של מי הכותל הזה?

הדפס

לאחרונה אני שומע ממכרים שלי כי הם נמנעים מלבקר בכותל המערבי, וזאת בגלל סידורי ההפרדה בין גברים לנשים הנהוגים במקום. לכך הם מוסיפים את ההקפדה על כך שנשים יכסו עצמן כאשר כתפיהן או רגליהן חשופות, את ההקפדה על האיסור לצלם בשבת, ולצד כל אלו את הסדרניות האוכפות את הסידורים הנ"ל, לעתים באופן בוטה ובלתי מכבד.

כמורה דרך המרבה לבקר במקום עם תיירים מהארץ ומחו"ל, יהודים ונוצרים כאחד, וכיהודי ציוני אוהב ירושלים, חשוב לי להעלות סוגיה זו.

קודם כל העובדות:

• ברחבת הכותל ישנה הפרדה בין נשים לגברים ברחבת התפילה, מספר מטרים מהכותל עצמו. ברמפה המוגבהת ("רחבת הטקסים") אין הקפדה על הפרדה כזו.
• בכל שטח הרחבה ישנה הקפדה על כך שנשים יתלבשו באופן צנוע (כולל במשטח העליון). 
• בשבת חל איסור על שימוש במצלמות או טלפונים סלולאריים בכל רחבת הכותל (אפילו בשירותים!!), על כולם, כולל לא-יהודים. אפילו הטלפונים הציבוריים בקצה הרחבה אינם עובדים בשבת... 
• לא פעם נתקלתי בסדרניות המעירות באופן בוטה ובלתי מכבד. יש לציין, כי לאחרונה חל שיפור. 

חבריי מתרעמים על כך שלרחבת הכותל סממנים דתיים בלבד. הרשויות האחראיות על המקום הינן גופים דתיים. יש התחשבות מלאה בציבור הדתי וברגשותיו, אך אין מספיק התחשבות בציבור החילוני.

קצת רקע: הכותל המערבי הוא חלק מחומת התמיכה המערבית שהקיפה את הר הבית, כשבמרכזו בית המקדש, בשלהי תקופת הבית השני. זהו אחד השרידים להר, ולירושלים כולה, שנחרבו בידי הרומאים בשנת 70 לספירה.

אכן בית המקדש היה מרכז דתי-פולחני. אך הוא היה גם מרכז רוחני-לאומי לאורך הדורות-לעם היהודי כולו, לא רק לעם שישב בציון, אלא של כולם, בכל העולם. ככזה הוא היווה לב פועם לעם היהודי כולו. לא רק לממסד ולא רק ל"דתיים" שעלו לרגל 3 פעמים בשנה לפקוד אותו...

מאז חורבנה, ירושלים היא זו שעמדה במרכז ההוויה היהודית בגולה. הכמיהה לירושלים ולבית המקדש, הם שאיחדו את היהודים, בכל רחבי העולם. השאיפה הבלתי פוסקת לשוב לציון, היא זו שהולידה את הציונות המודרנית ואת תקומת מדינת ישראל. הרצון העז לחזור לירושלים היה של כל העם היהודי, בכל הארצות, על כל גווני החברה, דתיים וחילוניים.

הכותל המערבי הוא שריד לאותו בית מקדש, ולאותה ירושלים, שגם בחורבנה הייתה הדבק שאיחד את העם באשר הוא. ומכיוון שכך, הכותל המערבי שייך לכולם, יהודים דתיים או חילוניים (ואף נוצרים שחלק ממורשתם נעוץ במקום הזה).

הכותל המערבי הוא בין השאר גם מקום דתי, אך לא רק. הוא סמל רוחני, היסטורי ולאומי. אל לו לאיש לטעון לבלעדיות על הכותל.

הנה רעיון: ברחבת התפילה - החלק התחתון הסמוך לכותל - יש לנהוג בכל הסממנים הדתיים הקיימים היום: הפרדה בין נשים לגברים, לבוש צנוע ואיסור על חילול שבת.

בחלק המוגבה ובשאר אזורי הכותל, יש לאפשר לכל אחד לכבד את המקום, שהוא בעל ערך לאומי, כאמור, בדרכו שלו. אין מקום להעיר לאדם המדבר בשבת בטלפון הסלולארי בשירותים (תאמינו לי, ראיתי זאת במו עיני), אין למנוע מאנשים המעוניינים להצטלם בשבת, אפשרות זו בחלק הרחוק, כאמור (חלק גדול מהתיירים אינם יהודים כלל, ואינם מבינים דבר וחצי דבר מפשר האיסור). אין להפריד בין נשים לגברים בחלקים אחרים של הכותל (המעבר  "לגברים בלבד" הוא מבזה בעיניי, קודם כל את הגברים, ואין לו מקום במדינתנו הנאורה במקום לאומי כמו זה).

ולמרות כל זאת, ואולי בגלל זה - אני קורא לכל חבריי ומכריי לבוא ולבקר בכותל המערבי. הכותל הוא של כווווולם. בואו לבקר, להתפלל, לחגוג,  להצטלם (בינתיים ביום חול...), להתרשם או ללמוד. בואו בהמוניכם, הצביעו ברגליים.

רחבת הכותל המערבי ערב ראש השנה תשע"א