כנסיית / מסגד העלייה לשמיים על הר הזיתים

הר הזיתים מוזכר בעולם הנוצרי גם כהר העלייה לשמיים. לא פחות מחמישה אתרים שונים על ההר מזוהים עם מיקום עלייתו לשמיים של ישוע, 40 יום לאחר תחייתו. באחד מאתרים אלה, מתקיים אחת לשנה, טקס העלייה לשמיים.

על פי המסופר בברית החדשה, ישוע מנצרת התהלך בארץ הקודש ארבעים יום בטרם עלה לשמיים. מסורות רבות ושונות התחלפו לאורך השנים על גבי הר הזיתים. מכאן עלה לשמיים ומכאן גם יחזור כמשיח בחזון אחרית הימים. עלייתו זו לשמיים מסמלת את סוף תפקידו הארצי של ישוע ותחילת תפקידו הרוחני ועל כן חשיבותו הרבה של הר הזיתים והעלייה לשמיים.

במרכזו של הר הזיתים שוכנת כנסייה שזכתה לשם כנסיית העלייה לשמיים. כנסיה קטנה וצנועה עם חצר עגולה מתוחמת בקירות אבן.

הכנסייה נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית. את מתכונתה הנוכחית קיבלה בכלל בתקופה הצלבנית. מבנה מתומן ובליבו על הרצפה, לוח אבן המסמל את כף רגלו של ישוע במיקום עלייתו לשמיים. ישנם המשווים בין צורת המבנה (מתומן) ולעובדה כי כיפת הסלע על הר הבית גם היא מתומנת ובמרכזה בסמוך לאבן השתייה, ארון קטן ובו לוח אבן ממנו עלה מוחמד לשמיים. האם מדובר בצירוף מקרים? לא בטוח - מסורת רודפת מסורת ולנו כתיירים או כצליינים, לא חסרים אתרים לבקר ואגדות לספּר.

כנסיית מסגד העלייה לשמיים

במשך השנים, ככל הנראה בתקופתו של סלאח א דין בסוף המאה ה-12, הפכה הכנסייה גם למסגד והוכחה הפשוטה הנה קיומו של המחראב, הפונה לכיוון מכּה בקיר הדרומי של הכנסייה בסמוך לטביעת הרגל. כיום האתר בבעלות מוסלמית וניתנת האפשרות לצליינים לבקר במקום ולהתפלל. המקום מכונה גם מסגד. לשם הבהרה, חשוב להבין כי ישוע מוזכר כנביא בקוראן ולכן חשובה העלייה לשמיים גם בקרב מוסלמים.

מסורת מעניינת אחרת גורסת כי את חתיכת האבן עליה טביעת הרגל השנייה של ישוע, לקחו המוסלמים בימי הביניים והובילו אותה אל מסגד אל אקצא גם הוא בהר הבית. ישנם שאומרים שהיא בכלל ברומא.

אחת לשנה, ביום חמישי בבוקר, כארבעים יום לאחר חג הפסחא, חוגגות העדות האורתודוקסיות את חג העלייה לשמיים. מדובר באחד משלושת הטקסים הדתיים הרשמים של עדות אלה. הראשון, טקס האש במהלך הפסחא בכנסיית הקבר והשני הנו טקס האפיפניה, הטבילה המסורתית באתר קאסר אל יהוד שבנהר הירדן בסמוך ליריחו (18 בינואר).יוונים אורתודוכסים במהלך הטקס

ביום חמישי זה מקימות העדות המזרחיות, יוונים, ארמנים, קופטים (מצריים) והסורים אוהלים בחצר הכנסייה הקטנה. כל עדה ומאמיניהָ תופסת לה פינה בחצר שעות ארוכות לפני ובמהלך התפילה. השנה, יצא שגם תאריך החג הקתולי חל באותו יום בדיוק וכך קרה שכבר בשעה חמש וחצי בבוקר, התפללו נזירים פרנציסקנים במתחם.

בזו אחר זו נכנסים אנשי הדת הבכירים אל הכנסייה הקטנה בשירה ותפילה ויוצאים חזרה אל האוהל הציבורי להמשך הטקס והתפילה.

הבישוף הארמני במהלך הטקס

את הארמנים והיוונים מלווים בשיירת הכניסה הקוואסים, שני שומרים מלווים המחזיקים במקלות עץ אשר בתחתיתם עיגול ברזל אשר באמצעותו נוקשים נקישות חזקות על הרצפה בקצב אחיד, וכך מודיעים לכולם על בואהּ של השיירה וכניסתהּ אל המתחם והכנסייה.

חווית השירה, תלבושות החג והצליינים הרבים המצטרפים לחגיגה, כמו גם ישראלים סקרנים, מוסיפים לאווירת החג.

ההגעה אל הכנסייה בימי השבוע פשוטה - נסיעה על הר הזיתים לכיוון התצפית המפורסמת ועצירה לפני העיקול האחרון שמאלה (סמוך לכנסיית פטר נוסטר עליה דגל צרפת).

צליינים בתור אל הכנסייה

עלות הכניסה אל הכנסייה בימי חול הנה כחמישה ש"ח לאדם.