קבר דוד המלך

הדפס

Select ratingלא משהובסדרטובממש טובמעולה

 

קבר דוד המלך הנו מתחם בנוי גדול במקורו מן התקופה הצלבנית, הכולל את אולם הקבר עצמו בקומה הראושנה של המבנה, חדר הסעודה האחרונה בקומה השנייה וכן חדרי מגורים של אברכים שהנם תלמידי ישיבת התפוצות.

המסורת המצביעה על המקום עצמו כקברו של דוד המלך הנה עוד מראשית התקופה המוסלמית הקדומה (מאה שביעית לספירה), בה החלו מבקרים יהודים, נוצרים ומוסלמים להזכיר את המקום בכתביהם. יחד עם זאת, כתוב בתנ"ך: "וישכב דוד עם אבותיו וייקבר בעיר דוד" (מלכים א', פרק ב). ישנם המסבירים כי בעצם המונח 'עיר דוד' מתייחס התנ"ך לירושלים כולה ולאו דווקא לאזור כזה או אחר. בכל מקרה, קשה לאשש או להפריך המסורת עתיקה זו.

הקבר עצמו הנו ארון קבורה מאבן, סרקופג רומי המכוסה בפרוכת חדשה, והוא שוכן בקומה הראשונה, קומת הקרקע במבנה כנסייה צלבנית, הנקראת עד ימינו 'חדר הסעודה האחרונה', הקנקולום. נראה כי הנוצרים היו אלה שהקימו את הכנסייה לפני כתשע מאות שנים והשתמשו בקומה הראשונה כקריפטה, הכנסיה התחתית של הסעודה האחרונה. הקריפטה, שהיא קומת המרתף בכנסייה צלבנית קלאסית, היא המקום בו נהגו לרוב כמו היום, להציג את השריד החשוב, שבשלו נבנתה הכנסייה במקום זה דווקא. במקרה זה כאן בהר ציון, מיוצגת הסעודה האחרונה של ישוע בירושלים על מקום קברו של דוד המלך, במטרה לקשור את דמותו של ישוע כצאצא של לדוד, בבחינת "משיח בן דוד".מתחם קבר דוד בהר ציון

כפי שמוזכר בברית החדשה.
כבר במאה ה-15, במהלך שלטון המוסלמים הממלוכים בירושלים, פרץ סכסוך קשה בין יהודים לנוצרים על הר ציון בדבר החזקה על מתחם קבר דוד. בעקבות סכסוך זה, גירש הסולטן הממלוכי דאז את בני שתי העדות, יהודים ונוצרים מהמקום, והשתלט עליו בעצם עד לשנת 1948. הכנסייה על שתי קומותיה הוסבה למסגד שאת שרידיו ניתן לראות בתוך אולם הסעודה עד היום, ועל הגג נבנה צריח תפילה, מינרט, הנראה גם הוא עד ימינו. במשך מאות שנים נאסר על מי שאינו מוסלמי לבקר במקום. ישנם האומרים כי היה זה סר משה מונטיפיורי במהלך המאה ה-19 שהצליח לפקוד את קבר דוד בשל קשריו עם השלוןם העותמאני. לאחר כיבוש ירושלים על ידי הבריטים בשנת 1917, אופשרה הכניסה אל המתחם גם ליהודים ולנוצרים במטרה לפקוד את הקבר, והמוסלמים ניאותו לעשות זאת בתמורה לתשלום דמי כניסה. רק לאחר כיבושו של מתחם הר ציון ב-1948 על ידי כוחות צה"ל, התברר כי במהלכן של 30 שנים, מאז 1917, הראו המוסלמים את "קבר דוד המדומה" שהנו מצבה מזויפת, ששכנה בכלל בקומה השנייה ליד אולם הסעודה האחרונה.

לאחר העברת המתחם לידיים ישראליות, התבצע בו מחקר ארכיאולוגי, ונחשפה רצפת פסיפס אותנטית מן התקופה הרומית. רצפה זו סמוכה לקיר הכהה הניצב מאחורי הקבר עצמו בקומת הקרקע, ובשל גומחת התפילה שבו, הפונה להר הבית (מזרחית להר ציון), זוהה המבנה הרומי כבית כנסת עתיק בן לא פחות מ-1,700 שנים. בהמשך נערכה עוד חפירה במרחק כחמישים מטרים ממקום הקבר, חפירה שחשפה בנוסף מערת קבורה עתיקה המתוארכת לימי מלכי יהודה, קרי לפני יותר מ-2500 שנים. הארכיאולוג ד"ר גבריאל ברקאי, העריך כי ייתכן ומדובר במערה בה ניתן לתלות את מסורת הקבורה המלכותית הקדומה במקום מימי שושלת דוד המלך.

במהלן של 19 שנים, בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, היווה מתחם קבר דוד אתר יהודי קדוש וחשוב, שכן מזרח ירושלים ובו העיר העתיקה על אתריהָ היתה נתונה תחת ריבונות ירדנית. ישראלים ויהודים כמו גם תיירים רבים, נהגו אז לעלות על גג המבנה ולערוך תצפית אל הר הבית הקרוב למרות שבכותל לא ניתן להבחין. נשיא המדינה השני, יצחק בן צבי, אף קבע את משרדו הצנוע על גג המבנה, במטרה למשוך מבקרים למקום וכך היה. באותם ימים התפתח מנהג יהודי, הקיים עד ימינו אנו, לפקוד את קבר דוד במהלך חג השבועות, בו על פי המסורת נפטר  דוד, ולהדליק ק"ן (מאה וחמישים) נרות, לציון מספר מזמורי התהילים, המיוחסים למלך.

כתובת: הר ציון, בין מוזיאון מרתף השואה וכנסיית דורמיציון
שעות: 8:00-18:00, כולל שבתות וחגים יהודיים
טלפון: 02-6262341 או 6033* מכל טלפון
תשלום: ללא תשלוםקבר בדוד במתחם הר ציון