כנסיית הקבר הקדוש בעיר העתיקה

הדפס

Select ratingלא משהובסדרטובממש טובמעולה

 

בכל אזור בעולם, כמו גם בירושלים, ניתן להבחין בהבדלים הפיזיים (והתאולוגים) בין הכנסיות השונות בנצרות. לדוגמא, בכנסיה הקתולית המערבית, ייתכן ונמצא עוגב, ולעומת זאת באורתודוכסית נמצא תמונות, איקונות, בשפע. בירושלים נמצאת אחת הכנסיות הבודדות בעולם ובה חיים יחדיו עדות נוצריות שונות במבנה כנסייה אחד. זו אחת הכנסיות החשובות והוותיקות בעולם – כנסיית הקבר הקדוש ( Church of the Holy Sepulcher ) ברובע הנוצרי המכונה גם כנסיית התחייה -  Church of the Resurrection

על פי האמונה נוצרית, כאן נקבר ישוע מנצרת וכאן גםקם לתחייה ביום ראשון, שלושה ימים לאחר צליבתו על גבעת הגולגולתא שגם היא כאן במתחם הכנסיה הענק. (גולגולתא = קַלַוַורְיָה בלטינית). אל הכנסייה הנמצאת ברחוב המוריסטן שבלב הרובע הנוצרי, ניתן להגיע משער יפו דרך רחוב דוד (השוק) או משער ציון שבכניסה אל הרובע היהודי.

 חזית כנסיית הקבר

במקור, בעת בנייתה של הכנסייה בתקופה הביזנטית במאה ה-4 לספירה, היתה הכנסייה גדולה  הרבה יותר מכיום והשתרעה עד לקארדו, אולם לאורך השנים היא עברה לא מעט שינויים, שיפוצים ובניות מחדש. חזית הכנסייה הנוכחית מהתקופה הצלבנית (המאה ה-12). אבני המבנה מעוטרות בכותרות ומעל שער הכניסה הימני ניצב סולם עץ שעומד שם שלא במקרה. במשך השנים ועד היום, "חילקו" בינהן העדות הנוצריות השולטות בחלקי הכנסיה את שטחהּ. בשל המאבקים החוזרים על השטח, שנגמרו  אגב לא אחת באלימות, נוצר צורך בהסכמים כתובים, על מנת לקבע שעות תפילה, שייכות של הקאפלות ועוד. הסולם שבחזית שימש להעלאת אספקה לנזירים, שגרו במקום, בשעות בהן שערי הכנסייה היו סגורים. כאשר נחתמו ההסכמים בנושא שטחי הכנסיה, הופיע הסולם והוזכר באחד הסעיפים, ומאז אמצע המאה ה-19 לא ניתן להורידו והוא ניצב על משמרתו.

 כיום מחזיקות בכנסיית הקבר שש עדות נוצריות שונות - היוונים אורתודוכסים, הארמנים, האתיופים, הקופטים (מִצרים)ה הסוּרים יעקוביתים והקתולים (המערביים), אשר על זכויותיהם ובשם הוותיקן, שומרים הנזירים הפרנציסקנים בעלי הגלימות החוּמות.

הכותל של הנוצרים

ברצפת האבן הסמוכה לשער הכניסה המרשים טמון מכסה עץ מלבני. אם יתמזל מזלכם, תוכלו לבקש מאחד המקומיים, שירימו את המכסה. מתחת המכסה קבור פיליפ ד'אוביניי, צלבני אנגלי, שחתם על המַּגְנָה כַּרְטָה וּביקש בצוואתו להיקבר כאן וכך אכן קרה  בשנת 1235. פיליפ קיווה (וצדק) שיעברו מעליו כמה שיותר צליינים נוצרים במשך השנים.

שימו לב כי משמאל לדלת הכניסה שלושה עמודי שיש נאים ובהם פתקים למכביר, שהוטמנו בידי צליינים  גם כיום וכן מסמרי ברזל נגד עין הרע וכאבי שיניים. משמעות הטמנת הפתקים היא בדיוק כנסהג היהודים בכותל המערבי.

גג כנסית הקבר

גם לשער הכניסה עצמו סיפור מרתק ואף הזוי. בשלהי המאה השתים עשרה ניתנו מפתחות הכנסיה לשתי משפחות ירושלמיות וותיקות ומוכרות, ומאז ועד היום נציגי משפחת נוסייבה המוסלמית, הם שפותחים את הכנסייה בכל בוקר וגם נועלים אותה בערב. אחד הנזירים שבכנסיה פותח אשנב קטן בדלת העץ הגדולה ודרכו מוציא סולם למר נוסייבה האחראי. האחרון מטפס, פותח את הדלת הגדולה, והטקס מושלם. טקס יומיומי זה מתרחש כבר למעלה משבע מאות שנים והסולם בו משתמש מר נוסייבה מסתתר מאחורי דלת הכניסה אם תרצו לצפות בו בהיכנסכם.
 
תחנות בדרך הייסורים היא הויה דולורוזה
 
סופסוף ניכנס אל הכנסייה עצמה, ומולנו נמצאת אבן המשיחה המוקפת לרוב בצליינים הכורעים לידה. כאן על פי האמונה, נמשחה גופתו של ישוע בשמן בטרם נעטפה בתכריכים ונקברה בסמוך. צליינים רבים מנשקים את האבן הקדושה מתפללים לפניהָ בכריעה. לפני שנגיע אל האבן, נפנה דווקא ימינה ונעלה במדרגות אל גבעת הגולגולתא עליה כאמור, נצלב ישוע. כאן על הגבעה (הגולגולתא),  שהיתה מחוץ לתחומי העיר בתקופת הבית ה-2, הוּצא ישוע להורג בצליבה כמי שנגזר עליו בידי הרומים גזר דין מוות. ישוע, על פי המחקרים, נצלב בשנת 29, בהיותו בן 33 כך שלא נולד בשנת 0, אלא ככל הנראה כבר בשנת 4 לפנה"ס.

 מולנו כאן למעלה, 3 קאפלות. אלו הן 3 מתוך 14 התחנות, שבדרך היסורים של ישוע ( ויה דולורוזה בלטינית). מימיננו (מחוץ לחלון) החדרון הסגור בו ע"פ המסורת הוסרו בגדיו של ישוע (תחנה 10) ובפסיפס הימני שמולנו (תחנה 11) ניתן להבחין בחייל רומי הממסמר את ישוע אל הצלב ואת מריה מגדלנה (בצבע תכלת) בוכה על מר גורלו.

תפילה בכנסית הקבר

בפסיפס על הקיר מימין, בצמוד למדרגות בהן טיפסנו, מופיע הסיפור המקראי על עקידת יצחק. על פי האמונה הנוצרית, מי שבסופו של דבר הועלה כקורבן היה בעצם ישוע בצליבתו ולא יצחק (הגדמת נבואות התנ"ך בידי ישוע). קאפלה זו הנו קאפלה קתולית.
 
בצד שמאל, בחלל החשוך, דולקים נרות רבים אותן מדליקים הצליינים הרבים. זוהי קאפלה אורתודוכסית ובתוך המזבח  שבמרכז, ניצב צלב על גבעת הגולגולתא, שבשרידיהָ ניתן להבחין דרך הזכוכית. האורתודוכסים אינם נוהגים להציב פסלים בכנסייה, ולכן כאן יש רק איקונות - תמונות. פסלה של מרים הבתולה בתוך ארון הזכוכית שבין שתי הקאפלות, עם פגיון וכתר הזהב המרשים, שייך לכנסיה הקתולית. הפסל מסמל את התחנה השלושה עשרה בדרך הייסורים.

 משמאל לקאפלה היוונית אורתודכסית ישנה מעין מרפסת קטנה וחשוכה שבסופהּ נאקוס, קרש עץ גדול עליו נהגו לנקוש ולהכריז על תפילה מאז המאה השלוש עשרה ועד למאה ה-19, כאשר אסרו המוסלמים שליטיה של ירושלים, על צלצול בפעמוני כנסיות בעיר.

החטא הקדמון

נרד במדרגות ונפנה ימינה למעין חדרון שנמצא בעצם מתחת לקומה בה היינו. מעבר לגדר מתכת תחתיתהּ  שלגבעת הגולגולתא ובה חלון זכוכית מואר (וגם  סיסמוגרף למדידת רעידות אדמה). זוהי קאפלת האדם הראשון (מסיפוא אדם וחווה). הקאפלה פחות מתויירת בכנסיה, אולם חשיבותה בנצרות גדולה. כאן, נקבר אדם הראשון (וגם חווה כנראה). על פי האמונה, אל המקום בו נקברו חוטאי החטא הקדמון והנורא, הגיע המשיח, ישוע הנצרתי, כדי לכפר על מעשיהם וחטאיהם בדמו הוא - מעלינו מקום הצליבה, ממנו חלחל דמו של ישוע אל מקום קבורתם של אדם וחווה, החוטאים הראשונים בהיסטוריה - איכלת הפרי האסור - עץ הדעת טוב ורע.

 הרוטונדה - מבנה הקבר הקדוש

בסמוך לאבן המשיחה, בפסיפס הגדול והמרשים שעל הקיר, מתוארים שלושת המאורעות החשובים, שהתרחשו בכנסיה זו: מימין סיפור הצליבה על הגולגולתא, במרכז אבן המשיחה הסמוכה, ומשמאל הקבורה עצמה. מתחם הקבר עצמו, (הרוטונדה) מטרים ספורים מכאן, הנו אולם ענק ועגול - "רוֹטונְדָה". מבנה עץ משולב באבן השומר על הקבר כבר למעלה משלוש מאות שנים. 

מול פתחו של הקבר עצמו (תחנה 14 ואחרונה בדרך הייסורים) נמצא אולם תפילה גדול השייך ליוונים האורותודוכסים וצכונה הקתוליקון. בכניסה לאולם זה  ישנה עם הרצפה מנורה המסמלת את טבור העולם על פי הנצרות. במרחק מאות מטרים בודדות מכאן נמצא מרכז העולם על פי המסורת היהודית והמוסלמית כאחד - אבן השתייה שבכיפת הסלע בהר הבית.

בצידי הקבר עצמו (הרוטונדה) טבועים חורים עגולים מהם פורצת אש בחג הפסחא (סמוך לפסח - אפריל). מספר ימים לפני טקס שנתי ומרשים זה, המכונה "טקס האש הקדושה", תופסים צליינים רבים מכל רחבי העולם מקום גם מחוץ לכנסיה, על מנת שיוכלו לצפות במהלך הטקס החשוב.

 מאחורי הקבר ובמנה עצמו, קאפלה קטנה השייכת לקופטים, נוצרים ממצרים. בקשו מהנזיר החביב היושב בתוך הקאפלה, שיצביע עבורכם על האבן הקטנה המוטבעת ברצפה ואשר בה על פי אמונתם, הונח ראשו של ישוע בזמן קבורתו. מול לקאפלה זו חדר נוסף ובו מערת קבורה המשויכת ליוסף הרמתי, יהודי, שתרם על פי הברית החדשה את קברו הוא לצורך קבורתו של ישוע לפני כניסת השבת. סימני השריפה על הקירות בקאפלה זו מצביעים על השריפה הגדולה שפרצה כאן בשנת 1808 - עדות למאבק שבים העדות השונות בכנסיה.
 הקתוליקון בכנסית הקבר - ומיקום מרכז העולם על פי הנוצרים

נמשיך ונקיף את הקבר אל האזור הקתולי, אותו תזהו בעזרת העוגב ותא הוידוי שבמקום. מאחורי דלת העץ הסגורה לרוב, נמצאים לא פחות מאשר חרבּו, התליון והערדליים של גוטפירד דה בויון, הצלבני שכבש את ירושלים בקיץ 1099. אגב, הוא עצמו קבור בסמוך לקאפלת האדם הראשון בה כבר היינו.

גרפיטי מקורי

 מכאן נמשיך ונעבור במסדרון הרחב ונתעקל שמאלה במסדרון צר יותר המכונה אמבולטריום (אמבורלה - לשוטט בלטינית). בצידו השמאלי של האמבולטוריום מספר קאפלות ובמרכזן מדרגות בהן נרד למטה ושמאלה. מימין ומשמאל  נוכל נבחין במאות צלבים חרוטים בקירות, "גרפיטי" מעשה ידיהם של צליינים רבים מימי הביניים. 

צלבים חרותים על קירות כנסיית הקבר

בתחתית המדרגות נגיע לקאפלה השייכת לארמנים. בפסיפס על הרצפה, כנסיות מארמניה וכן תיבת נוח המקראית עם הקשת בענן. על פי המסורת הנוצרית הארמנית, הר אררט נמצא בארמניה ולכן אירוע חשוב זה מופיע כאן. אצל הארמנים נמשיך לרדת עד שנגיע לצלב הקדוש המוחזק בידי הלנה המלכה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס - קפאלת הלנה.

 בכנסית הקבר עוד המון קאפלות וסיפורים רבים אינספור וניתן לשוטט בה שעות ארוכות. הקדישו למקום לפחות כשעה והרשו לעצמכם "ללכת לאיבוד" במבנה ללא חשש. ביציאה מהכנסייה, מומלץ לבקר גם בכפר האתיופי דיר א-סולטאן הצמוד לכנסייה האתיופית שמשמאל. כנסיית הקבר פתוחה עד השעה 20:00 בקיץ ו-19:00 בחורף.

טלפון בכנסייה: 02-6267000.

         מצאתם טעות? רוצים להוסיף? רוצים לכתוב כתבה? שילחו מייל או טוקבק בכל נושא...