עוגני מתיחה בירושלים

הדפס

עוגני מתיחה מופיעים על הקירות החיצוניים של רבים מבתיהָ של ירושלים בעיר העתיקה כמו גם בשכונת נחלאות. מדובר בחיזוקם קירות מבנים אלה מפני רעידות אדמה שפקדו את ארץ הקודש בממוצע של אחת לשבעים שנים.

ישנם שייכנו זאת בימינו אנו כתמ"א 38, שנועד לחיזוק קירות מבני אבן, חיזוק מאוחר לבניית המבנה שכן אם היה מדובר בקיר בטון מודרני, לא היה ניתן לשלבם.

מדובר במוט מתכת (פלדה) או כבל מאסיבי, מעין מסמר ענק המחבר בין שני קירות חיצוניים במבנה ובעצם מחזק ומצמיד אותם אחד לשני על מנת ולא ייקבלו "בטן" ויהוו סכנה בזמן רעידות אדמה.

משני צידיו של מוט המתכת בלטה הברגה אליה נהגו להרכיב אומי פלדה וככה מתחו את המוט/כבל וחיזקו את המגעים בין הקירות למען לא יתמוטטו או יקרסו בעתיד. מכאן שמם - עוגני מתיחה.

עוגני מתיחה מסוגים שונים

מה עושים עם ההברגה שבולטת אל הרחוב? כמובן שמקשטים אותה בצורות שונות. הקישוט החיצוני אותו אפשר לראות, מופיע לרוב בצורות שונות כדוגמת "צלחת" עגולה, ספירלה, האות S בצורה הפוכה ועוד.

מתי החלו בשימוש הנדסי זה? ככל הנראה כבר במהלך המאה ה-19 אולם לא בכל המבנים.  שיטה זו הגיעה רשמית אל הארץ רק לאחר רעידת האדמה הקשה שפקדה את הארץ בשנת 1927, רעידה שמקורה באזור ים המלח ואשר במהלכה נהרגו עשרות בני אדם ומבנים רבים קרסו כדוגמת מבנה אוגוסטה ויקטוריה (ולכן הנציב הבריטי שישב במתחם שעל הר הזיתים עבר למשכן חדש - ארמון הנציב בדרום ירושלים).

עוגן מתיחה בכנסיית המשיח / עמנואל

הבריטים גילו כי בתים שבהם ישנם עוגני מתיחה שרדו יותר ממבנים ללא חיזוק זה וכך קרה שהבריטים הוציאו תקנות בנייה חדשות הדורשות לחזק את המבנים הקיימים כמו גם חדשים בטכנולוגיה הנדסית זו.

אפשר בהחלט לשוטט בסמטאות ירושלים העתיקה ולזהות עוגני מתיחה כמעט בכל רחוב כמו גם בשכונת נחלאות. אפשר בהחלט להגיד כי אם הבחנתם בכבל עגינה, המבנה שמולכם לפחות בין 80 שנה.

עוגני מתיחה על מבנה מלון פטרה (אמדורסקי לשעבר) ליד שער יפו