מסלול סובב הר הבית

כשאומרים תשעה באב דבר ראשון שעולה בראשינו זה חורבן בית המקדש ורחבת הכותל המערבי של ימינו. מהמקדש לא נשאר כלום, מהכותל המערבי נשאר הרבה, אבל מהר הבית עצמו נשאר המון...

סיור סובב הר הבית (מחוץ לו) יכול להוות מסלול מרתק, ייחודי ומתאים גם לתשעה באב. תחילתו ברחבת הכותל המערבי בה גם נסיים אבל נתמקד דווקא בחלקים אחרים ושונים סביב ההר ונבין, כי אמנם מקדשינו חרָב אבל ההר שרד כמעט בשלמותו.

תשעה באב הוא לא רק תאריך חורבן בית המקדש השני מלפני 1,941 שנים ושנבנה לראשונה עם שיבת ציון והגיע לשיאו בתקופת הורדוס, זהו גם התאריך המקובל שבו נחרב בית המקדש הראשון, זה של שלמה לפני כמעט 2,600 שנים בעזרתו הנדיבה של נבוכדנאצר.

הכותל המערבי

בכותל המערבי כולנו ביקרנו ועליו לא נרחיב. מרחבת הכותל נפנה ונצא לכיוון הרובע המוסלמי דרך נקודת הבידוק הביטחוני שברחוב הגיא (מעלה הרב ג"ץ) הנמצאת מתחת לקשת אבן מרשימה בקצה הצפוני של רחבת הכותל. קשת אבן מרשימה זו שימשה לפני כעשרים שנים צעיר קנדי שלקה בסינדרום ירושלים וניסה לדחוף ולהפיל את המבנה בשתי ידיו בטענה כי הוא עצמו הנו שמשון הגיבור.

שער מוכרי הכותנה

נמשיך ישר ברחוב הגיא כשמשני צידנו חנויות השוק. זהו הרחוב שסופו מוביל אל שער שכם ותחילתו בעיר דוד שמחוץ לחומות ועוד נחלוף על פניה בהמשך. ציר התנועה מאובטח לכל אורכו ע"י משטרת ישראל ומצלמות במעגל סגור של מערכת "מבט 2000" מעבירות תמונת מצב בזמן אמת למוקד במרחב דוד (הקישלה).

כעבור כמאה מטרים נבחין מימין ברחוב צר מקורה ובסופו שער ירוק ענק – שער מוכרי הכותנה שזכה לשמו על שם השוק המקורה והמרשים, סוק אל קטאנין, שאליו ניתן להיכנס ולשתות בסמוך לשער הר הכניסה אל הר הבית תה וקפה – מומלץ ביותר. שוק קטן ומרשים זה נבנה בתקופה ממלוכית אי שם במאה ה-14 ויושב על הכותל המערבי אל מול כיפת הסלע.

בשוק כיום חנויות צעצועים ומזכרות וכן שני חמאמים, בתי מרחץ שכן המקום שימש כחאן בתקופה הממלוכית ולאחריה.

נמשיך עוד כמה עשרות מטרים ברחוב הגיא ונפנה ימינה בשלט עליו כתוב בעברית לכותל הקטן – רחוב באב אל חדיד (שער הברזל). היכנסו אל הרחוב הצר שבסופו עוד שער להר הבית. בסמוך לשער פנו שמאלה ותגיעו את רחבת הכותל הקטן - חוש שיהאבי.

הכותל כפי שלא הכרנו

רבים חושבים שמה שנשאר מחורבן המקדש השני הנו אזור רחבת הכותל המערבי הנמצאת פחות מ-200 מטר דרומית לנו ומוכרת לכולנו אבל מהווה רק חלק קטן מסך 487 המטרים של הכותל המערבי. אחד החלקים הפחות מוכרים שלו הוא כאן, מעל למנהרת הכותל שנמצאת תחתינו.

אורכו של קטע "הכותל הקטן" החשוף כעשרה מטרים. זקני העיר נהגו בעבר להגיע לכאן ולומר תיקון חצות. שימו לב לפתקים שבין האבנים. המעניין הוא כי בחלקו הדרומי של האתר, מצד ימין אם מתסכלים על הכותל ובעצם לכיוון ממנו באנו, ניתן להבחין בנישה בקיר, מחראב, לכיוון העיר מֵכָּה מה שמראה כי בעבר שימש המקום גם כמסגד.

נחזור לכיוון שער הברזל ולרחוב הגיא ממנו הגענו ונפנה ימינה ונמשיך במסלול.

רחוב הגיא ברובע המוסלמי בו אנו נמצאים היווה מוקד חיים חשוב ליהודים במהלך המאה ה-19. יהודים רבים גרו כאן ברחוב זה גם בשל מצוקת הדיור הקשה ברובע היהודי של אז (לא הייתה מחאת אוהלים). בחלק מדלתות הכניסה לבתים אפשר להבחין בצד ימין בחריצים קטנים המעידים על קיומן של מזוזות בעבר. בשנות העשרים של המאה שעברה החלה הדרדרות במצבם גם בשל רעידת האדמה הקשה שפקדה את אזורינו בשנת 1927 וגם בשל מאורעות תרפ"ט (1929). מאורעות 1936-1939 ובעקבות המרי הערבי הביאו להסתלקותם הכמעט מלאה של יהודים מהאזור.

הליכה של עוד כמה דקות תביא אותנו ליבו של  דרך הייסורים, הויאה דולורוזה וכן לישיבת עטרת כהנים מימין. נמשיך עוד קצת ישר ונבחין מולינו ומימין במבנה אבן ענק ומרשים  - ההוספיס האוסטרי.

לפני שנפנה ימינה ברחוב בויאה דולורוזה ולכיוון הכותל הצפוני של הר הבית, שימו לב לאבנים המובלטות שמתחת לרגלינו אל מול ההוספיס. אלה אבנים רומיות מהמאה ה-2 לספירה. לאחר חורבן המקדש בשנת 70 לספירה הפכה ירושלים לעיר רומית אלילית בשם איליה קפיטולינה ואלה שרידים לריצוף המרשים של העיר. הייתה זו גם התקופה בה גם פרץ מרד בר כוכבא בשנת 132 לספירה וישנם שאומרים שהמרד מהווה את סופה הרשמי של ירושלים בימי הבית השני.

מבט שונה על הר הבית

נמשיך ימינה ברחוב דרך הייסורים כשמימיננו נבחין בפתח מנהרת הכותל לאחר כמאה מטרים ועוד קצת לפניה נעבור מתחת לקשת האקה הומו החשובה לנוצרים. מעל לפתח היציאה של מנהרת הכותל, נמצא ביה"ס אל עומריה ואם הוא פתוח, נעלה במדרגות וניכנס עד שנעמוד על הכותל הצפוני ונצפה על הר הבית מזווית קצת שונה ופחות מוכרת.

נחזור ונצא אל הרחוב ונפנה ימינה ונמשיך ברחוב בראשי עד לסופו – שער האריות. לפני שנצא החוצה, שימו לב ימינה על שער נוסף של הר הבית בסמוך לפינה הצפון מזרחית של הר הבית – שער השבטים (באב אל-אסבאט) על שם 12 שבטי ישראל. משער זה נכנסו הצנחנים אל הר הבית ב-67 ישר לאחר כניסתם אל שער האריות.

איפה האריות?

נצא משער האריות ונביט עליו מבחוץ ונגלה עובדה משעשעת וקצת מביכה – אין אריות בשער באריות אם כי ברדלסים שהיו סמלו של השליט הממלוכי ביברס. כשגבינו אל השער ניכנס ימינה בפתח אל בית הקברות המוסלמי בשער הרחמים. על פי ההלכה היהודית אין כל איסור לכניסה לבית קברות זה. בליבו של בית הקברות מימננו הכותל הצפוני של הר הבית ובו שרידים רבים מתקופת המקדש השני.

אימרו מהיום - שער הברדלסים

לאחר כמה דקות נגיע אל שער הרחמים ותודה למאיר בנאי על שירו הנפלא המוקדש לשער זה. אל מול שער הרחמים ניבט נוף מדהים אל הר הזיתים ובו בית הקברות היהודי העתיק בעולם כמו גם על הכנסיות המרשימות על מורדות ההר.

עומדות היו רגלינו בשעריך הר הבית

נמשיך עד לסופו של בית הקברות והר הבית. שימו לב לפינה הדרום מזרחית של הר הבית מיד עם יציאתינו משער בית הקברות – זוהי הפינה המרשימה ביותר של הר הבית ומסבירה מה היה כאן לפני 2000 שנים. פינה זו מכונה קרן העופל המוזכרת בתוספתא וכיום הנה חלק מהגן הארכיאולוגי מרכז דוידסון.

שער הרחמים

נמשיך על המדרכה ונתחיל לטפס ימינה לכיוון שער האשפות ורחבת הכותל בה התחלנו. מימננו מתחת למסגד אל אקצא שערי חולדה שהיוו את שערי הכניסה והיציאה להר הבית לפני החורבן. על מדרגות האבן שמתחת לשערים חסומים אלה, שכונו המעלות, ישבו עם ישראל וחכמיו בימי המקדש ושיאה של ירושלים לפני 2,000 שנים. משמאלינו הכניסה אל עיר דוד, בה התחילה ירושלים וממנה עלו בני ישראל אל הר הבית ואל מקדשו של שלמה המלך. בעיר דוד ניתן לבקר בשרידים של חורבן העיר מימי המקדש הראשון.

קרן העופל