בית הכנסת תפארת ישראל

הדפס

Select ratingלא משהובסדרטובממש טובמעולה

 

משלהי המאה ה-18 הגיעו ראשוני האשכנזים החסידים לא"י והתיישבו בתחילה בחברון. לאחר חזרת האשכנזים הפרושים לירושלים במאה ה-19 החלו גם החסידים להתיישב בעיר, לאחר שישבו במשך רוב השנים בצפת.

בשנת 1843 הם רכשו ביוזמתו של רבי ישראל ב"ק (ר"ת: בן קדושים), בעל בית הדפוס העברי הראשון בירושלים, חלקת אדמה, וגם הם הצליחו לקבל אישור לבניית ביתה כנסת הגדול. בית הכנסת הזה היה גבוה מאד, אולי כדי להתחרות בבית הכנסת של הפרושים שנבנה בערך באותן השנים. בניית בית הכנסת החלה ב-1867, אולם כספי התרומות לבית הכנסת לא הגיעו בקצב הרצוי, עבודת הבנייה הופסקה ובמשך שנים רבות עמד המבנה בלי כיפה.בית כנסת תפארת ישראל - ניסן בק

בשנת 1869 ביקר בירושלים הקיסר האוסטרי פרנץ יוסף לאחר שהשתתף בחנוכת תעלת סואץ וביקש לבקר אחדים מנתיניו היהודים החסידים. בהתארחו בבית הכנסת הבלתי גמור, שאל הקיסר מדוע אין לבית הכנסת כיפה. התשובה שקיבל היתה: "אדונינו הקיסר, בית הכנסת הסיר את כובעו בפניך". הקיסר הבין את הרמז ותרם את הסכום הנדרש.

שמו הרשמי של בית הכנסת, שנחנך בשנת 1872, היה 'תפארת ישראל', על שם רבי ישראל מריז'ין, מייסד חסידויות ריז'ין וסדיגורה, שסייעו בהקמתו מתוך תפיסה שיהדות צריכה להיות ברוחב לב, ולכן תרמו כספים רבים. משפחת ב"ק היתה משפחה חסידית, והם ביקשו לבית הכנסת על שם התפיסה החסידית שאומרת שבית הכנסת צריך להתנהל בעושר ובפאר, תוך ניסיון לשמר את מודל בתי הכנסת הקדומים. ואכן, חזית בית הכנסת כאן מזכירה את חזיתו של בית הכנסת בברעם.
אפשר לראות את המקווה של בית הכנסת: אצל החסידים נהוג להיטהר ע"י טבילה במקווה לפני התפילה, ולכן המקווה צמוד לבית הכנסת.

אך בפי תושבי ירושלים נקרא בית הכנסת 'ניסן ב"ק'" על שם בנו של רבי ישראל ב"ק, שהיה מפרנסי הקהילה ואחראי על פרויקט הקמת בית הכנסת.

כבית הכנסת 'החורבה', שימש גם בית כנסת זה כעמדה ללוחמי הרובע בעת מלחמת העצמאות, ואף הוא פוצץ ע"י הירדנים לאחר נפילת הרובע. אחרי מלחמת ששת הימים הוחלט להשאיר את שרידיו כמו שהם.