הכפר האתיופי דיר א-סולטאן על גג כנסיית הקבר

הדפס

Select ratingלא משהובסדרטובממש טובמעולה

 

אחת העדות הנוצריות הקדומות ביותר בירושלים היא העדה האתיופית, שחבריה טוענים כי התיישבו בעיר כבר במאה הרביעית לספירה. רוב מוחלט מנכסי העבר של קהילת הנזירים הקטנה לא שרדו, בשל הידלדלותה עד מחיקתה ממש במאה ה-17. את הרכוש הדל שהותירו הנזירים מאחוריהם ירשו בשמחה בני עדות נוצריות אחרות, וסירבו להחזירו, גם מששבו האתיופים לירושלים באמצע המאה ה-18.

ב-1760 הצליחו האתיופים להשיג לעצמם חורבה הצמודה לכנסיית הקבר (מעל גג קפלת הלנה הארמנית), שהיתה שייכת קודם לכן לכנסייה הקופטית ממצרים. חשיבותה של החורבה, מעבר לקרבתה לכנסיית הקבר, הוא בזיהויה (המקובל ברוב זרמי הנצרות) כתחנה התשיעית של דרך הייסורים.

נזיר קופטי (מצרי) בדיר א-סולטאן

חורבה זו היתה בימי הביניים חדר אוכל גדול של אבירים צלבנים, אולם דבר לא נותר מתקרתו. רק הקירות שנותרו למלוא גובהם מעידים על הפאר שהיה, בדמות שרידי קשתות ועמודים. הנזירים קראו למעונם החדש בשם 'דֵיר א-סולטן', שפירושו 'מנזר הסולטן'.

אך גם עתה לא שפר מזלם של הנזירים האתיופיים: ב-1830 כבשו את ירושלים השליטים המצריים מוחמד עלי ובנו אברהים פאשה, והחזירו את הבעלות על החצר לכנסייה הקופטית. האתיופים השיבו מלחמה שערה, אך מגפה קטלנית שפרצה שבע שנים לאחר מכן חיסלה אותם עד האחרון שבהם.

כעבור שנים ספורות הגיעה משלחת נזירים חדשה מאתיופיה, במטרה להשיב את המקום לידים אתיופיות, אך לא הצליחה. מוחמד עלי ואברהים פאשה אמנם כבר סולקו, אך השלטון העות'מאני נטה הפעם לטובת הקופטים. בתום עשרות שנות מאבק אכזב, נואשו האתיופים, ויצאו לנסות את מזלם מחוץ לחומות. הם הקימו במחצית השנייה של המאה ה-19 מתחם אתיופי גדול סמוך לרחוב הנביאים, לאורך רחוב אתיופיה של ימינו.
הכפר האתיופי דיר א-סולטאן - המלך שלמה

לאחר מלחמת העולם הראשון פנו האתיופים לשלטונות המנדט הבריטי, בבקשה ליישב את הסכסוך הישן ולהשיב לידיהם את דיר א-סולטן, אך הבריטים העדיפו לשמור על הסטטוס קוו. הדבר לא השתנה גם תחת השלטון הירדני בין 1948 ו-1967, ורק אחרי איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, חשו האתיופים כי שעתם הטובה הגיעה (לאתיופיה היו אז יחסים דיפלומטיים עם ישראל, בעוד שמצרים, מוצא הקופטים, נחשבה מדינת אויב).

הם ניצלו הזדמנות בה שהו כל הקופטים בתפילה בכנסיית הקבר, והשתלטו על דיר א-סולטן, כולל שתי קפלות התפילה הדרומיות. בתוך רגע הוחלפו כל המנעולים, וכשהקופטים ניסו לחזור, היתה דרכם חסומה. המחטף עורר סערה רבתי בקרב הקהילה הנוצרית בעיר העתיקה, אולם ישראל סירבה להתערב. הדבר השתנה דה-יורה בעת חתימת הסכם השלום עם מצרים ב-1979, כאשר ישראל התחייבה להשיב את המתחם לידי הקופטים, אולם דה-פקטו לא השתנה דבר.

מאז ועד היום משמש המקום ככפר אתיופי קטן בלב העיר הסואנת. הנזירים מתגוררים בחדרונים קטנים עשויים חימר, הנשענים אל גג חדר האוכל הצלבני הקדום. הם שואבים את מימיהם מבור מים מקומי, ומקיימים חיי שיתוף סגפניים, כעין קומונת נזירים מזרחית קדומה.
גג קאפלת הלנה בכנסיית הקבר עליו שוכן הכפר האתיופי

כתובת: גג כנסיית הקבר
שעות: בכל שעות האור
הערות: אין כניסה לאזור המגורים של הנזירים