אמת המים בטיילת ארמון הנציב

את סיפורן של אמות המים לירושלים נתחיל בפסיפס המתאר את דרכן ונמצא במרחק 2 דקות הליכה מחניון הטיילת. היכנסו בשביל שמדרום מזרח לחניון, בין לשיחים, אל גן שרמן (מולנו מימין פסל החרוּט עשוי מתכת שהוקם בשנות ה-80 ע"י הפסלת המכסיקנית הלן אסקבדו), והמשיכו עוד כמאה מטר דרך רחבת דשא גדולה. מולנו רחבת בטון עגולה ובמרכזהּ פסיפס.

הפסיפס המרשים, מתאר את מהלכן של שתי אמות המים - אמת בִּיאָר ואמת עָרוּבּ, שהובילו מים מדרום לבית לחם אל בריכות שלמה שבדרום בית לחם, ומשם עד לירושלים בשתי אמות נוספות:

1. האמה העליונה, שאורכה כ-13 ק"מ, עוברת דרך מנזר מר אליאס הסמוך לצומת גילה וממשיכה מערבית לקיבוץ רמת רחל, דרך עמק רפאים, וכנראה עד לשער יפו ולבריכת חזקיהו הסמוכה לכנסיית הקבר. מכיוון שיעודה היה העיר העליונה של ירושלים, קבלה את כינוייה האמה העליונה. האמה מפורסמת בשל צינור האבן המרשים שאפשר לראותו גם היום מתחת לבתי מחנה הפליטים דהיישה (לא מומלץ בימינו) ופועל לפי חוק הכלים השלובים ובלחץ.

2. האמה התחתונה, אל חלקה מיד ניכנס, מפותלת ואורכה כ-20 ק"מ, כשהמרחק האווירי מבריכות שלמה אינו עולה על 10 ק"מ בלבד, וסופה בבורות המים שבהר הבית (מעל ל-30 בורות). בתוואי האמה מבריכות שלמה עמדו שלושה מכשולים - שלוחת ההרים של צור באהר, ארמון הנציב ובית לחם. הפיתרון בשני מקומות מהשלושה נעשה בידי הרומים והיה חציבת מנהרות להובלת המים. בבית לחם נחצבה מנהרה באורך 360 מטר וכאן, בארמון הנציב מתחתנו, המנהרה שאורכה כאמור 423 מטר.

פתח הכניסה אל אמת המים התחתונה בארמון הנציב

התכנון המדויק והשיפוע המתון שנשמר נחשבים גם כיום למבצע מסובך ביותר. ככל הנראה נבנתה האמה במאה השנייה לספירה בידי הרומאים אולם ישנם האומרים שעוברת בתוואי אמה הרודיאנית קדומה מהמאה הראשונה לפנה"ס. שיטת החציבה כאן הייתה בשיטת הפירים. לאורך הגבעה נחפרו שישה פירים שהגדול ביניהם כמעט 45 מטר ובעוד כמה דקות נראה אותו מעל לראשינו מתוך האמה. החוצבים החלו בעבודתם משני הצדדים כשמטרתם להתחבר אל הפירים. כך ידעו את כיוון חציבתם וכך סופק להם קצת אור וחמצן. שימו לב כי בלב הפסיפס אחד הפירים שעוד נראה אותו מהמנהרה עצמה ולכן נקבע הפסיפס בדיוק במקום בו אנו עומדים.

נכנסים למנהרה

נמשיך מהפסיפס דרומה, נחצה את הכביש ונרד לכיוון הוואדי תחתינו. לאחר הליכה של כמה עשרות מטרים נגיע אל שער וגדר מברזל אותם יפתחו לנו בתיאום מראש. זו הכניסה אל המנהרה שמתחת לג'בּל מוכאבּר. גובהה המקורי של המנהרה היה כמטר וחצי אולם למזלנו העותמאנים הגביהו והרחיבו אותה, ולאורך כל המנהרה נוכל ללכת זקופים.

 צינור מים עותמאני מחרס באמת המים בארמון הנציב

בתוך המנהרה צינור חרס אותו בנו העותמאנים וציפו בטון. כאשר נסתם הצינור נאלצו לקדוח חורים עגולים בשביל לנקות. לפני כמאה שנה החליטו הטורקים לצפות בטיח את האמה ואף הכניסו צינור ברזל שהמשיך מכאן עד לשער האשפות והר הבית וגם לבריכת הסולטאן. למרות הטקסים והחגיגות שעשו הטורקים בחניכת הצינור מהר מאוד גילו שהעסק לא עובד והתוכניות בוטלו. את שני הצינורות נוכל לראות ככל שנתקדם במנהרה.

כבר בתחילת המנהרה נבחין בלוחות אבן מעל לראשנו. מלבד הצינור והפירים נוכל לראות כל כמה עשרות מטר שלטים חדשים המתארים כמה עברנו וכמה נשאר. כמו בכל מנהרה נגיע בסופה אל האור הנכסף ומעין קירוי גמלוני מרשים.

 היציאה מאמת המים

בצאתנו נבחין בעיר העתיקה ונוכל לטפס חזרה לכיוון דרום מערב ובחזרה אל הטיילת שמעלינו. ניתן להבחין בטיילת בעוד כמה שרידים של האמה, כנראה מהמאה ה-16. מכאן המשיכה האמה בסמוך לשכונת אבו טור שבסוף הטיילת ודרך משכנות שאננים עקפה את בריכת הסולטאן, כנראה על גשר מקושת (אקוודוקט), והמשיכה לכיוון הר ציון ומסיימת בהר הבית.

לתאום פתיחת המנהרה לקהל יש ליצור קשר עם מרכז המבקרים של עיר דוד במספר 02-6262341.