הר הזיתים כחיץ בין המדבר וירושלים

הדפס

Select ratingלא משהובסדרטובממש טובמעולה

 

בהשפעתו המבורכת של גוש הרים זה על אקלימה הפיסי והאנושי של ירושלים ניתן להיווכח, כאשר עוברים את הר הזיתים בדרך ליריחו: מיד בשולי ההר המזרחיים נעשה הנוף שחון, הצמחיה והאוכלוסייה מתדלדלים וניכרת חדירת המדבר, המחריפה ככל שאנו ממשיכים מזרחה. הר הזיתים משמש, על כן, מעין בולם, הממתן את השפעת המדבר ואקלימו.

לגורם זה של ההר על הגבול בין המדבר והארץ הנושבת, היה ממד נוסף, רוחני יותר: בשעה שהינך עולה על הר הזיתים... ומתבונן מזרחה, אל תעתועי הישימון המשתפלים אל ים המוות, הינך מבין לאל נכון את השפעת המדבר על דמיון העם היהודי וספרותו, את תחושת החיים והמוות, את שורשי האמונה בכוחו של ה', אשר ביכולתו בלבד לברוא שני אזורים סמוכים ועם זאת כה מנוגדים זה לזה.

גובה פני הים התיכון - הירידה לים המלח

בשעה שמדרונותיו המערביים של הר הזיתים פונים אל ירושלים, מרכז הציוויליזציה היהודית בכל הדורות, פונים מדרונותיו המזרחיים החשופים על המדבר והחידלון. העולם שמעבר להר הזיתים מזרחה נתפס, על כן, לא אחת בתודעת תושבי ירושלים במושג השלילה, כמקום לקשיי יום ומורדים, המועד לפורענות וסכנות, כמקום המוות והכליון.

מורדות הר הזיתים, ובעיקר חלקם הדרומי-מערבי, נועדו לעולם המתים, ומעבר לו מזרחה – למושב המצורעים (מתי כו), עובדה הידועה גם ממגילות המקדש, לפיהן חלק מהר הזיתים נועד למושב המצורעים.

יתר על כן, מיקומו של הר הזיתים על הגבול בין המדבר ומרכז הציוויליזציה, בין מה שניתן לכנות 'ארץ החיים ועולם החידלון', אל מול מקדש ה', הם, אולי, שהביאו לכך שהר זה הפך למרכז רב חשיבות לרעיונות הקשורים לשאלות קיום האדם ואחריתו: הכמיהה אל הנצח, במובנה הפיסי והמופשט כאחת, מצאה כאן את ביטויה ביתר שאת מאשר בכל מקום אחר – מושגים כמו אחרית הימים, תחיית המתים, יום הדין, הגאולה, השכינה על הר הזיתים, העלייה למרומים, ביאת המשיח, קיבוץ גלויות, ומעל לכל – בית העלמין על הר הזיתים המבטיח חיי נצח, ורעיונות אסכטולוגיים על אחרית העולם – כל אלו נכרכו בהר הזיתים.