גן דניאל במתחם קריית העירייה

הדפס

גן דניאל הנמצא בסמוך לכיכר ספרא ובמתחם קריית העירייה, קרוי על שמו של ראש עיריית ירושלים הישראלי הראשון, דניאל אוסטר. הגן קיבל את שמו במתכונתו הנוכחית לאחר מותו של אוסטר בשנת 1963.

היו אלה העות'מאנים שהחליטו לראשונה על פיתוח ונטיעת עצים על דרך יפו, שתחילתה בשער יפו עצמו, כבר בשנות השבעים של המאה ה-19. ככל הנראה החליט על כך מושל העיר הטורקי בשל הגעתן של המעצמות האירופאיות אל העיר והצורך לרָצוֹת ובעצם להראות  ולהשוויץ  בתרומתו לעיר החשובה.

גן דניאל - פסלו של רוי ליכטנשטיין "הראש המודרני"

בשנת 1871 נכתב בכתב העת  'החבצלת' (שלימים עורכו הראשי היה אליעזר בן יהודה), על תחילת תהליך הפיתוח העירוני הטורקי: "בשבוע זה ע"פ פקודת הוד רוממותו ניטעוּ עצים רעננים משער יפו ומעלה, בדרך היוצאת מירושלים ליפו, למען ייהנו בני העיר בצאתם לשוּח לפנות ערב."

תהליך עירוני זה לא הסתיים בזאת ובשנת 1892 נחנך גן עירוני מטופח בדיוק במיקום גן דניאל כיום, גן ששימש הן את האזרחים ככיכר העיר והן כמשטח מסדרים עבור צבאוֹ של הסולטאן  -   אירוע שגם הוּזכר בעיתון 'חבצלת'.

בגן זה ניגנה תזמורת הצבא הטורקי כמידי שבוע וכך נעשה גם בימי המנדט הבריטי. נכון לשלהי 2010 גרה בירושלים אישה חביבה, שכילדה צעירה ניגנה בגן דניאל על פסנתר אל מול הנציב הבריטי  בשנות העשרים, הרברט סמואל!

מבנים היסטוריים בסמוך לגן דניאל

בתקופת המנדט הבריטי הוקם בצמוד לגן מבנה העירייה ההיסטורי המנדטורי הקיים ומשמש את משרדי העירייה עד היום. על תכנון ובניית מבנה זה הוּפקד האדריכל קליפורד הולידיי שבנה מבנים נוספים בעיר בסגנון האר-דקו.

לאחר מלחמת העצמאות ירד הגן מגדולתו בשל הסמיכות לקו הגבול ושטח ההפקר בין ישראל לירדן. ראש העיר דאז, דניאל אוסטר, התעקש להמשיך ולהשתמש בבניין ההיסטורי שבכניסה לגן כמשכנו וכך היה גם בתקופתו של מרדכי איש שלום וכן טדי קולק.

לאחר איחודהּ העיר בשנת 1967, שופץ הגן שחובר (עד היום) עם הכניסה לבית העירייה.

לאחר הקמת כיכר ספרא ומתחם העייריה החדש, שודרג הגן במתכונתו הנוכחית וּבו שני פסלים מעניינים - האחד עשוי אבן, נקרא 'עקידת יצחק' של האמן הירושלמי והשני 'הראש המודרני' של האמן רוי ליכטנשטיין.

גן דניאל הינו חלק מקריית העירייה וניתן (ומומלץ) לערוך במתחם סיור קצר ומרתק.