קבר זכריה

הדפס

Select ratingלא משהובסדרטובממש טובמעולה

 

קבר זכריה הוא מצבת קבורה מפוארת השוכנת בתחתית נחל קדרון. המצבה נחצבה במצוק סלע הר הזיתים בימי בית המקדש השני לפני כאלפיים שנה, ולידה שני קברים נוספים בני התקופה: קבר בני חֵזיר ויד אבשלום. בבסיס המצבה ישנה מערת קבורה ריקה, המיוחסת על פי המסורת היהודית לזכריה הכהן. זכריה, שפעל בירושלים בימי המלך יואש, נרגם למוות באכזריות בבית המקדש, לאחר שהאשים את עם ישראל בפריקת עול: "וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם: 'כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים - לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֹת ה' וְלֹא תַצְלִיחוּ, כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת ה' וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם.' וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית ה'." (דברי הימים ב', פרק כ"ד).

הקבר ידוע בעיקר בזכות גג הפירמידה שלראשו, דבר המעיד אולי על השפעה מצרית בירושלים. גוף המצבה מעוטר בעמודים חצובים, בעלי כותרות תלתלים, האופייניות לסגנון היווני שהיה מקובל בירושלים במאה הראשונה לפנה"ס. על הקירות ניתן להבחין בכתובות 'גרפיטי' בעברית שחרטו מבקרים יהודיים בימי קדם.

קבר זכריה בנחל קדרון

סגנון הקבר מלמד, אם כן, כי הוא נחצב בימי בית המקדש השני, כחמש מאות שנה לאחר מותו של זכריה, ואכן המסורת הקושרת את הקבר לזכריה היא מאוחרת: 'הנוסע מבורדו', מטייל נוצרי שביקר בירושלים בשנת 333 לספירה, ראה את הקבר וייחסו לנביא ישעיה. הנוסע היהודי הראשון שקשר את המצבה לזכריה, הוא שמעון בן יעקב, שביקר בירושלים בשנת 1693, ובספרו ''ייחוס הצדיקים' כתב: "ובבית החיים שם זכריה הנביא, ועליו ציון נאה, ושם הולכים אנשי ירושלים בט' באב, ובוכים בכי גדול על חורבן בית המקדש, ומספידים הספד גדול על הריגת זכריה הנביא." מסורת עתיקה זו עדיין נשמרת בירושלים, ובליל תשעה באב ניתן לראות אנשים רבים המגיעים להדליק נרות ולומר קינות בקבר זכריה.

כתובת: נחל קדרון. ניתן להגיע דרך גרם מדרגות היוצא מגת שמנים או מדרך העופל