אתר הטבילה בנהר הירדן - קאסר אל יהוד

מתחם קדושה זה שעל נהר הירדן הירדן מקדש על פי המסורת הנוצרית שלושה אירועים הקשורים לתנ"ך (הברית הישנה) ולברית החדשה:

א. מסורת אתר הטבילה:
ההטבלה המפורסמת, ורמז למיקומה, נכתבו רק בגרסת האוונגליונים לוקס ומתי. הביטוי המוזכר "כיכר הירדן" (לוקס ג' 2; מתי ג, 5) רומז כי מדובר באתר לאורך נהר הירדן ובקרבת יריחו מה שמתאים לאתר זה.

גרסתו של יוחנן מזכירה שם מקום/אתר לא יודע בשם "בית עניה" (יוחנן א' 28), אך ייתכן שמדובר בטעות כתיב עתיקה והכוונה בעצם ל"בית עברה" (יהושוע פרק יח' 22), או שבכלל מדובר ב"בית אניה" ששימשה למעבר בתקופה ההיא. שני אזכורים אלה מתאימים לאזור זה של קאסר אל יהוד, שכן ממזרח ליריחו ישנו גם בימינו מעבר לירדן מארץ ישראל.

בנוסף, אכן קיים ממזרח ליריחו בצד הירדני אתר היסטורי הידוע בשמו "אל מעטס" - ההטבלה , שכנראה זוהה כבר בתקופה הביזנטית (מאה 4 לספירה) כאתר הטבלתו של ישוע ע"י יוחנן.

אחת לשנה, בין ה-17 ל-19 בינואר, חוגגות העדות המזרחיות את טקס האפיפניה, ההתגלות, באתר הטבילה שבקאסר אל יהוד את טקס מהחשובים בנצרות.צליין טובל באתר הטבילה בנהר הירדן

ב. מקום חצייתם של בני ישראל את הירדן:
ספר יהושוע מתאר בצורה מרתקת את חציית בני ישראל אל הארץ המובטחת בסמוך ליריחו, שבמהלך המעבר נסוג (נכרת) הירדן והעם עבר "בחרבה", ושלאחר מכן הוצב מקום פולחן בשם "גילגל" ובו הוצבו שני עשר אבנים. עם השנים קיבל האתר שם נוסף, "קאסר אל יהוד", ובעברית "ארמון היהודים", המרמז למקום המעבר ההיסטורי, אך ייתכן שדווקא הגרסה הטוענת כי הביטוי הערבי-יריחואי המקורי הוא "כאסר אל יהוד", כלומר, מקום השבר / כריתה של מעבר היהודים". חשוב לדעת כי 3 ק"מ מזרחית לעיר ליריחו ישנו אתר בשם הערבי "ג'לג'לה" והוא כנראה מקום האתר מהתקופה הביזנטית שקידש את זכר האתר גילגל המוזכר במקרא.

לאחר חצייתם את הירדן, מבצע יהושוע "וידוי מילה" לכל עם ישראל כל מתואר. העורלות שנערמו באתר רוכזו באתר שכונה בשם הלא כל כך אטרקטיווי "גבעת העורלות". הנצרות רואה בטבילה את המקבילה לברית המילה של היהודים, ומיקומה של "גבעת העורלות" באזור זה תואמת השקפת הנצרות הכללית שהיא משלימה ומגשימה את היהדות וממשיכה אותה.

ג. מקום פרידתו של אליהו הנביא מאלישע ועלייתו השמימה
מיקומו של ארוע חשוב זה הנו קצת בעייתי ומדובר במסורת בלבד ללא שום תאור או רמז מקראי מדוייק. התאור בספר מלכים ב' (פרק ב' 7-8) מזכיר את מעבר הירדן, ואת ה"חרבה" הנוצרת מייד לאחר שאליהו מכה עם גלימתו על המים.

אין ספק שמפתה מאוד עקב כך לזהות המקום עם מקום חצייתם של בני ישראל את הירדן ממש באותה נקודה. במנזר "יוחנן המטביל" הנטוש שבקאסר אל יהוד (בצד הישראלי) מצביעים על המקום בו עמדו אליהו הנביא ואלישע במעמד זה, ובצד הירדני ישנו אתר מסורתי מקביל המציין מקום ארוע זה. הנצרות מייחסת לאירוע היסטורי זה מעין הגשמה, שכן אליהו הנביא נתפס בנצרות יחד עם יוחנן המטביל – כמי שבישרו על המשיח.