נחלת שבעה

הדפס

Select ratingלא משהובסדרטובממש טובמעולה

 

בשנת 1865 צעדו רבי יוסף ריבלין ורבי יואל משה סלומון בדרך יפו, לא רחוק מהחומות, וראו כמה פלאחים ערבים מעבדים שדה בצד הדרך. "אולי נקנה מהם את האדמה?" הציע ריבלין. סלומון פרץ בצחוק, ומאחר שהיה בטוח שחברו משתעשע אמר לו: "אדרבא, נקנה מהם!" אלא שריבלין היה רציני מאד. קדם לו בחמש שנים משה מונטיפיורי, שהקים ב-1860 את משכנות שאננים, השכונה הראשונה מחוץ לחומות, ואחריו הקימו יהודים יוצאי מרוקו את שכונת מחנה ישראל. לראשונה יזם אחד מוותיקי ירושלים האשכנזים את הקמתה של שכונה חדשה.

נחלת שבעה

לאחר משא ומתן ארוך על קניית הקרקע, שהתעכבה בשל הגבלות חוקתיות על יהודים לרכוש קרקעות, נחתמה העסקה, ואל ריבלין וסלומון חברו עוד חמישה מוותיקי ירושלים. שמות השבעה שהקימו את נחלת שבעה מופיעים בדף הפותח את פנקס החשבונות של החברה שהקימו: "הפנקס הלז, יבואו בו חשבונות ההכנסות וההוצאות של חברת בוני הבתים חוצה לעיר, בנחלתם הנקראת מעתה 'נחלת שבעה', על כי שבעה אנשים האלה התאחדו בחברה אחת לבנות שמה שבעה בתים בעזרת ה' יתברך על פי הפרטים המנויים ביניהם.

ויבואו פה להלן, ואלה שמות האנשים: ר' מיכל [מיכאל] הכהן, ר' חיים הלוי, ר' בייניש סלאנט, ר' יואל הורוויץ, ר' יואל משה בהר"ם [סלומון], ר' יוסף ריבלין, ר' יהושע ילין". אופי הכתיבה מלמד על אדיקותם של החברים, ומשעשע לראות שבאותה עת נחלת שבעה, שהיום מהווה חלק נכבד ממרכז העיר, היתה אז "חוצה לעיר"...חנות בנחלת שבעה

בתחילה הוקמו שני הבתים הראשונים, אך בפועל התגורר בשכונה המבודדת ריבלין בעצמו, ואף אשתו חששה להצטרף אליו מפחד חיות ושודדים. במשך שנתיים הוא שכנע אחרים להצטרף, עד שהלכו רחובותיה של העיר והתמלאו. השכונה גבלה בדרך הראשית מחד, ובבית הקברות המוסלמי מצד שני. דבר זה, כך העיד ר' יהושע ילין בזיכרונותיו, הביא את החברים לחלק את החלקה לשבע רצועות אורך, כך שכל אחד מהם יקבל קצת מהטוב וקצת מהרע...

לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים ב-1917 נכתבו כמה תוכניות אב לעיר, ובכולם נמחקה נחלת שבעה מהמפה ויועדה להריסה. השכונה נתפסה בידי הבריטים כשכונת עוני עתיקה ומיותרת, שלא השתלבה עם תכניות מרכז העיר המודרני והתוסס שהגו. הבריטים לא הספיקו להוציא את תכוניתם לפועל, אך הריסתה של נחלת שבעה החלה בשנות ה-70 על ידי עיריית ירושלים, כאשר קולנוע 'ציון' הוותיק נהרס, ובמקומו הוקם בניין משרד רב קומות. ביתו המקורי של יואל משה סלומון נהרס ובמקומו הוקם בית משרדים בשם 'בית יואל'.

רק אז נזעקו הירושלמים והגופים הירוקים להציל את השכונה הנוסטלגית, והמאמצים הרבים נשאו פרי: הוחלט לשקם את נחלת שבעה. לאחר שיפוץ מאסיבי נפתחו במקום בתי קפה, מסעדות, גלריות, פאבים, וחנויות. בשנות ה-80 הוסב רחוב סלומון הסואן למדרחוב, וכיום משמשת נחלת שבעה כאחד ממרכזי התרבות והבילוי היפים בארץ.

כתובת: בין הרחובות יפו, ריבלין, אגרון וסלומון
אוטובוס: כל האוטובוסים המגיעים למרכז העיר