המנזר הקפוצ'יני בירושלים

הדפס

אל ארץ הקודש הגיעו הנזירים הקפוצ'ינים בשנת 1930  ורכשו את המתחם שבשכונת טלביה במטרה להקים בו מנזר ומכון ללימודי התנ"ך. המקום נבחר בקפידה בשל מיקומו וכן ידוע שבשלהי המאה ה-19 שימש כמתחם לייצור משי. היו אלה הבריטים שהלאימו את המתחם בשנת 1939 שכן איטליה הוכרזה כמדינת אויב וכך הפך המתחם  לבית מעצר מנדטורי. מיד לאחר הקמת המדינה, הפך המתחם לבית חולים פסיכיאטרי (קופ"ח כללית) ובו מעל ל-200 מיטות. ביה"ח נחשב לאחד הטובים בישראל ולימים התאשפזה בו גם המשוררת יונה וולך.

במהלך שנות התשעים דרש המסדר שכירות של כחצי מיליון דולר בשנה ולאחר מאבק משפטי ארוך, נאלצה קופת החולים לפנות את המתחם ששב לידיו של המסדר האיטלקי במהלך 1999. המתחם משמש כיום כמרכז לימודי דת ובו כנסייה מודרנית ומרשימה וכן בוסתן רחב ידיים בליבהּ של שכונת טלביה הירושלמית הוותיקה וכיום משתכנים בו שישה נזירים.

אולם הכנסייה שבמתחם מרתק. כנסיה מודרנית עם עבודות אומנות מרשימות. 14 התחנות של דרך הייסורים, הויאה דולורוזה, ניצבים על קירות הכנסיה כנהוג בכנסיות הקתוליות בעולם אולם בכנסייה זו, מדובר בעבודת אומנות יוצאת דופן.

מימין לאפסיס הכנסיה נמצא ארון הקודש בו נמצא לחם הקודש, ארון המעוצב כאוהל מועד ומתחת למזבח שבו – הסנה הבוער.

המסדר הקפוציני הנו מסדר קתולי שפרש מן המסדר הפרנציסקני  בתחילת המאה ה- 16 על ידי מתיאודי בסקיו. כבר אז זכו הנזירים לכינויים, הקפוצי'ינים, הנובע מהכובע (הקפוצ'ון) הארוך וצורת לבושם. לימים, יקבלו קופי הקפוצ'ין (נמצאים בספארי ברמת גן) וקפה הקפוצ'ינו המפורסם את שמם בשל הדמיון הוויזואלי לצורת לבוש הנזירים החביבים. כיום קיימים כ-11,000 נזירים קפוצי'ינים במעל למאה מדינות.

המנזר הקפוצ'יני, רחוב דישראלי 18, טלביה. הכניסה בתאום מראש בלבד ובקבוצות..

.