טקס סיום מלחמת העולם בבית הקברות הבריטי בהר הצופים

תגיות

אחת לשנה בשבוע השני של חודש נובמבר, מתקיים בבית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים טקס לציון סיום מלחמת העולם הראשונה. חיילים בריטים בחצאית סקוטית מנגנים בחמת חלילים הנו שיאו של הטקס

אפרת אסף

מלחמת העולם הראשונה הסתיימה ב- 11/11/1917 בשעה 11:11. מלחמה זו שכונתה "המלחמה הגדולה" גבתה מחיר נורא. נהרגו בה למעלה מ-18.5 מיליון בני אדם, כמחציתם אזרחים. במלחמה השתתפו "מדינות ההסכמה": האימפריה הבריטית על מושבותיה והדומיניונים שלה כולל אוסטרליה, ניו-זילנד, קנדה ודרום אפריקה; צרפת; האימפריה הרוסית; אטליה; ארצות הברית; בלגיה; סרביה; מונטנגרו; רומניה ויוון. למול "מדינות המרכז": הקיסרות הגרמנית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית, האימפריה העותמנית, בולגריה.

בריטניה דאגה לבניית בתי עלמין ליד שדות הקרב וקברה בהן הן את חלליה, הבריטים ובני חבר העמים הבריטי וכן חללי אוייב שנמצאו במקום. בארץ ישראל יש 5 בתי קברות כאלו: ירושלים, חיפה, באר שבע, רמלה, דיר אל באלח (עזה).

הטקס השנתי בהר הצופים

צילום: רון פלד

קברים אלו של חיילים, שנפלו הרחק מביתם,זוכים רק לעיתים נדירות לביקורים של קרובי משפחה וחברים. אך, בריטניה לא שוכחת את חלליה ומדי שנה ביום השנה לסיום המלחמה או בסמוך אליו עורכים נציגי משרד ההגנה הבריטי טקסים בכל בתי הקברות. טקסים נוספים נערכים על ידי אוסטרליה (25 באפריל) וניו זילנד (31 באוקטובר). הטקסים מתקיימים ברמלה, ירושלים ובאר שבע.

הצוות הקונסולרי הבריטי בישראל מצומצם יחסית ולכן נערכים הטקסים בימים שונים. השנה נערך הטקס בהר הצופים בשבת והטקס ברמלה ביום ראשון שלאחריו.

טקס סיום מלחמת העולם - הר הצופים

צילום: רון פלד

בכניסה לבית הקברות עמדו נציגי הקונסוליה וחילקו סיכות עם פרח הפרג. נציגי הקונסוליות וארגונים שונים הופיעו בשלל מדים וחליפות. על הבמה עמדו מחצרץ ונגן חמת חלילים מבית הספר למוסיקה של הצבא הבריטי.

בטקס נאמרו דברים מפי נציגי הקונסוליות והארגונים השונים והונחו זרים לצד הקיר המרכזי. תרועת השכבה בחצוצרה ואחריה הנגינה היבבנית והאיטית של חמת החלילים ליוו את סיום הטקס.

בית הקברות בהר הצופים הוקם ב- 1927. במקום קבורים 2,539 חללים מהם 24 יהודים. בית הקברות משקיף על העיר העתיקה למרגלותיו. כדי לשמור על הנוף הייחודי הזה חוקק חוק האוסר בנייה שתסתיר אותו.

טקס סיום מלחמת העולם בהר הצופים

צילום: אפרת אסף

בתי הקברות הצבאיים הבריטים מהווים את המודל לפיו נבנו בתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל. המצבות אחידות ללא הבדלי דרגה והמקום מטופח להפליא. בהר הצופים בולט עץ הקטלב הותיק. עץ אדום ההולם את המקום. צאצאיו נטעו סביב כדי לשמור על המשכיותו.

לבית הקברות צורה כללית של צלב. נכנסים משער כניסה והולכים לאורך שדירה מרכזית עד הקפלה. מצידי השביל חלקות הקברים. אין סימון הפרדה בין החלקות והמצבות עומדות בשורות ורווחים קבועים.
שער הכניסה הוא, למעשה, מצבת זיכרון ליחידות חיל המשלוח האימפריאלי, אשר תגיהן מסותתים באבן מצדי השער. מעליו יש כתובת הקדשה באנגלית, עברית וערבית. מול השער עומדת מצבת זיכרון לחללים האוסטרליים שנפלו בקרבות על ארץ ישראל.

עץ הקטלב בבית הקברות הבריטי בהר הצופים

צילום: גד רייז

בשדרה המרכזית ניצבים "צלב ההקרבה" ו"אבן הזיכרון", שני מונומנטים סמליים הקבועים בכל בתי העלמין הצבאיים הבריטיים. צלב ההקרבה משקף את דברי המשורר והסופר, רודיארד קיפלינג "חרב שלופה הנחה בחיקו של הצלב" והוא מסמל את ההקרבה בקרב. אבן הזיכרון מעוצבת כמזבח ועליה חקוקות שלוש מילים שהציע קיפלינג, שהיה חבר בועדה האימפריאלית ושכל את בנו היחיד במלחמה: "שמם יכון לעד".
קפלת זכרון - נמצאת בקצה השדרה. חקוקים בה שמות 3,366 הלוחמים שנפלו במצרים ובארץ ישראל בקרבות מלחמת העולם הראשונה ומקום קבורתם לא נודע. מעל לקפלה פסלו של סנט ג'ורג' הלוחם בדרקון, פטרונה של אנגליה.

על המצבות מופיעים שמות החללים ויחידתם. דתם של החיילים מצויינת בצלב לנוצרים ומגן דוד ליהודים. ראש המצבה שונה במקצת בין מצבות החללים הבריטים שהן בעלות קצה מעוגל למצבות החיילים העותמנים שהן בעלות קצה גלי ומצבות הגרמנים בעלות הקצה מחודד. המצבות היהודיות נמצאות בחלק המערבי של בית הקברות.

בתחתית המצבה מקום לתוספת של בני המשפחה. הנה כמה מהן שנגעו לליבי במיוחד:

WHAT CAN A MAN DO MORE / THEM DIE FOR HIS COUNTRYMAN

FAREWELL / BRAVE SON AND BROTHER / GOD BE WITH US / UNTIL WE MEET AGAIN

"משה בר צבי / נפטר י אדר תרעט / "ה' נתן ה' לקח יהיה שם ה' מבורך" (עברית במקור)

WE LOVED HIM / JESUS LOVED HIM BEST

TIME FLIES / LOVE REMAINS

GONE BUT NOT FORGOTTEN

לסיום אחזור על דברי הכומר של סט. אנדרוז שנאמרו בעצב רב (בתרגום חופשי): שנים רבות חלפו מאז אמרו הנביא ישעיהו וישוע את דברם, אך עדיין בני האדם מלמדים מלחמה. אם יהיה שלום בירושלים יהיה שלום בעולם כולו.

החייל מאת רופרט ברוק תרגום משה שרת* :

ואם אמות, חשבי רק זאת עלי:
כי יש פינה אי-שם בשדה נכר
שהיא לנצח אנגליה, בה יהא טמון
ביקר אותו קרקע – עפר יקר ממנו;
עפר שאנגליה ילדה, טיפחה, נטעה בו דעת,
נתנה פרחים לו לאהוב, שבילים לנדוד בם,
גוף מגופה של אנגליה, נשם אויר בה,
שטוף נחליה, ברוך שמשות מולדת.

ועוד חשבי, לב זה כל רע ממנו סר,
הלמו צפון בחיק נשמת עולם,
מחזיר מהבלימה את הגיגיו, מתת ארצו הם;
הוד מראותיה, נעים צלילה, חלום אושרה
וצחוק רעות נשמע בה ועדנת
לבות שלווים תחת שמיה

* Roopert Brooke מגדולי משורריה של אנגליה שנפל בפלנדריה בשנת 1914 והוא בן 27

השתתפות בטקס: הטקס פתוח לקהל הרחב. אפשר לתרום לועדה המטפלת בבית הקברות בתיבות התרומה בכניסה בזמן הטקס.