כנסיית הניאה

תגיות

שרידיה של אחת מהכנסיות הגדולות שבעולם הביזנטי נמצאים עד ימינו אנו בתחום הרובע היהודי בעיר העתיקה. מפעל מגאלומני של קיסר או פשוט מבנה להאדרת הנצרות?

כנסיית הניאה זהו קיצור שמה של 'הכנסייה החדשה' (=ניאה) על שמה של מרים אמו של ישוע', שנבנתה במהלך המאה ה-6 לספירה על ידי הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס. הכנסיה נבנתה על מורדות הר ציון (כיום – גן התקומה וכיכר בתי מחסה שברובע היהודי), במבצע אדריכלי נדיר וכמעט בלתי אפשרי עקב תלילותו של השטח. במקום הוקמה רחבת ענק שנתמכה בעצם בקמרונות עצומים (כיום מתחת לחניון הרובע היהודי), כך שחלק מהכנסייה בעצם הושתת על סלע האם בשטח, ולעומת זאת כל חלקה הדרומי עמד בעצם על הרחבה המלאכותית. הכנסייה עצמה השתרעה על שטח של 116 על 53 מטרים והתנשאה בשיאה לגובה רב.

בנייתה המאומצת נמשכה כמעט כ-12 שנים, והיא נחנכה בטקס מרשים במהלך שנת 543. במקביל להקמתה של הכנסייה, הורה הקיסר יוסטיניאנוס על סלילת המשכו של הקארדו הרומי בעיר לכיוון דרומהּ, כך שתהלוכות נוצריות דאז תוכלנה לעבור ללא הפרעה מכנסיית הקבר הקדוש שברובע הנוצרי כיום, ועד כנסיית הניאה עצמה. חלק זה של הקרדו הוא הנראה היום בליבו הרובע היהודי, ואפשר לראות אותו מצויין בביקור ברובע וכן בהעתק מפת מידבא הביזנטית התלוייה בקרדו. לצופים במפה אפשר להבחין בקרדו שבמרכז ובכנסית הניאה הענקית שבצידת השמאלי, דרומי של המפה.

מפת מדבא

צילום: רון פלד

קשה להסביר מה היתה הסיבה להתעקשותו של הקיסר יוסטיניאנוס על בחירת המיקום הבעייתי של הכנסייה מבחינה טופוגרפית. אחת ההשערות המתייחסת להקדשתהּ של הכנסייה למריה, אימו של ישוע, וגורסת כי יוסטיניאנוס בעצם ביקש לבנות כנסייה בתווך, בין מקום בו על פי המסורת נרדמה מרים (כנסיית הדורמיציון בהר ציון כיום שבאותה תקופה כונתה הגיה ציון) לבין מקום קבורתהּ המסורתי, קבר מרים, שבנחל קדרון למרגלות הר הזיתים.

השערה נוספת גורסת כי הכנסייה בעצם אמורה היתה להגדיל את העיר דרומה כמה שניתן, כדי להרחיב את שטחה הקיים וליצור כך מרחב גדול יותר לתהלוכות דתיות שהיו נפוצות בתקופה הביזנטית. ישנם אף הטוענים כי יוסטיניאנוס ביקש בעצם לזכות בתהילת עולם על ידי יצירת מבנה גדול מימד שכזה דווקא בתנאים בלתי אפשריים, ממש כפי שעשה המלך הורדוס בהר הבית.

כנסיית הניאה שימשה את הנוצרים במשך מאות שנים כמרכז דתי חשוב בעיר, על אף שחרבה כמעט כליל ברעידת האדמה הגדולה בשנת 749 (המכונה 'רעש שביעית'). הכנסייה שופצה וחזרה לתפקד כמרכז דתי לאחר זאת, למרות שירושלים היתה כבר תחת שלטון מוסלמי מאז שנת 638.

עולי רגל נוצריים, צליינים, הירבּו להלל את הכנסייה הגדולה, אולם תיאורים שכאלה פסקו כבר במאה ה-10 לספירה, וכנראה כבר אז חרבה הכנסייה באופן סופי עד לימינו. אגדה ירושלמית מקומית מספרת כי היו אלה דווקא המוסלמים שהחריבוהָ, בעקבות שמועות הזויות שהפיצו נוצרים, על פיהן במרתפיה של הכנסייה, מוחבאים לא פחות מאשר אוצרות בית המקדש. המוסלמים, כך על גורסת האגדה, החריבו את הכנסייה במטרה למצוא בקירותיהָ ומסתוריהָ את האוצרות, מה שלעולם לא הצליח.

בחפירות האחרונות שבוצעו ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים, נתגלו באזור כיכר בתח מחסה שבדרומו של הרובע, שרידיהָ המרתקים של כנסיית הניאה, ובינהם בורות מים ענקיים, קירות תמך מרשימים, ואף חלקים מהאפסיס המזרחי, המזבח הראשי, של הכנסייה. כמו כן נתגלו עשרות חוליות וכותרות של עמודים גדולים, שחלקם מוצגים כיום במקומות שונים ברחבי הרובע היהודי, כמו לדוגמא שני חלקי עמוד ענק השוכנים בלב כיכר בתי מחסה. בדיקת קוטרם של העמודים העלתה כי הם התנשאו לגובה של כ-10 מטרים לפחות, בדומה לעמודי הסטיו המלכותי של הר הבית מימי המקדש השני. ישנם המוצאים בעובדה זו אישוש לטענה הוותיקה, כי יוסטיניאנוס אכן שדד את עמודי הר הבית, שהיו מושלכים במורד הגבעה ומתחת להר הבית, לטובת בניית כנסייתו החדשה - כנסיית הניאה.

שרידיו של האפסיס של הכנסייה קבורים כיום מתחת לבתי הרובע היהודי והגישה אליהם מוגבלת ובתאום מראש בלבד. לעומת זאת,מאגרי המים הגדולים נגישים בכל שעות היום, והם שוכנים בצידו של גן התקומה ליד חניון הרובע ובסמוך לחומות הדרומיות של העיר העתיקה.

כתובת: רחוב נחמו, כיכר בתי מחסה
שעות: בתיאום מראש
טלפון: 02-6265900, שלוחה 102
הערות: הביקור בשרידי הניאה בתיאום מראש בלבד