבית בארץ ישראל.

סמל האגודה הרוסית הפרבוסלבית

במרכז הסמל שתי אותיות יווניות - ה-X (כ') וה-P (ר') המשולבות זה בזו ומדובר בקיצור השם כריסטוס - משיח.  בנוסף מופיעות האותיות אלפא, שהנה האות הראשונה ביוונית, ואומגה, האות האחרונה - ובעצם מסמלות את דבריו של ישוע מהברית החדשה כי "אני הראשית ואני האחרית", ספר חזון יוחנן א'. שאר הכיתוב ברוסית שבצידי הסמל  מציין את הפסוק המקראי מספר ישעיהו "למען ציון לא אחשה".

אולם מועצת עיריית ירושלים

בניין העירייה הראשי מכיל את משרדו של ראש העיריה וכן את אולם מועצת העיר שבקומה 6. בקומה זו מרפסות ארוכות ומעין נוף מרהיב על אזור מזרח העיר וכן על אזור מגרש הרוסים הסמוך ומרכז ירושלים.

לפרטים נוספים ולקבוצות מאורגנות לסיורים במתחם העירייהניתן לפנות אל מינהל דוברות והסברה בעיריית ירושלים טל' 02-6295363