נגישות ברכבל לירושלים הקדומה

הדפס

בירושלים הקדומה, הילכו בעבר נביאי ישראל ובגבולה נמצא בית הקברות היהודי הגדול בהר הזיתים, שמהווה, כמו העיר כולה, מוקד היסטורי, לאומי ודתי לעם ישראל. גם לנצרות ולאיסלם יש זיקה חזקה למרחב הזה הן בפרספקטיבה היסטורית והן במשיכה צליינית ותיירותית עכשווית.

ההפרדה הטופוגרפית בין העיר העתיקה לבין הרכסים הסובבים אותה, יוצרים במה קולוסאלית המוקפת "יציעים" אורבניים בעלי איכויות נופיות נדירות. גיא בן הינום ונחל קדרון מהווים הפרדה וקשר בו זמניים עם ירושלים המתפתחת מסביב. - מרחב זה הינו אחד ממרחבי התיירות והתרבות החשובים בעולם. חשיבות זו מתעצמת נוכח העובדה שירושלים הקדומה ממוקמת בלב העיר ירושלים, באזור המשנה את אופיו באופן מהיר ואינטנסיבי. שטחה של ירושלים הקדומה מהווה מוקד של לחצי פיתוח אורבניים מחד ויזמות תיירותית מאידך.

ממשלת ישראל באמצעות משרד התחבורה ועיריית ירושלים הקימו יחד תאגיד בשם 'תכנית אב לתחבורה' אשר מטרתו לחקור להציע תכנון, כמו גם לנהל ביצוע של פתרונות להסעת המונים בירושלים. פרויקט הדגל של תכנית אב לתחבורה, הינו הרכבת הקלה. אולם, לא ניתן מענה הולם שיאפשר גישה לאזור העיר העתיקה ולירושלים הקדומה, אשר הם האבן השואבת לירושלים כולה ולכלל התיירות הנכנסת לארץ. (יותר מ 80% מהתיירות הנכנסת מגיעה לישראל בשביל לבקר בירושלים הקדומה).

הבעיה : נגישות לאגן הדרומי של העיר העתיקה

מצב קיים: עומס גדול מקיבולת

כיום עיקר השירות של התחבורה הציבורית לעיר העתיקה מתבצע באמצעות אוטובוסים ומוניות רבות הפועלות באזור.
במקביל, ישנה תנועת אוטובוסי תיירים רבה היוצרת "חומת" אוטובוסים סביב חומת העיר העתיקה, בזמן שנהגי האוטובוסים ממתינים לתיירים. כל הנ"ל, לצד תנועת תושבים וספקים באזור מובילים לפקקי תנועה רבים, פיח על מבנים ועל חומות העיר העתיקה, זיהום אוויר ופוגעים - באיכות הסביבה.

המחסור החריף במקומות חנייה לאוטובוסים ורכבים מוביל לחניות לא חוקיות רבות, שגורמות להרס תשתיות, כמו גם לחסימת המעברים להולכי רגיל שגורמים לבעיות בטיחות קשות לתנועה באיזור.
הביקוש השבועי הממוצע לכל אגן העיר העתיקה מוערך ב 000,888 מבקרים. האירועים החד - פעמיים (להלן "פיקים") הם ברמה שבועית ומעלים את הביקוש לגישה לאזור על פני זמן קצר בצורה משמעותית מאוד (כדוג' השבעות בכותל, חגים, פסטיבלים ועוד).

ע"פ סקר שערך צוות תכנית אב להסעת המונים הביקוש לגישה לאגן הדרומי של העיר העתיקה יעמוד בעוד חמש שנים על כ 3,000 איש לשעה ממוצעת וכ 6,000 איש לשעת שיא.

חלופות לפתרון הסעת המונים לאגן הדרומי של העיר העתיקה:

מטרות:
1. שיפור הנגישות אל ירושלים הקדומה.
2. העלאת רמת השירות בתחבורה הציבורית
3. תמיכה במדיניות מיתון תנועת הרכב הפרטי לעיר העתיקה
4. הגדלת מרחב ציבורי להולכי הרגל
5. הגדלה וגמישות בקיבולת (שוטף ואירועים)
6. חיזוק תיירות פנים וחוץ

אתגרים:
1. סטאטוטוריים
2. ארכיאולוגיים
3. אורבאניים
4. עלות
5. זמן הקמה
6. התנגדויות סביבתיות

בעיות ערכיות מהותיות:
1. התנגשות בין פיתוח תנועה לשימור נופי וארכיאולוגי
2. תשתיות ישנות שמקנות את היחודיות של המקום כאתר מורשת לאומי

כיצד לאזן בין פיתוח תנועתי מודרני לבין השיקולים הערכיים של שימור נופי וארכיאולוגי וחיזוק ירושלים כאתר מורשת עולמית?

לאחר שנבחנו שלוש חלופות שהוצעו על ידי תכנית אב לתחבורה: אוטובוסים, רכבת קלה תת קרקעית ורכבל, נמצא כי הקמת הרכבל תיתן את המענה הטוב ביותר מבחינת נגישות, איכות הסביבה, מהירות הקמה, עלויות ההקמה הנמוכות ביותר וכו' לבעיית הנגישות החמורה לתיירים ולמבקרים בירושלים הקדומה בכלל ובעיר העתיקה בפרט.

רכבל לירושלים הקדומה
בהתבסס על המסקנות שעלו מהצעות תכנית אב לתחבורה, הוגשה הצעת החוק להקמת הרכבל לקידום הנגישות לירושלים הקדומה על ידי יו"ר השדולה הירושלמית בכנסת, ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ. השדולה הירושלמית פועלת יחד עם תנועת 'צעירים למען ירושלים' לקידום החוק וחותרת לשיתוף פעולה עם הגופים והאישים החשובים להקמתו של פרויקט משמעותי זה.

בכנס (יוני 2011) יוצגו יתרונותיהן וחסרונותיהן של החלופות השונות וכן תוצגנה התכניות לבניית הרכבל. אנו רואים חשיבות רבה בהשתתפותך בכנס למען קידום ופיתוח הנגישות אל אזור ירושלים הקדומה.