בית כנסת תפארת ישראל

הדפס

Select ratingלא משהובסדרטובממש טובמעולה

 

בשנת 1857 בנו יהודים חסידי סדיגורא רוז'ין בית כנסת מפואר ביותר בשטח הרובע היהודי, ביוזמתו של מי שהיה חסיד ירושלמי ובעל בית דפוס מצליח, הרב ניסן בָּ"ק. בית הכנסת זכה לשם 'תפארת ישראל' על שם הרב ישראל פרידמן מרוז'ין, שאף תרם את הכסף לקניית המגרש במקום, ועל פי הפסוק המקראי: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ ה' אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ" (מגילת איכה פרק ב').

היה זה רק שנים ספורות לאחר שקהילת הפרושים הירושלמית הקימה את בית כנסת הענק 'החורבה', והחסידים ביקשו בעצם לבנות לעצמם בית תפילה תואם. בית הכנסת הענק התפרס על לא פחות מ- 11X11 מטרים, והתנשא לגובה רב של שלוש קומות גבוהות. על גגו המפואר בלטה כיפה ענקית, הנראית היטב בצילומים מאותם ימים.

תרומת הכסף לא הספיקה לכיסוי ההוצאות, והרב ב"ק נאלץ לגייס תורמים חדשים, דבר שעיכב את בנייתו של בית הכנסת, וזו הסתיימה רק במהלך 1872. את המקום ביקר הקיסר האוסטרי, פרנץ יוזף, בשנת 1870 בירושלים, סיור שנערך במסגרת ביקור שערך באזור לכבוד פתיחת תעלת סואץ.

עיתון 'החבצלת' משלהי המאה ה-19 מספר על מעורבותו של הקיסר עצמו בהשלמת בניית בית הכנסת: "משם הלך שמח לבית הכנסת הנקרא 'תפארת ישראל' הבנוי לתלפיות בהשתדלות הרב ניסן ב"ק, ובחבלי חסד משך עיניו אל יופי הבניין וחוסנו, ולאות נאמן כי מצא המשתדל חן בעיניו, הושיט לו ידו הרמה, ואלף פראנק נתן על בית הכנסת, להראות כי מפליא חסדיו גם ליהודים" (החבצלת, כסלו 1870).

האגדה מספרת כי היה זה ב"ק ששכנע את הקיסר בעצמו לתרום את הסכום הנדרש, לאחר שהפנה את תשומת לבו של הקיסר לכך שכיפתו הגדולה של במבנה לא הושלמה, והסביר: "אדוננו הקיסר, בית הכנסת הסיר את כובעו לכבודך".

בית כנסת תפארת ישראל - ניסן בק

הכיפה השלמה והחדשה נצבעה בצבע ירוק, המקודש דווקא למוסלמים, דבר שגרם לתסיסה רבה בקהילה היהודית, ולכן נצבע מחדש בשנת 1887, על פי בקשתו של לא פחות מאשר הברון אדמונד דה רוטשילד, כפי שסופר בעיתון 'הצבי': "בעבור השר על פני בית הכנסת תפארת ישראל, וירא כי הכיפה מלמעלה צבועה בצבע ירוק, ובידעו כי רע בעיני המוסלמים כי ישתמשו לא-מוסלמים בצבע הזה הקדוש להם, שלח לבקש מהגבאי הרב ניסן ב"ק כי יצבעו את הכיפה בצבע אחר, לעשות נחת רוח לילידי הארץ. ויעשה דבר, וכל המוסלמים מברכים את השר בגלל זה" (הצבי, אדר 1887).

בשל גובהו הרם והנישא, שימש בית הכנסת במהלך מלחמת העצמאות כעמדה חשובה בה השתמשו מגיני הרובע. לאחר נפילתו של הרובע בתש"ח וגירוש כל היהודים מהעיר העתיקה, פוצצו הירדנים בשיטתיות את בית הכנסת כמו גם מבנים אחרים כמעט עד היסוד. עם שחרורה של ירושלים במלחמת ששת הימים ושיקומו הרובע היהודי, הוחלט שלא לבנות שוב מחדש את בית הכנסת, ובעצם רק שרידי קירותיו דופנו בבטון, כדי להחזיקם מפני קריסה מוחלטת.

המבקרים היום באתר, שבליבו הרובע היהודי, יכולים להבחין בין בתי הרובע בחזית המפוארת שהשתמרה לה לגובה קומה אחת, ובקומת המרתף למטה הכוללת מקוואות. עתה, לאחר שיקום 'החורבה' במהלך שנת 2010, פועלים כמה גורמים אף לשיקום 'תפארת ישראל', במתכונת המדויקת כפי שנבנה במאה ה-19.

כתובת: רחוב הקראים, מול בית הכנסת הקראי
שעות: בכל שעות היממה
אוטובוס: קו 38 לרובע היהודי