התקנות הקפדניות הפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך בניין השכונות החדשות מחוץ לחומות העיר העתיקה, והותאמו במיוחד לצורכי האנשים השכונות והשכונות. להלן התקנון המקורי:
1. לא יפתח השוער את דלתי הבית לאנשים, כי אם ברשות הגבאים, או בכתב רישיון אשר בידי השוער.
2. לעת ערב כבוא השמש יסגור השוער את דלתות שערי "משכנות שאננים", ולא תיפתחנה עד הבוקר בצאת השמש, כי אם לעת ההכרח.
3. כל האורחים הבאים לראות את משכנות שאננים יכתבו שמם בספר.
4. לא ילין איש זר בתוך הבתים האלו, וגם הקרובים ליושבי "משכנות שאננים" לא ילינו, כי אם לעת ההכרח.
5. כל איש ואיש מיושבי משכנות שאננים יצווה על עושי רצונו לטהר את ביתו בכל יום יום מכל אשפה, ומכל דבר אשר אינו טהור. גם להזות מים טהורים על פני רצפת חדרי ביתו, לכל הפחות פעם אחת ביום.
6. כל איש ואיש מיושבי משכנות שאננים יצווה על אנשי ביתו לבלתי השלך כל אשפה לפני הבית חוצה, ויטהרו את כל המקומות סביב למשכנותם, וישליכו האשפה למקום המוכן לו, ויכסו אותו תיכף ומיד.
7. כל הבורות והברוכות שיש בהן מים סגורות תהיינה ולא תיפתחנה, כי אם בעת אשר יבואו אנשי הבית לשאוב מים. והמפתחות תהיינה תחת ידי הגבאים, ולא יבוא איש זר מחוץ לבית לשאוב מים מתוך הבורות והבריכות.
8. בכל יום ויום אחר לימוד פרק משניות, יאמר אחד קדיש דרבנן, עבור נשמת המנוח ר' יהודה טורא עליו השלום, ולעת תקופת יום מיתתו ללמוד משניות לזכות נשמתו, ולהזכיר אותו בתפילת "אדון העולמים", ויאמרו קדיש.
9. צריך לטהר פעמיים בכל יום את בית-הכנסת ובית המדרש, וייזרקו מים על פני הרצפה לכל הפחות פעם אחת ביום, טרם שייאספו שם הבאים להתפלל.
10. כל הנדבות אשר יתנדבו תחת יד הגבאים, יהיו יושבי השאננים, או האורחים הבאים לראות הבתים שמורות תהיינה תחת ידי הגבאים לצרכיי בית הכנסת ובית המדרש, ולכל צרכי תיקון הבתים.
11. ארון אחד עם חור צר ישומו מימין לפתח בית הכנסת, לתת שמה את כל כסף הצדקות, אשר יעלה על לב איש להביא ל"משכנות שאננים", והיה בראותם כן רב הכסף, יוציאום הגבאים לצרכים הנזכרים.
12. בית הטבילה ומקווה המים צריך להיות נקי מכל לכלוך, ולא ייראה שם שום דבר לכלוך וטיט.
13. אין ליושבי "משכנות שאננים" שום טענות חזקה על בתי המשכנות הנזכרים, אף-על-פי שישבו שם שלוש שנים מיום ליום כי לא יש חזקה על המשכנות הנזכרים.
נסח הטאבו לקניית קרקעות משכנות שאננים
אישור בית המשפט השרעי בירושלים בדבר החכרת שטח אדמה מחוץ לחומות ירושלים ליד שער יפו.
מחמד אגא אל-דיז'דאר לידי משה מונטיפיורי
למטרת בניית בית חולים לעניים. דמי החכירה הם בסך של 120,000 גרושים, ותוקף השטר לארבעים שנה. העתק מדויק של המקור נמצא בסִגִ'ל (פנקס המחכמה) נעשה על ידי מחמד ח'ורשיד ב-11 לחודש שוואל 1304 להג'רה (3.7.1856)
מופיע ב'תעודות מן האוסף של אליהו אלישר' , ערוך בידי אברהם חיים , ירושלים 1971, מס' 56, תאריך 28 ד'ו אל-קעדה 1271 להג'רה (12.8.55) מדובר ב'החכרת שטח אדמה מחוץ לחומות… מאחמד אגא אל-דרדאר (וצ"ל דזדאר) לידי משה מונטיפיורי… בסך של מאה ועשרים אלף גרושים, ותוקף השטר לארבעים שנה'.
ואילו בארכיון הציוני, תיק A1153/127, נמצא המקור והתרגום לאנגלית של שטר-המכירה מהתאריך הנ"ל – '28 אל-קעדה שנת 1271, ובו נאמר בפירוש שבתוקף הפירמאן שקיבל מונטיפיורי מהשער העליון 'הוא הופיע ביום הנ"ל למחכמה… וקנה בכספו שלו ולא של אחרים מהמוכר סעור אחמד אגא אדיזדאר… אשר מכר לו את הקרקע… אשר ירש מאמו… במחיר 12,000 פיאסטר .
