תערוכת שופרא דשופרא - שופרות - מוזיאון ארצות המקרא

לאורך הדורות היה השופר סמל בחיים הדתיים והתרבותיים של עם ישראל. תערוכת "שופרא דשופרא – השופר כעד להיסטוריה", תעקוב אחר ייצוגיו של השופר ותיאוריו החל מן העת העתיקה ועד ימינו

השופר הוא אחד מסמליו המובהקים של העם היהודי. בשונה מן המנורה או המגן דוד שמשמעותם כיום סמלית בלבד, נמשך השימוש בשופר מראשית ההיסטוריה היהודית ועד היום. חשיבותו של השופר נובעת בין היתר מן העובדה כי השימוש בו חוצה תקופות ועדות ואפשר למצוא אותו בהקשרים שונים ומגוונים, בקודש ובחול. ניתן לראות בשופר עד להיסטוריה הסוערת של העם היהודי, ונכון הדבר הן בעתות שמחה וניצחון והן בעתות יגון ורדיפות.

השופר כעד להיסטוריה - תערוכה חדשה
"עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר" (תהלים, מז, ו)

האם אתם יודעים...
שהיו תוקעים בשופר בטקס ההכתרה של מלכי ישראל?
שלכל עדה שופר שמאפין אותה?
שהשופר משמש מתקופת התנ"ך ועד היום ככלי נגינה?
שאליהו הנביא יתקע בשופר לפני ביאת המשיח?
שישנם מעל 100 בעלי חיים שונים אשר קרניהם מתאימות להכנת שופר?

בתערוכה יוצגו שופרות מרהיבים וייחודיים מרחבי העולם, ששימשו בתקופות ובמאורעות שונים בחיי העם היהודי. התערוכה תתחקה גם אחר תהליך יצירת השופרות ויוצגו בה קרניהם של בעלי החיים השונים המשמשים להכנת השופר. בתערוכה מוצגים שופרות שליוו נקודות ציון חשובות בהיסטוריה של העם היהודי, כגון שופר מימי מלחמת העולם ה- 2, שופר אסור מתקופת המנדט והשופר בו תקע הרב הצבאי הראשי שלמה גורן עם שחרור הר הבית והעיר העתיקה ביוני 1967 (כ"ח באייר תשכ"ז).

תערוכת "שופרא דשופרא – השופר כעד להיסטוריה", במוזיאון ארצות המקרא ירושלים, בוחנת את גלגוליו השונים של כלי נשיפה פשוט זה, העשוי קרן חלולה של בעל חיים, שהפך עם הדורות לסמל בעל משמעויות דתיות, לאומיות והיסטוריות עבור העם היהודי.השופר של ישראל מזרחי

צילום: יח"צ

בתערוכה מוצג מגוון רחב של שופרות וייצוגים אומנותיים של השופר. השופר הינו אחד מכלי הנשיפה הקדומים ביותר שהיו בשימוש האדם. העדויות הראשונות, הטקסטואליות והאמנותיות, לתקיעה בקרן, נמצאו במסופוטמיה (אזור עיראק של ימינו) ומתוארכות לאלף השלישי לפנה"ס. עם המוצגים העתיקים בתערוכה נמנים מצבת קבורה יהודית ועליה מנורה, שופר, לולב וכתובת ביוונית (התקופה הביזנטית, המאה הרביעית-המאה השביעית), לוח סורג של בימת בית כנסת מעוטר במנורה, שופר לולב ואתרוג (התקופה הביזנטית, המאה הרביעית-המאה השביעית). כמו כן, מוצגת בתערוכה פקסימיליה, של כתב היד "מכלול רוטשילד" עם איור לתפילת "שופרות" של ראש השנה ובו אדם תוקע בשופר בפני מתפללים (1460 – 1480), ופקסימיליה נוספת של הגדת מנטובה עם תיאור של אליהו הנביא המכריז בתקיעת שופר על בואו של המשיח (1560).

פריט ייחודי נוסף המוצג בתערוכה הוא שופר מימי המנדט הבריטי. בתקופת המנדט (תר"צ-תש"ח 1948-1930) נאסרה התקיעה בשופר בכותל , ואף על פי כן במשך כל השנים הללו, בכל מוצאי יום כיפור נשמע קול השופר בכותל המערבי. כל זאת בזכות קבוצת יהודים אמיצים שדאגו להבריח שופרות אל הכותל ולתקוע בהם בתפילת נעילה - חלקם הצליחו להימלט ואחרים נתפסו ונשלחו לכלא. בתערוכה יוקרן סרט על קבוצה מחתרתית של בעלי תקיעה שלמרות ידו הקשה של המנדט הגיעו לכותל מדי יום כיפור ותקעו בשופר (הופק על ידי "תולדות ישראל" וערוץ ההיסטוריה).

בתערוכה מוצג שופר היסטורי בעל משמעות סמלית חשובה ומרגשת. שופר זה הוא שופרו של הרב הצבאי הראשי, הרב שלמה גורן, שבו תקע ברגע ההיסטורי של כניסת כוחות צה"ל לעיר העתיקה ושחרור הכותל המערבי במלחמת ששת הימים. עוצמתו של אירוע מרגש זה מרטיטה את לבבותיהם של ישראלים רבים גם בחלוף 44 שנים. חשיפת השופר לקהל הרחב תחזיר את באי התערוכה לרגעים המרגשים וההיסטוריים מיוני 1967, עליהם אנו יכולים ללמוד מדבריו של הרב גורן עצמו: "... השופר שלי נשרף, ומכיוון שידעתי שבאותו יום אנחנו עומדים לשחרר את העיר העתיקה ולהגיע אל הכותל המערבי, רצתי לפנות בוקר בסביבות השעה ארבע, אל החותן שלי הרב הנזיר זצ"ל. דפקתי בדלת וכשהוא פתח אמרתי לו 'אני צריך שופר. אנחנו הולכים לשחרר את הכותל המערבי'. הוא התחיל לבכות מרוב התרגשות, עלה על השולחן כי השופר היה חבוי באחד הארונות ונתן לי אותו. לקחתי את השופר ורצתי שוב לכוון מוזיאון רוקפלר ומשם התחלתי לעלות לכיוון שער האריות..."

במסגרת התערוכה ייחשף קהל המבקרים לשופרות ייחודיים נוספים, שכל אחד מהם היה עד לפרק נוסף חשוב ומרגש, מההיסטוריה הדתית, התרבותית והלאומית של העם היהודי.

השופר ואני- בתערוכה יוצג פרויקט מיוחד במסגרתו נאספו ממעצבי דעת קהל סיפורים אישיים ומרגשים הקשורים לשופר. הסיפורים יוצגו כחלק מהתערוכה ובאתר האינטרנט של המוזיאון. יוצגו סיפורים של (רשימה לפי א' ב' ) אביב בושינסקי, אברום בורג, אברי גלעד, אהרוני נויבויאר, אורנה ברי, איתן הבר, אסא כשר, אסתי זקהיים, אריאלה פיקסלר אלון, גדי סוקניק, דודו פישר, דן כנר, דפנה ארמוני, הדס שטייף, הרב ישראל מאיר לאו, חני נחמיאס, טל ברודי, יואל שליט, יוסי היימן, יעקב כהן, ישראל קטורזה, מיכאל מלכיאור, מיקי גולדווסר, מיקי שמו, מרגלית צנעני, מרים פרץ, משה גאון, נדב שרגאי, נורית דאבוש, ניר ברקת, נתן בשבקין, סופי צדקה, סי היימן, סיון רהב-מאיר, סמדר שיר, עינת שרוף, רני רהב, שולמית אלוני, שלמה גרוניך ועוד

מוזיאון ארצות המקרא מרחיב את הפרויקט ופונה לקהל הרחב להעביר במייל את החוויות האישיות שלו הקשורות לשופר... הסיפורים המעניינם והמרגשים יוצגו גם כן בתערוכה. contact@blmj.org

תערוכת השופרות לילדים ולמשפחות – חוברת פעילות עצמית שהוכנה במיוחד עבור התערוכה כוללת התבוננות עצמית, כתבי חידה והפעלות שונות. להשלמת החוויה תעמוד לרשות הילדים גלריית פעילות לכל המשפחה שהוכנה במיוחד עבור התערוכה. בין הפעילויות בגלריה: הכנת שנות טובות בהשראת השופר, "לעשות קרניים" - התאמת קרניים לבעלי חיים שונים בעקבות התערוכה, פעילות סביב פתגמים וביטויי לשון עם המילים שופר וקרן, "טלפון שופרות" ועוד...

התערוכה תיפתח לציבור הרחב ב-7 בספטמבר 2011 ותינעל ב-28.2.2012
בתערוכה משולבים מוצגים שהושאלו בנדיבותם של מוזיאונים, מוסדות ואספנים פרטיים.
את התערוכה מלווה קטלוג מרהיב בעברית ובאנגלית.

מוזיאון ארצות המקרא ירושלים
שעות פתיחה: א', ב', ג', ה' 17:30-9:30; ד' 21:30-9:30; ו' וערבי חג 9:30 – 14:00; שבת 10:00 – 15:00
רחוב אברהם גרנות 25, שדרת המוזיאונים ירושלים
02-5611066