מנזר מרטיריוס

סיפורה של נזירות מדבר יהודה שזורה בסיפורו של מנזר זה ומייסדו במאה החמישית לספירה, מרטיריוס.

שטח המנזר וחצרו שוכנים על לא פחות מעשרה דונם במתחם מרובע. ניתן למצוא כאן שרידי אורווה, בורות מים, כנסיה, בית מרחץ, אכסניה לצליינים שכן המנזר שוכן על דרך ירושלים יריחו מזה אלפי שנים. אכסניה מסוג זה שימשה כפרנסה לא רעה באזור ירושלים של אז.

מרטיריוס נולד בקפדוקיה שבטורקיה. בשלב מסויים עלה לירושלים ומוּנה לארכיבישוף של העיר. מרטיריוס היה תלמידו של המורה הרוחני אוטימיוס, שבנה מנזר הנקרא על שמו, מנזר אוטימיוס,  מספר שנים לפני תלמידו.

מייד עם הכנסנו אל האתר הארכיאולוגי שבלב שכונת מגורים במעלה אדומים, נבחין באבן גולל ענקית שקוטרה יותר משני מטרים. האתר נחשף כבר בתחילת  שנות ה-80 של המאה שעברה נערכו בו חפירות ארכיאולוגיות מקיפות הכוללות את המתחם המרשים.

הפסיפס הצבעוני הגדול במזה"ת במטבח מנזר מרטיריוס

גולת הכותרת של המקום הנו הרפרקטריום, המטבּח של הנזירים, ובו הפסיפס הצבעוני הגדול במזרח התיכון שמלבד העיטורים המרשימים ניתן לראות כתובת ביוונית:
"בימי האב הצדיק שלנו גנסיוס, כומר וארכימנדרטי, גם העבודה הזו הושלמה, לישועת עצמות וקהילתו בישו. הושלם ביום הרביעי במרץ בשנה א' לאינדיקציה."

כמו רוב המנזרים הביזנטיים במדבר יהודה, נחרב המנזר בזמן הפלישה הפרסית בשת 614 ורוב נזיריו נטבחו.

במהלך המאה השמינית לספירה, בתקופה המוסלמית באזורינו, נבנה על חלק משטח המנזר גן תבלינים ששוחזר בחלקו. במרכז המתחם ניצבת לה בריכה קטנה ובה מתרכזים המים וממנה עושים המים את דרכם לתעלות  המובילות אותם אל הערוגות הסובבות אותן.

פסיפס במטבח מנזר מרטיריוס

הכניסה למנזר בתשלום ורק בתיאום מראש עם מוקד המידע של רשות הטבע והגנים: כוכבית בטבע 3639*.