בריכה ענקית בת 2,000 שנה, בית קברות ממלוכי ועוד...

בליבהּ של הבירה, בסמוך לגן העצמאות ובתוכו, מצויות מספר פנינים ירושלמיות לא כל כך מוכרות, שרבים מאיתנו חולפים לידן מדי יום.  מלון פאלאס ( שכונה "הארמון"), בית הקברות הצפוף והמרשים של ממילא ולצדו הבריכה הגדולה בעיר - הם שלושה מהאתרים. את הסיור נתחיל ברחוב מנשה בן ישראל החוצה את גן העצמאות ובית הקברות שבמזרח הגן, ומחבר בין הקונסוליה האמריקאית שברחוב אגרון מדרום ו"כיכר החתולות" ברחוב הלל מצפון.

גן העצמאות (גן הרי וילף) היה חלק משטח ריק בתקופת המנדט הבריטי. לאחר מלחמת העצמאות ובזמן חלוקת ירושלים בין ישראל לירדן, החלו עבודות פיתוח להפיכת המקום כפארק ציבורי והגן נחנך בשנת 1959.

גן העצמאות במרכז העיר

זהירות -יש  אריה בשטח

אם נביט לכיוון מערב ממרכז הכביש לכיוון הגן (50 מטרים מהקונסוליה והשרותים הציבוריים בכניסה אל הכביש), נבחין בפתחהּ החסום של מערה קטנה ועתיקה – "מערת האריה" – אשר 3 גרסאות לעברהּ: על פי המסורת היהודיתקבורות כאן עצמות יהודים, שנטבחו בידי היוונים בתקופה החשמונאית; המוסלמים טוענים לעומת זאת,  שמדובר בעצמות קדושים מוסלמיים, שנקברו בבית הקברות הסמוך, ואללה הרחמן בכבודו ובעצמו העבירם למערה הקטנה, כשביקש להצילם מדי שריפה נוראה שפרצה באזור; ההמסורת הנוצרית לעומת זאת, גורסת כי במערה מצויות עצמותיהם של נזירים, שנטבחו בשנת 614 לספירה בידי הפרסים. מה שבטוח הוא שהמשותף לכל האגדות הנ"ל הוא האריה השומר שבפתח המערה, אותו הפקיד בורא עולם כשומר הבלעדי של העצמות שבליבהּ.

אם חשקה נפשכם לנוּח מעט כמו רבים אחרים, גן העצמאות מספק כר דשא נוח ונאה לכך (בשעות האור). הדשא, העצים והשרידים הארכיאולוגים המעטים שבגן הקטן עושים כמובן את שלהם.

ככה כן בונים בריכה

בצדו השני של הכביש מצד מזרח (למטה) נבחין מבעד לגדר בבריכה מים עתיקה וגדולת מימדים:בריכת ממילא בגן העצמאות

. את הבריכה בנה ככל הנראה המלך הוֹרדוּס, שקברו נחשף במהלך 2007 בהרודיון. מלבד מצדה הידועה, הר הבית, מגדל דוד, נמל קיסריה ועוד, בנה הורדוס מערכת מדהימה של אמות מים ארוכות לירושלים. וייתכן כי המים שנאגרו במקום הגיעו מהאמה העליונה שבנה הורדוס.

ישנם הטוענים שבמקום הבריכה הייתה מחצבה עתיקה יותר ורק בתקופה מאוחרת יותר הפכה לבריכה. על פי אחת הגרסאות, מכאן הועברו המים אל בריכת חזקיהו (בריכת המגדלים) שבעיר העתיקה בסמוך לכנסיית הקבר. ייתכן שהמים הועברו  מכאן על גבי אקוודוקט, אמת מים עילית,  וישנה אפשרות שבתעלה תת-קרקעית. מעל לחלקה הדרום-מזרחי של הבריכה ניתן עדיין להבחין במנוע משאבת "Caterpillar" שהציבו במקום הבריטים, כדי לשאוב את מי הבריכה. תוכניות שונות והזויות הועלו במשך השנים לפיתוח הבריכה האדירה הזו, אולם בינתיים לפחות היא משמשת כבית גידול לקרפדות.

בית קברות לאריסטוקרטים מוסלמים

בחלקו המזרחי והתחתון של גן העצמאות שוכן לו "בית קברות ממילא", שנוסד על ידי הממלוכים במאה ה-13 לספירה. חלק ניכר מהקברים בעל מצבות מרשימות ביותר. מקור השם "ממילא" אינו ידוע לנו במדויק, אולם אחת הסברות גורסת כי מקורו בצירוף המילים בערבית "מַּן מִּן אַלְלָה", כלומר, שבא מאלוהים. פרופ' זאב וילנאי ז"ל כתב בספריו, שממילא דווקא פירושו "מים מן האלוהים".

כך או כך, בימי שיאו "ופריחתו" של בית הקברות במקום, היו טמונים בו לא פחות מאשר כ-70,000 איש, ובל נטעה בגודלו: של המתחם - הוא השתרע ממלון פאלאס בדרום (מעבר לכביש), דרך גן העצמאות (החלק המערבי) ועד לכיכר החתולות ובית אגרון מצפון, גם הם מעבר לכביש.

על שביל ההליכה שבבית הקברות ממזרח כמעט בסמוך לרמזור המוביל לדשרות אלרוב ממילא, ניצב לו מבנה קבר עגול ומרשים, שקשה מאוד לפספס - תּוּרְבָּת אל-כּוּבָּכִּיָה הוא נקרא. תּוּרְבָּת אל-כּוּבָּכִּיָה - בית הקברות הממלוכי בממילא

אגדה מוסלמית מספרת כי טרם מותו, פקד האמיר על נתיניו, שאת קברו ירכיבוּ אבנים מכנסיית הקברשברובע הנוצרי, כדי "לעשות דווקא" לנוצרים בעיר. שאר המצבות שבגן הקברות מסביב  שייכות אף הן לאצילים, שופטים ואישים חשובים אחרים מהתקופה הממלוכית של המאות ה-13 עד ה-16. בצידה השני של הבריכה, ממש בסמוך למערת האריה בה התחלנו, ניתן להבחין במצבת קבר צלבני מפואר ומגוּדר, שזוהה במאה התשעה עשרה בידי החוקר הצרפתי הנודע שארל קלרמון-גנו.

ברחוב הלל הסמוך לבית אגרון,  אמור לקום "המוזיאון לסובלנות", שממתין בינתיים לאישורי בנייה (בין התורמים למוזיאון אפשר למצוא גם את מושל קליפורניה, ארנולד שוורצנגר). הבעיה המשפטית הסבוכה נוצרה כאשר נטען כי חלקו של המוזיאון  המדובר יעבור מעל שרידיו של בית הקברות המוסלמי במקום.

להסתיר את העצמות

ממבנה הקבר הממלוכי הגדול עצמו נמשיך בשביל כעשרים מטר דרומה עד לרחוב אגרון. מולנו חזיתו המפוארת של מה שהיה בעבר משרד המסחר והתעשייה עד לשנת 2005 - מלון פאלאס היוקרתי. בימים אלה עובר המבנה שיפוץ מרחב, ובקרוב יהפוך לבית דירות בחסות האחים רייכמן מקנדה, שרכשו את המבנה בכעשרים מיליון דולר.

בשנת 1928 כבזמן בו נחפרו יסודות המלון, מצא אחד הקבלנים שהיה יהודי במוצאו, עצמות-אדם שמקורן בבית הקברות הממלוכי. כששמע על התגלית המרעישה, החליט המופתי הירושלמי חאג' אמין אל חוסייני, שעמד אז בראש המועצה המוסלמית העליונה (הגוף שיזם את בניית המלון), לחפש פיתרון ש"יכשיר את השרץ". מסקנתו המיידית והתמוהה הייתה כי יש להסתיר את דבר העצמות וכך אכן היה.

13 חודשים בלבד חלפו מזמן תחילת בניית המלון ועד לחנוכתו. את הכתובת הערבית שבחזיתו קשה לפספס: "נעשה ונבנה כמו שעשו הם", והכוונה ככל הנראה לבוני הר הבית או אולי הבנייה הנוצרית הבריטית הגדולה באותם ימים. שימו לב לקשתות, לחלונות, ולסגנון הממלוכי של החזית. המלון שימש לא מכבר כאתר צילומים לסרט "מישהו לרוץ איתו" (לפי ספרו של דיויד גרוסמן). בימים אלה כאמור, עובר המבנה שיפוצים נרחבים ובקרוב יחזור להיות מלון יוקרתי.