כיכר בתי מחסה

הדפסהדפס
 
בשנת 1857 רכשו אנשי כולל הו"ד (הולנד דויטשלנד) העשיר מגרש ברובע היהודי. הם הקימו את "חברת בתי מחסה לעניים בהר ציון תובב"א", והחלו בבניית מאה דירות למגורים בשכירות נמוכה, ואף בחינם

המחצית השניה של המאה ה-19 היתה שיא ימי הפריחה של הרובע היהודי. עם חדירת מעצמות אירופה לירושלים, נפתחו בה קונסוליות שסייעו לנתיני הארצות האירופאיות. צעד זה הקל על התיישבות היהודים בירושלים, שהי נתיני ארצות שונות באירופה ומעתה היתה להם כתובת מוגדרת להגנה ולתלונות. עד אז היו היהודים נתונים לשרירות ליבו של המושל העות'ומאני, ופתיחת הקונסוליות אפשרה להם למצות את זכויותיהם.

מדינות אירופה, מצידן, ראו בעין יפה את התיישבות אזרחיהן היהודים בירושלים, כנדבך נוסף בחדירתם לירושלים וב'תפיסת נתח' מ"האיש החולה על הבוספורוס"- האימפריה העות'ומאנית המתפוררת.

הגידול העצום שהיה באוכלוסיית הרובע היהודי במאה ה-19 גרם להגדלת הביקוש לדירות ולעלייה בשכר הדירה שדרשו בעלי הדירות הערביים. הרעת התנאים התברואתיים והמחסור במזון דרדרו עוד יותר את מצב הקהילה. בשלהי המאה ה-19 מנו תושביה היהודים של העיר יותר מ-11 אלף נפש, והם היוו את העדה הגדולה ביותר בעיר.

כיכר בתי מחסה ברובע היהודי

צילום: רון פלד
בשנת 1857 רכשו רבי עזריאל הילדסהיימר וחבריו מכולל הו"ד (הולנד דויטשלנד) העשיר, שהיה הכולל הראשון שפרש מכולל האשכנזים, מגרש ברובע היהודי. הם הקימו את "חברת בתי מחסה לעניים בהר ציון תובב"א", והחלו בבניית מאה דירות למגורים בשכירות נמוכה, ואף בחינם.

רמת החיים בדירות אלה היתה גבוהה יחסית למקובל באותם הימים, והדיירים שזכו להתיישב בדירות נחשבו ברי מזל. מתח רב ליווה את תהליך חלוקת הדירות, שהוקצו שליש לבני הונגריה, שליש לבני כולל הו"ד ושליש לעניי כלל ישראל. זו היתה השכונה הראשונה שנבנתה בירושלים ע"י יהודים, על קרקע שבנו בעצמם.

בנינת בתי מחסה ונדידת יהודים רבים לדירות ברובע המוסלמי וברובע היהודי הקלו על הצפיפות ברובע היהודי, אבל לא לאורך זמן. הפיתרון ההכרחי היה קיצוני יותר- יציאה מחוץ לחומות, והשכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות היתה משכנות שאננים.

כיכר בתי מחסה היתה בין המקומות האחרונים שנותרו בידי מגני הרובע במלחמת העצמאות. מאות תושבים הצטופפו בבתים אלה ערב נפילת הרובע, וכאן רוכזו התושבים ביום הכניעה, ב-28 במאי 1948. הלוחמים האחרונים נלקחו לשבי בירדן והאזרחים פונו מכאן לירושלים המערבית.

לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור הרובע שופץ המבנה המרכזי של הכיכר, שנבנה בתרומת הברון וולף רוטשילד מפרנקפורט בשנת 1871, ועדיין ניתן לראות את סמל המשפחה על המבנה שהוא הבולט בכיכר ובעל קשתות.

שורת הדירות בדרום הכיכר שוקמה והפכה לבית הספר של הרובע. בכיכר אפשר לראות פריטים ארכיטקטוניים כמו שרידי עמודים מבית המקדש השני של הורדוס וכנסיית הניאה.

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.
  • תגיות HTML מותרות: <a> <em> <strong> <cite> <code> <ul> <ol> <li> <dl> <dt> <dd>
  • Links to specified hosts will have a rel="nofollow" added to them.

מידע נוסף על אפשרויות מבנה קלט