עיר ימים רבים-של סופרת יחידה ומיוחדת

הדפס

אך היא סלדה מיחצנות למינה, מפרסומים, וספריה לא נדחפו תחת אפם של הידוענים. העברית ההררית, הצמאה שלה, הדמויות המסותתות, כל אלו ישארו עמנו.ספרות. נהר של ספרות זורם בירושלים ועל ירושלים.

תחת כל פינה ישב בה משורר או סופר. בכל רגע נתון מישהו כותב על ירושלים, משבח, מקלס, מפאר. מי שרוצה להכיר את העיר האחת והיחידה, חובה עליו להכיר את הסופרת האחת והיחידה, שולמית הראבן.

ירושלים, קשה, זוויתית, נפרשת בספרה הענק: עיר ימים רבים. ירושלים היא הגיבורה האמיתית, אך לרגע לא מותירה את שאר הדמויות בצל: דון יצחק אמריליו, שרה ועפרה,גרסיה, הסבתא הרעה. מקומות ועוד מקומות מתגלים, וכמו בכל ספרות טובה, הם אוניברסליים.

אולי התכוונה שולמית לבית הגדול והנטוי ברחביה? אולי במוסררה דווקא? אין לדעת, וזה גם לא חשוב. כי היכן ששולמית נמצאת, יש דופק. יש מצבים יש סיטואציות, הרבה משחק, ורק עם המילים היא נזהרת. כמו בחוט צמר.

לא למשוך מהר, לא לתת הרבה חוט, אחרת הכל מתפזר, וכבר אי אפשר למצוא איזו מילה התבלבלה עם משפט אחר.כתיבה נקייה, אך לא רחוצה. כתיבה שנושמים איתה. שבע שנים לפטירתה, וסופרת ירושלים שלי, עדיין מהדהדת בכל רחוב או סמטא שבהם אני הולכת.