טיול ט"ו בשבט בעמק האלה

אם תשאלו אותי, שאני תושבת עמק האלה מזה כ-30 שנה (וואו, הזמן בהחלט רץ לו....), מתי הזמן המומלץ לטייל פה – אגיד לכם בוודאות ובביטחון,  שעכשיו הוא הזמן המצוין.

תמיד יפה פה, אבל אין כמו עונת החורף הקרירה והנעימה, בה הירק ירוק יותר וצפוף יותר, עצי היער והחורש שטופים ובוהקים  בלבלובם הצעיר, עלי עצי הזית הנעים ברוח הקלה משדרים גוון כסוף, כרמי הגפן עומדים עירומים בשלכתם, והפריחות, או הפריחות....הכלניות, שרוו ממי הגשמים המבורכים, הרימו ראשן באדום: הן מופיעות על תל בית שמש, המתנשא בסמוך למושב ישעי, על רמת אבישור בדרומו של פארק בריטניה ובחבל לכיש המזרחי בשטח האימונים הצהלי. (ולכן, מומלץ להגיע לשם בשישי שבת).

טו בשבט בעמק האלה

הרקפות מבשרות על עונה שתהיה מרהיבה במרבדי פריחה. ביערות נצפו מרבדי עלים עסיסיים של רקפות, מה שאומר שאוטוטו נראה גם את הפרחים הסגולים וורודים.

את המסלול שאני מציעה לכם אפשר לעשות ברכב רך, בקבוצה של חברים, עם או בלי מדריך/ה. כמובן שתמיד הרבה יותר מעניין ומתגמל עם מדריך מקומי. הסיפורים המעניינים  הם הרי במאגר שלו.

אז ככה:

את הטיול נתחיל בנסיעת נוף בפארק בריטניה. ניכנס בשער הצפוני שלו השוכן בסמוך ליישוב שדות מיכה על כביש 383 . בסביבה תראו גם את מושב זכריה הפסטורלי. ניסע ב"דרך פארק ראשית" ונחצה את היער בנינוחות ובאיטיות מצפון לדרום. בדרך נראה חניוני יער קטנים וחביבים, המיועדים לפיקניקים, ופסלים סביבתיים שקק"ל הציבה בשטח. כשנגיע לפסל הפרפר והכבשים העשויות מאבן שמסביבו, נפגוש את  כביש 353.. לפני שנמשיך לנסוע בכביש זה,  אולי כדאי שנשתהה קצת, כי בדיוק מן הנקודה הזו, אפשר לצפות מערבה , אל לב המדינה ולראות את הים התיכון מבהיק בפס של כסף (ביום של ראות טובה במיוחד), את ארובות אשקלון, ארובות אשדוד, גדרה ומודיעין. 

אחרי שנהנינו מהנוף, נפנה ימינה לכיוון מושב עגור. הכביש עוד מתפתל מספר פיתולים יפים, כשלצידו הבוסתנים הנטושים של הכפר הגדול , עג'ור, ששכן כאן עד 1948. הטרסות היפות, עצי הזית, התאנה, השקד, ובעיקר שדרות הסברס, עומדים ירוקים וגאים ומזכירים לנו נשכחות.

נחלוף על פני הכניסה למושב עגור – ממש בכניסה – יקב עגור, ומיד אחר כך – החאן הקאמרי. אחד הבתים של הכפר הישן המשמש היום לפעילות מוסיקלית חורפית. הכביש עולה ומתפתל – מימינו – עצי שקד פורחים, ומשמאלו – תל לוזית. הלאה לכיוון קיבוץ בית ניר בתוך נוף ירוק ופראי ופורח, ירוק מלוא העין. בשטח עדרי הבקר של בית ניר רועים בחופשיות. ממש "המערב הפרוע".מיד אחרי קיבוץ בית ניר, נפנה שמאלה לכיוון בית גוברין וניסע בכביש יפהפה , החולף על פני שדות חרושים המוכנים לזריעה.

ממש לפני הקיבוץ, בצד שמאל, יש פנייה בשביל עפר אל דרך ראשית של פארק בריטניה. ניסע בה ונטפס לרמת אבישור המדהימה. קק"ל עשתה כאן עבודה נפלאה של הכשרת דרך, שחלקה מצופה באספלט, אל רום הרמה המשקיפה על פני כל האזור בשלוש מאות ושישים מעלות. גוש עציון במזרח ומישור החוף במערב. מדהים. הרמה כולה אמורה להיות מכוסה במרבד כלניות בפריחת החורף, ובנוריות באביב. ממש מקום קסום.

נטייל לנו ברמה ונחצה אותה צפונה עם "דרך פארק ראשית" המגיעה אל מתחת למצפה משואה ויוצאת אל כביש 38. מטרתנו להגיע אל מושב צפרירים או דרך חציית הצומת ישר לפנים בכביש פטרולים מצופה אספלט, העוקף את היישוב ומגיע לפתחו האחורי, בסמוך לגלריית קקדו הצבעונית והמזמינה, או שנפנה שמאלה לכיוון הצומת הבאה, וימינה אל מושב צפרירים. נסיים באתנחתא ב"אביר האלה" אצל בת7 וארם, המבשלים בירה ביתית משובחת בטעמים, ומייצרים גבינות מעולות מחלב עיזים. 

להזמנת הסיור - מירי כהן